הרב ערוסי, קובע כי היום יש סכנה ממשית להפרדת דת ומדינה דבר שיגרום לפילוג בעם ואולי להרס מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
הרב ערוסי, רבה של קריית-אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית ומרצה למשפטים באונ' ת"א מזהיר כי זהותה היהודית של מדינת ישראל הולכת ופוחתת והיא עלולה חלילה להיות מדינה לאזרחיה "ללא הבדל לאום, וללא מחויבות לזהות יהודית".
את הדברים יפרוש הרב ערוסי מחר במהלך הרצאתו על "ההתנגשות בין משפט התורה למשפט המדינה", במסגרת יום עיון שעורך הסנהדרין בירושלים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי הרב ערוסי סבור שלאחרונה גברו הנסיונות "לעקוף ולכרסם בחוק הנישואין והגירושין, באמצעות החלטות ממשלה וכנסת ובאמצעות פרשנויות משפטיות שיש בהן לדבריו משום התנגשות בין המדינה לדת היהודית". "אילו זכינו היו מייסדי מדינת ישראל קובעים בחוקה, שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ומשפטה יהיה המשפט היהודי, והיא תפעל ליישומו, אפילו פרקים פרקים, של המשפט היהודי כמשפט רשמי נוהג ומודרני. אך לא זכינו לכך. מדינת ישראל אמנם הוכרזה כמדינת העם היהודי, וכמדינה יהודית דמוקרטית, אולם היא פיתחה ומפתחת משפט ישראלי, שברובו המכריע הוא שאוב ממשפטי מדינות המערב, שיש בו זיקה למשפט היהודי" אומר הרב ערוסי.
הוא מוסיף כי "אילו זכינו היה בית המשפט העליון בישראל מתייחס להגדרת מדינת ישראל בחוקי היסוד, כמדינה יהודית דמוקרטית. כמדינה יהודית, כלומר של העם היהודי, ושהדמוקרטיה בה היא יהודית. אך לא זכינו לכך. בפועל בית המשפט מתייחס לערך הדמוקרטי לפי הפרשנות המערבית, ולערך היהודי לפי התפישה החילונית, שהוא ביטוי להזדהות עם העם היהודי, ולא ביטוי למחויבות לזהות היהודית".
הוא מותח ביקורת על הדמוקרטיה המערבית שהיא לדבריו 'יותר פורמאלית מאשר מהותית'. לעומתה, "הדמוקרטיה היהודית היא מהותית יותר מפורמאלית, רוב מתוך כולם. ולפי העניין, ולא לפי האינטרס, וההשתייכות הכיתתית". לאור הדברים האלה, מוסיף הרב ערוסי, "הגדרת המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית, בחוקי היסוד, אין בה שום ערובה לכך שמדינת ישראל אכן תמשיך להיות מדינת העם היהודי, ומדינה יהודית בזהותה. נהפוך הוא.
לדבריו, "היתה תורה שבעל פה של מייסדי מדינת ישראל, שבגלל הייחודיות של עמנו ושל מדינתנו, ובגלל המגמה של המייסדים, שמדינת ישראל תהיה מדינת העם היהודי, ומדינה יהודית בזהותה, יישמרו בכל משמר הדברים הבאים: נישואין וגירושין של יהודים רק לפי הדין היהודי, יום המנוחה של העם היהודי הוא יום השבת, שבתון ביום כיפור, כשרות בצה"ל, שלא תהיה התנגשות בין דת למדינה לא ע"י הממשל ולא ע"י הכנסת ולא ע"י המערכת המשפטית, ולא על ידי הרשויות המקומיות והציבוריות, ובכלל זה שמירת הסטאטוס קוו".
לדבריו בסטטוס קוו זה חל כרסום הולך וגובר.
בכנס יקרא הרב ערוסי לאחדות בקרב היהדות הדתית, וזו תקים תשתית למדינה יהודית ע"י קהילות שבמרכזן בתי דין לממונות. וייסוד בי"ד עליון מקובל לדיני ממונות ולהוראת ההלכה בישראל. ובמקביל יקרא הרב ערוסי לפעילות שיטתית בקרב 'אחינו הלא דתיים', בדרך של "המאור שבה מחזירן למוטב", כדי "שיפנימו את המשמעות היותר אמיתית של זהותנו היהודית ושל ייחודה וייעודה של מדינת ישראל. ושיפנימו את הסכנות הכרוכות לקיום עמנו, ולקיום מדינת ישראל כמדינה יהודית, בגין אבדן הזהות היהודית".
הרב ערוסי, רבה של קריית-אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית ומרצה למשפטים באונ' ת"א מזהיר כי זהותה היהודית של מדינת ישראל הולכת ופוחתת והיא עלולה חלילה להיות מדינה לאזרחיה "ללא הבדל לאום, וללא מחויבות לזהות יהודית".
את הדברים יפרוש הרב ערוסי מחר במהלך הרצאתו על "ההתנגשות בין משפט התורה למשפט המדינה", במסגרת יום עיון שעורך הסנהדרין בירושלים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי הרב ערוסי סבור שלאחרונה גברו הנסיונות "לעקוף ולכרסם בחוק הנישואין והגירושין, באמצעות החלטות ממשלה וכנסת ובאמצעות פרשנויות משפטיות שיש בהן לדבריו משום התנגשות בין המדינה לדת היהודית". "אילו זכינו היו מייסדי מדינת ישראל קובעים בחוקה, שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ומשפטה יהיה המשפט היהודי, והיא תפעל ליישומו, אפילו פרקים פרקים, של המשפט היהודי כמשפט רשמי נוהג ומודרני. אך לא זכינו לכך. מדינת ישראל אמנם הוכרזה כמדינת העם היהודי, וכמדינה יהודית דמוקרטית, אולם היא פיתחה ומפתחת משפט ישראלי, שברובו המכריע הוא שאוב ממשפטי מדינות המערב, שיש בו זיקה למשפט היהודי" אומר הרב ערוסי.
הוא מוסיף כי "אילו זכינו היה בית המשפט העליון בישראל מתייחס להגדרת מדינת ישראל בחוקי היסוד, כמדינה יהודית דמוקרטית. כמדינה יהודית, כלומר של העם היהודי, ושהדמוקרטיה בה היא יהודית. אך לא זכינו לכך. בפועל בית המשפט מתייחס לערך הדמוקרטי לפי הפרשנות המערבית, ולערך היהודי לפי התפישה החילונית, שהוא ביטוי להזדהות עם העם היהודי, ולא ביטוי למחויבות לזהות היהודית".
הוא מותח ביקורת על הדמוקרטיה המערבית שהיא לדבריו 'יותר פורמאלית מאשר מהותית'. לעומתה, "הדמוקרטיה היהודית היא מהותית יותר מפורמאלית, רוב מתוך כולם. ולפי העניין, ולא לפי האינטרס, וההשתייכות הכיתתית". לאור הדברים האלה, מוסיף הרב ערוסי, "הגדרת המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית, בחוקי היסוד, אין בה שום ערובה לכך שמדינת ישראל אכן תמשיך להיות מדינת העם היהודי, ומדינה יהודית בזהותה. נהפוך הוא.
לדבריו, "היתה תורה שבעל פה של מייסדי מדינת ישראל, שבגלל הייחודיות של עמנו ושל מדינתנו, ובגלל המגמה של המייסדים, שמדינת ישראל תהיה מדינת העם היהודי, ומדינה יהודית בזהותה, יישמרו בכל משמר הדברים הבאים: נישואין וגירושין של יהודים רק לפי הדין היהודי, יום המנוחה של העם היהודי הוא יום השבת, שבתון ביום כיפור, כשרות בצה"ל, שלא תהיה התנגשות בין דת למדינה לא ע"י הממשל ולא ע"י הכנסת ולא ע"י המערכת המשפטית, ולא על ידי הרשויות המקומיות והציבוריות, ובכלל זה שמירת הסטאטוס קוו".
לדבריו בסטטוס קוו זה חל כרסום הולך וגובר.
בכנס יקרא הרב ערוסי לאחדות בקרב היהדות הדתית, וזו תקים תשתית למדינה יהודית ע"י קהילות שבמרכזן בתי דין לממונות. וייסוד בי"ד עליון מקובל לדיני ממונות ולהוראת ההלכה בישראל. ובמקביל יקרא הרב ערוסי לפעילות שיטתית בקרב 'אחינו הלא דתיים', בדרך של "המאור שבה מחזירן למוטב", כדי "שיפנימו את המשמעות היותר אמיתית של זהותנו היהודית ושל ייחודה וייעודה של מדינת ישראל. ושיפנימו את הסכנות הכרוכות לקיום עמנו, ולקיום מדינת ישראל כמדינה יהודית, בגין אבדן הזהות היהודית".