בראש צוות החפירה עומד פרופ' יזהר הירשפלד, מחשובי הארכיאולוגים בארץ שכבר לפני שנה גילה במקום מבנה ענק ומפואר שלדבריו, על פי הנתונים המתבררים תוך כדי חשיפת המקום מדובר ככל הנראה במבנה בו שכן כינוס הישיבה שהמשיכה את הסנהדרין.
לצוות החפירות המקצועי הצטרפו בימים האחרונים בנות מגמת ארץ ישראל באולפנת קדומים ובנות מבית הספר 'פלך'. רכזת המגמה טובה קלר מתארת את הממצאים המתגלים מדי יום בחפירות: "הבנות חופרות כאן בהתרגשות גדולה. אתמול הגעתי למקום אחרי שלא הייתי שם במשך יום אחד. שאלתי אותן מה חדש בחפירות, והן ענו לי שהן חושפות רחוב. הגעתי למקום ונדהמתי לגלות שבמקום שהיה עד לפני יממה מכוסה אדמה, סלעים וקוצים משתרע רחוב מרוצף".
פרופ' הירשפלד מספר לכתבנו כי מהרחוב נראה כי היה מדובר באתר חנויות ומממצאים המתגלים בחפירת המקום מתברר כי מדובר בחנויות של אמנים. במקום נמצאו חלקי פרזול מתכת מעוצבים, קופסאות נוי, שיבוצי צדף המשויכים לריהוט מהתקופה המדוברת ועוד. הירשפלד מספר על תיעוד באשר לטבריה כמרכז של אמנים יהודים בגניזה הקהירית. לדבריו הרחוב מתוארך כשייך לתקופת הגאונים (המאה השמינית עד העשירית לספירה).
לבד מגילויים אלה מקווה הירשפלד לסיים עד לתום תקופת החפירה הנוכחית את חישופו של מבנה ענק המוערך כשייך לישיבת גאון יעקב שכאמור, המשיכה למעשה את הסנהדרין. "על שמה של ישיבת 'גאון יעקב' קרויה התקופה כולה, תקופת הגאונים", מציין הירשפלד. לדבריו עד תום חודש נובמבר, עת תסתיים החפירה העונתית הוא מקווה כי יעלה בידי צוותו לחפור ולחשוף את צדדיו המזרחי, צפוני ודרומי של המבנה.
טובה קלר, מאולפנת קדומים מתארת את ההתרגשות בחפירה כש"בכל חצי מטר שאנחנו חופרים כאן אנחנו חוזרים עוד ועוד בדורות עד לתקופת התנאים".
חופרי טבריה ובראשם פרופסור הירשפלד מעריכים כי הגילויים יחזקו את ההערכות ההסטוריות באשר למרכזיותה של טבריה כבירת הגליל בתקופת הגאונים.
פרופסור יזהר הירשפלד מכהן באוניברסיטה העברית בירושלים. חיבר חיבורים מדעיים רבים בהם הספר 'הכמיהה אל המדבר' על התיאוריות השונות באשר למימצאי מערות קומראן, סקר מפת הרודיון, בית המרחץ הרומי של חמת גדר, חפירות רמת הנדיב, חפירות המנזר הביזנטי בח'ירבת א-דיר שבמדבר יהודה ועוד.
(ש)
לצוות החפירות המקצועי הצטרפו בימים האחרונים בנות מגמת ארץ ישראל באולפנת קדומים ובנות מבית הספר 'פלך'. רכזת המגמה טובה קלר מתארת את הממצאים המתגלים מדי יום בחפירות: "הבנות חופרות כאן בהתרגשות גדולה. אתמול הגעתי למקום אחרי שלא הייתי שם במשך יום אחד. שאלתי אותן מה חדש בחפירות, והן ענו לי שהן חושפות רחוב. הגעתי למקום ונדהמתי לגלות שבמקום שהיה עד לפני יממה מכוסה אדמה, סלעים וקוצים משתרע רחוב מרוצף".
פרופ' הירשפלד מספר לכתבנו כי מהרחוב נראה כי היה מדובר באתר חנויות ומממצאים המתגלים בחפירת המקום מתברר כי מדובר בחנויות של אמנים. במקום נמצאו חלקי פרזול מתכת מעוצבים, קופסאות נוי, שיבוצי צדף המשויכים לריהוט מהתקופה המדוברת ועוד. הירשפלד מספר על תיעוד באשר לטבריה כמרכז של אמנים יהודים בגניזה הקהירית. לדבריו הרחוב מתוארך כשייך לתקופת הגאונים (המאה השמינית עד העשירית לספירה).
לבד מגילויים אלה מקווה הירשפלד לסיים עד לתום תקופת החפירה הנוכחית את חישופו של מבנה ענק המוערך כשייך לישיבת גאון יעקב שכאמור, המשיכה למעשה את הסנהדרין. "על שמה של ישיבת 'גאון יעקב' קרויה התקופה כולה, תקופת הגאונים", מציין הירשפלד. לדבריו עד תום חודש נובמבר, עת תסתיים החפירה העונתית הוא מקווה כי יעלה בידי צוותו לחפור ולחשוף את צדדיו המזרחי, צפוני ודרומי של המבנה.
טובה קלר, מאולפנת קדומים מתארת את ההתרגשות בחפירה כש"בכל חצי מטר שאנחנו חופרים כאן אנחנו חוזרים עוד ועוד בדורות עד לתקופת התנאים".
חופרי טבריה ובראשם פרופסור הירשפלד מעריכים כי הגילויים יחזקו את ההערכות ההסטוריות באשר למרכזיותה של טבריה כבירת הגליל בתקופת הגאונים.
פרופסור יזהר הירשפלד מכהן באוניברסיטה העברית בירושלים. חיבר חיבורים מדעיים רבים בהם הספר 'הכמיהה אל המדבר' על התיאוריות השונות באשר למימצאי מערות קומראן, סקר מפת הרודיון, בית המרחץ הרומי של חמת גדר, חפירות רמת הנדיב, חפירות המנזר הביזנטי בח'ירבת א-דיר שבמדבר יהודה ועוד.
(ש)