במהלך המושב הקרוב של הכנסת שיפתח היום תונח על שולחן הכנסת טיוטת החוקה, כך דיווח היום כתבנו בכנסת אריאל כהנא, שציין כי לדעת יו"ר הכנסת רובי ריבלין אחת המחלוקות המרכזיות על נוסח החוקה היא הקביעה שמדינת ישראל היא 'יהודית ודמוקרטית'. לחרדים לדבריו יש התנגדות לקביעה שישראל היא דמוקרטית ול'דמוקרטים' יש התנגדות להגדרת המדינה כיהודים. הם שואפים ל'מדינת כל אזרחיה'.
לנושא זה של החוקה וסכנותיה יידרש גם הרב ישראל רוזן ראש מכון צומת באלון שבות במהלך יום עיון בנושא סנהדרין תורה ומדינה, שיתקיים ביום ג' הקרוב כ"ט בתשרי, בירושלים. כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי במסגרת הרצאתו "ההתנגשות בין ההלכה והמדינה לאחר ה'התנתקות', יעסוק הרב רוזן ביום שאחרי ההתנתקות "קו השבר החורבני", כלשונו, בחברה הישראלית בכלל ובציונות בפרט, ובנקודת ההתנגשות התנתקות הדרמטית הבאה בישראל היא החוקה.
הרב רוזן ידגיש כי הבעיה אינה ב'חוקה' או ב'חוקי כנסת' שכן כל נושא חקיקה בידי אדם נדון מאז קום המדינה וכי יש מקום לקבלת מושג 'משפט המלך', 'תקנות קהל', 'ז' טובי העיר' וכד'. "הבעיה נעוצה בתוכן החוקה המשחרת לפתחנו בהמרצת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובמימון האיחוד האירופי", מדגיש הרב רוזן.
הוא יצביע על שלושה פרקים 'נוראיים' כלשונו בהצעת החוקה שאותה מציע המכון הישראלי לדמוקרטיה: בפרק 'דת ומדינה' הוכנס עקרון 'השויון' והזכות לחופש ואלו לדבריו יבטלו למעשה כל חקיקה דתית. "בעלי ההצעה מציינים במפורש כי יתכנו חוקים רק מטעמי תרבות ולא דת. הפרשנות והבקורת השיפוטית נשארת בידי הבג"צ, וזו ערובה לפרשנות אנטי-יהודית וליברלית קיצונית. אמנם בהצעה ניתנת ארכה לעשר שנים ל'שמירת הדינים' הנוכחיים גם בענייני דת ומדינה, אך זכות הפרשנות מוקנית מיידית לבג"צ.
שני חוקים הם תנאי קודם למעשה לקבלת החוקה: היתר תחבורה ובילויים בשבת, ו'ברית הזוגיות'. בכך נסתם הגולל על המושג 'מדינה יהודית'" אומר הרב רוזן.
הפרק העוסק בחוקה בנושא מיעוטים יסתום את הגולל על מושג 'מדינת יהודים', אומר הרב רוזן. החוקה תעניק שוויון מלא למוסלמים ו"כך תווסד המדינה הדו-לאומית, ישרלֶסטין, בצד מדינת טירור נוספת הקורמת עור וגידים מעבר לכתלנו".
הפרק הנוסף המדיר שינה מעיניו של הרב רוזן הוא הפרק העוסק במעמד בית המשפט העליון. בהצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה תונצח 'עליונותו' של ביהמ"ש העליון. מדובר בקיבוע מעמדו ה'קדוש' והאכסיומטי, אם כי הוא ייעטף ב"גלולה" של הטיעון כי בסך הכל בחוקה מועברת סמכות מסוימת מבית המשפט העליון לכנסת.
הרב רוזן יקרא ביום העיון להערכות לנושא החוקה על ידי מעורבות של מפלגות כמו המפד"ל, משפטנים דתיים וקבוצה רבנית בדיונים המקדימים. כמו כן יקרא לחזית משותפת עם היהדות החרדית נגד החוקה בכלל ונגד הפרקים בתוכה העוסקים ב 'דת ומדינה', 'זכויות המיעוטים' וסמכות השיפוט בפרט.
כמו כן יתייחס בהרצאתו גם להתנתקות שהמניע לה לדבריו היא "דת ההתנתקות", כלשונו. "עיקרה של ההתנתקות היא הכנעת הרוח האמונית, ולא הישג בטחוני, כלכלי או מדיני" אומר הרב רוזן, "המוטיבציה היתה פוסט לאומית. גם אם לרוה"מ וליועציו היו מניעים כמוסים, מופרכים, המהלך נדחף ונסחף ע"י בעלי אידיאולוגית-אנטי למחוזות רחוקים ומבשרי רעות: צידקת האויב, הכיבוש המשחית, הלקאה עצמית, סוף הציונות, סיום 'מדינת היהודים' וחתירה למדינת 'כל אזרחיה'. אני כבר שומע ניצני ביטוי חדש: 'מורשת ההתנתקות' (כמו מורשת רבין)".
כתבתנו מוסרת כי ביום העיון שיתקיים בבית הכנסת הדתי לאומי ברח' חי טייב 22 שכונת הר נוף בירושלים ישתתפו גם הרב ציון ערוסי רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית שירצה על : "ההתנגשות בין משפט התורה למשפט המדינה", הרב ראם הכהן ראש ישיבת ההסדר בעתניאל על "הסנהדרין כמקור הסמכות", הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע על "מעמדו של משפט התורה בעת הזאת". במהלך יום העיון תתקיים סעודת מצווה בהשתתפות נשיא הסנהדרין הרב עדין שטיינזלץ, הרב דב ליאור, הרב נחמן כהנא אב"ד, והרב שלום ארוש ראש ישיבת חוט של חסד. את יום העיון ינחה פרופ' הלל וייס.
לנושא זה של החוקה וסכנותיה יידרש גם הרב ישראל רוזן ראש מכון צומת באלון שבות במהלך יום עיון בנושא סנהדרין תורה ומדינה, שיתקיים ביום ג' הקרוב כ"ט בתשרי, בירושלים. כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי במסגרת הרצאתו "ההתנגשות בין ההלכה והמדינה לאחר ה'התנתקות', יעסוק הרב רוזן ביום שאחרי ההתנתקות "קו השבר החורבני", כלשונו, בחברה הישראלית בכלל ובציונות בפרט, ובנקודת ההתנגשות התנתקות הדרמטית הבאה בישראל היא החוקה.
הרב רוזן ידגיש כי הבעיה אינה ב'חוקה' או ב'חוקי כנסת' שכן כל נושא חקיקה בידי אדם נדון מאז קום המדינה וכי יש מקום לקבלת מושג 'משפט המלך', 'תקנות קהל', 'ז' טובי העיר' וכד'. "הבעיה נעוצה בתוכן החוקה המשחרת לפתחנו בהמרצת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובמימון האיחוד האירופי", מדגיש הרב רוזן.
הוא יצביע על שלושה פרקים 'נוראיים' כלשונו בהצעת החוקה שאותה מציע המכון הישראלי לדמוקרטיה: בפרק 'דת ומדינה' הוכנס עקרון 'השויון' והזכות לחופש ואלו לדבריו יבטלו למעשה כל חקיקה דתית. "בעלי ההצעה מציינים במפורש כי יתכנו חוקים רק מטעמי תרבות ולא דת. הפרשנות והבקורת השיפוטית נשארת בידי הבג"צ, וזו ערובה לפרשנות אנטי-יהודית וליברלית קיצונית. אמנם בהצעה ניתנת ארכה לעשר שנים ל'שמירת הדינים' הנוכחיים גם בענייני דת ומדינה, אך זכות הפרשנות מוקנית מיידית לבג"צ.
שני חוקים הם תנאי קודם למעשה לקבלת החוקה: היתר תחבורה ובילויים בשבת, ו'ברית הזוגיות'. בכך נסתם הגולל על המושג 'מדינה יהודית'" אומר הרב רוזן.
הפרק העוסק בחוקה בנושא מיעוטים יסתום את הגולל על מושג 'מדינת יהודים', אומר הרב רוזן. החוקה תעניק שוויון מלא למוסלמים ו"כך תווסד המדינה הדו-לאומית, ישרלֶסטין, בצד מדינת טירור נוספת הקורמת עור וגידים מעבר לכתלנו".
הפרק הנוסף המדיר שינה מעיניו של הרב רוזן הוא הפרק העוסק במעמד בית המשפט העליון. בהצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה תונצח 'עליונותו' של ביהמ"ש העליון. מדובר בקיבוע מעמדו ה'קדוש' והאכסיומטי, אם כי הוא ייעטף ב"גלולה" של הטיעון כי בסך הכל בחוקה מועברת סמכות מסוימת מבית המשפט העליון לכנסת.
הרב רוזן יקרא ביום העיון להערכות לנושא החוקה על ידי מעורבות של מפלגות כמו המפד"ל, משפטנים דתיים וקבוצה רבנית בדיונים המקדימים. כמו כן יקרא לחזית משותפת עם היהדות החרדית נגד החוקה בכלל ונגד הפרקים בתוכה העוסקים ב 'דת ומדינה', 'זכויות המיעוטים' וסמכות השיפוט בפרט.
כמו כן יתייחס בהרצאתו גם להתנתקות שהמניע לה לדבריו היא "דת ההתנתקות", כלשונו. "עיקרה של ההתנתקות היא הכנעת הרוח האמונית, ולא הישג בטחוני, כלכלי או מדיני" אומר הרב רוזן, "המוטיבציה היתה פוסט לאומית. גם אם לרוה"מ וליועציו היו מניעים כמוסים, מופרכים, המהלך נדחף ונסחף ע"י בעלי אידיאולוגית-אנטי למחוזות רחוקים ומבשרי רעות: צידקת האויב, הכיבוש המשחית, הלקאה עצמית, סוף הציונות, סיום 'מדינת היהודים' וחתירה למדינת 'כל אזרחיה'. אני כבר שומע ניצני ביטוי חדש: 'מורשת ההתנתקות' (כמו מורשת רבין)".
כתבתנו מוסרת כי ביום העיון שיתקיים בבית הכנסת הדתי לאומי ברח' חי טייב 22 שכונת הר נוף בירושלים ישתתפו גם הרב ציון ערוסי רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית שירצה על : "ההתנגשות בין משפט התורה למשפט המדינה", הרב ראם הכהן ראש ישיבת ההסדר בעתניאל על "הסנהדרין כמקור הסמכות", הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע על "מעמדו של משפט התורה בעת הזאת". במהלך יום העיון תתקיים סעודת מצווה בהשתתפות נשיא הסנהדרין הרב עדין שטיינזלץ, הרב דב ליאור, הרב נחמן כהנא אב"ד, והרב שלום ארוש ראש ישיבת חוט של חסד. את יום העיון ינחה פרופ' הלל וייס.