22 אקדמאים ערבים מהמדרגה הראשונה שירטטו 100 מושגי יסוד המתייחסים לנושאים פוליטיים, היסטוריים, דתיים ותרבותיים, הקשורים לחייהם של ערביי ישראל.
המושגים, שקובצו בחוברת מיוחדת, נערכו כתגובה למאה המושגים שהחליט משרד החינוך להעביר לבתי-הספר הערביים, הכוללים חומרים של יהדות וציונות כדי לחזק את שייכותם וזהותם הישראלית.
המושגים פורסמו ביום רביעי השבוע כחלק מפרויקט "שייכות וזהות", שנפתח הודות למאמציהם המשותפים של הועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, עמותת "אבן ח'לדון" לחינוך ומחקרים, המרכז למלחמה בגזענות, ועדת המעקב לענייני חינוך במגזר הערבי והוועד הארצי של הורי התלמידים הערבים.
בהקדמה לחוברת המושגים של פרויקט "שייכות וזהות" נכתב: "הפלסטינים בישראל הם שרידיו הנותרים של העם הפלסטיני אשר נפגע בנכבה של 1948, ורובו הפך לפליט בארצו ומולדתו הוא. הפלסטינים מהווים קבוצת מולדת (אסלייה) בעלת נרטיב היסטורי משלה, העומד לעיתים בניגוד לנרטיב של הרוב היהודי, בייחוד בנושאים הקשורים למאבק על האדמה, לזהות ולהגדרת זהות המדינה ואופייה – ניגוד שבא לידי ביטוי גם בתוכניות הלימודים. כאשר ערך משרד החינוך חוברת של מאה מושגים, שנסבו על עניינים יהודיים וציוניים, עלה הצורך להוציא לאור חוברת זו, כדי להניח בידי התלמידים מושגי יסוד פלסטיניים, באמצעותם יכיר התלמיד הערבי את תרבותו ואת מעגלי השייכות שלו בצורה עמוקה וברורה".
שווקי חטיב, יו"ר הוועד הארצי וועדת המעקב, אמר כי "פרויקט זה הוא צעד ראשון במסגרת הצעדים הרבים שינקטו וועדת המעקב והגופים האחרים על מנת להעמיק ולהשריש את התודעה הלאומית הערבית בקרב בני הדור הצעיר, כמשקל נגד לניסיונות השלטונות להשכיח מהצעירים הפלסטינים בישראל את היותם חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ומהאומה הערבית ולהפכם לישראלים נטולי שייכות לאומית".
מועין ערמוש, יו"ר הוועד הארצי של ההורים הערבים, אמר כי הוא מברך על צעד זה "שבא לחשוף בפני התלמידים ובני הדורות הבאים היסטוריה וערכים שאנו גאים בהם, אשר מעידים על היותנו עם יוצר, בעל כישרונות ויכולות נדירות, עם שהוא מבעלי הארץ הזו ואינו נתין זר בתוכה, עם שפועל למען הכשלת ניסיונות משרד החינוך לבצע טרנספר תרבותי, היסטורי וגם פיזי לבני העם הפלסטיני החיים בישראל".
ד"ר מוסטפא כבהא,שליווה את הפרויקט, אמר כי המושגים המובאים בחוברת אינם מהווים הסתה אלא מימוש זכות היסוד של העם הפלשתיני ללמוד את ההיסטוריה שלו, לשמר את תרבותו ואת ערכיו. "חוברת זו מהווה תרומה גדולה להיסטוריה שלנו ושל העולם והוכחה ניצחת לכך שהתרבות הפלסטינית אינה מסתכמת באוהל, גמל וקפה, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה העולמית. החוברת עושה שימוש במושגים אותנטיים ומאוזנים יותר מאלה שמשרד החינוך ניסה לכפות עלינו."
בכר עואודה, מנכ"ל המרכז למלחמה בגזענות, אמר כי החוברת מהווה צעד ראשון בפרויקט שנועד למנוע סחף מסוכן, וכי יש לנקוט בצעדים נוספים, ביניהם פעילויות בבתי-הספר הערביים, קיום חוגים ופעילויות הסברה. לדבריו, חלוקת החוברות תתחיל בכפרים הבלתי מוכרים, כהכרזה על כך ש"אנו מפיצים חוברת של מושגים בלתי מוכרים בעיני משרד החינוך". עואודה הוסיף כי הכוונה היא לחלק 70,000 עותקים של החוברת בבתי-הספר השונים, מה שיצריך שיתוף פעולה מצד ועדי ההורים ביישובים הערביים, אשר זכאים לפי החוק, ובהתאם להמלצות דוח דברת, לקבוע 25% מתכני הלימודים בבתי-הספר הערביים.
הם קוראים גם ללבנת לאפשר את לימוד החוברת בבתי-הספר היהודיים, כדי שהתלמידים ילמדו את ההיסטוריה שלהם, את המושגים ואת האירועים המרכיבים את חייהם. "דרישתנו ממשרדי הממשלה, ובייחוד ממשרד החינוך, היא לשים קץ למדיניות המתעלמת מאיתנו, מקיומנו, מההיסטוריה שלנו ומערכינו התרבותיים", אמרו.
המושגים שהובאו בחוברת כוללים מוסדות, סמלים, אירועים, מקומות ואישים מתחומים שונים. בין המרכזיים שבהם ניתן למצוא את הצהרת בלפור, המהפכה הפלסטינית, מעשי הטבח, מלחמת ששת הימים, ספטמבר השחור, החלטת האו"ם 242, הסכם אוסלו, מלחמת לבנון, ועדת אור, חברון, ביסאן, חיפה, כפרים פלסטיניים שאזרחיהם גורשו והוגלו, כפרים ערביים בלתי מוכרים, מחנות פליטים, המועצה המוסלמית העליונה, כנסיית הקבר, הרשות הלאומית הפלסטינית, תנועת אל-ארד, מפלגות פוליטיות ערביות, ועדת המעקב, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת, הפנתרים השחורים, הארגונים הצבאיים הציוניים, בית-המשפט העליון, אחמד יאסין, יאסר ערפאת, גמאל עבד אלנאסר, עז אלדין אלקסאם, יצחק רבין, הרצל, דוד בן גוריון, חאג' אמין אלחוסיני, אמיל חביבי, אדוארד סעיד, תאופיק זיאד, המשוררים אבו סלמה, אבראהים טוקאן וראשד חוסין, הקריקטוריסט נאג'י אלעלי, אפלייה גזענית, זכות ההגדרה העצמית, זכות השיבה, דמוקרטיה, הפגנה ומושגים אחרים.
המושגים, שקובצו בחוברת מיוחדת, נערכו כתגובה למאה המושגים שהחליט משרד החינוך להעביר לבתי-הספר הערביים, הכוללים חומרים של יהדות וציונות כדי לחזק את שייכותם וזהותם הישראלית.
המושגים פורסמו ביום רביעי השבוע כחלק מפרויקט "שייכות וזהות", שנפתח הודות למאמציהם המשותפים של הועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, עמותת "אבן ח'לדון" לחינוך ומחקרים, המרכז למלחמה בגזענות, ועדת המעקב לענייני חינוך במגזר הערבי והוועד הארצי של הורי התלמידים הערבים.
בהקדמה לחוברת המושגים של פרויקט "שייכות וזהות" נכתב: "הפלסטינים בישראל הם שרידיו הנותרים של העם הפלסטיני אשר נפגע בנכבה של 1948, ורובו הפך לפליט בארצו ומולדתו הוא. הפלסטינים מהווים קבוצת מולדת (אסלייה) בעלת נרטיב היסטורי משלה, העומד לעיתים בניגוד לנרטיב של הרוב היהודי, בייחוד בנושאים הקשורים למאבק על האדמה, לזהות ולהגדרת זהות המדינה ואופייה – ניגוד שבא לידי ביטוי גם בתוכניות הלימודים. כאשר ערך משרד החינוך חוברת של מאה מושגים, שנסבו על עניינים יהודיים וציוניים, עלה הצורך להוציא לאור חוברת זו, כדי להניח בידי התלמידים מושגי יסוד פלסטיניים, באמצעותם יכיר התלמיד הערבי את תרבותו ואת מעגלי השייכות שלו בצורה עמוקה וברורה".
שווקי חטיב, יו"ר הוועד הארצי וועדת המעקב, אמר כי "פרויקט זה הוא צעד ראשון במסגרת הצעדים הרבים שינקטו וועדת המעקב והגופים האחרים על מנת להעמיק ולהשריש את התודעה הלאומית הערבית בקרב בני הדור הצעיר, כמשקל נגד לניסיונות השלטונות להשכיח מהצעירים הפלסטינים בישראל את היותם חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ומהאומה הערבית ולהפכם לישראלים נטולי שייכות לאומית".
מועין ערמוש, יו"ר הוועד הארצי של ההורים הערבים, אמר כי הוא מברך על צעד זה "שבא לחשוף בפני התלמידים ובני הדורות הבאים היסטוריה וערכים שאנו גאים בהם, אשר מעידים על היותנו עם יוצר, בעל כישרונות ויכולות נדירות, עם שהוא מבעלי הארץ הזו ואינו נתין זר בתוכה, עם שפועל למען הכשלת ניסיונות משרד החינוך לבצע טרנספר תרבותי, היסטורי וגם פיזי לבני העם הפלסטיני החיים בישראל".
ד"ר מוסטפא כבהא,שליווה את הפרויקט, אמר כי המושגים המובאים בחוברת אינם מהווים הסתה אלא מימוש זכות היסוד של העם הפלשתיני ללמוד את ההיסטוריה שלו, לשמר את תרבותו ואת ערכיו. "חוברת זו מהווה תרומה גדולה להיסטוריה שלנו ושל העולם והוכחה ניצחת לכך שהתרבות הפלסטינית אינה מסתכמת באוהל, גמל וקפה, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה העולמית. החוברת עושה שימוש במושגים אותנטיים ומאוזנים יותר מאלה שמשרד החינוך ניסה לכפות עלינו."
בכר עואודה, מנכ"ל המרכז למלחמה בגזענות, אמר כי החוברת מהווה צעד ראשון בפרויקט שנועד למנוע סחף מסוכן, וכי יש לנקוט בצעדים נוספים, ביניהם פעילויות בבתי-הספר הערביים, קיום חוגים ופעילויות הסברה. לדבריו, חלוקת החוברות תתחיל בכפרים הבלתי מוכרים, כהכרזה על כך ש"אנו מפיצים חוברת של מושגים בלתי מוכרים בעיני משרד החינוך". עואודה הוסיף כי הכוונה היא לחלק 70,000 עותקים של החוברת בבתי-הספר השונים, מה שיצריך שיתוף פעולה מצד ועדי ההורים ביישובים הערביים, אשר זכאים לפי החוק, ובהתאם להמלצות דוח דברת, לקבוע 25% מתכני הלימודים בבתי-הספר הערביים.
הם קוראים גם ללבנת לאפשר את לימוד החוברת בבתי-הספר היהודיים, כדי שהתלמידים ילמדו את ההיסטוריה שלהם, את המושגים ואת האירועים המרכיבים את חייהם. "דרישתנו ממשרדי הממשלה, ובייחוד ממשרד החינוך, היא לשים קץ למדיניות המתעלמת מאיתנו, מקיומנו, מההיסטוריה שלנו ומערכינו התרבותיים", אמרו.
המושגים שהובאו בחוברת כוללים מוסדות, סמלים, אירועים, מקומות ואישים מתחומים שונים. בין המרכזיים שבהם ניתן למצוא את הצהרת בלפור, המהפכה הפלסטינית, מעשי הטבח, מלחמת ששת הימים, ספטמבר השחור, החלטת האו"ם 242, הסכם אוסלו, מלחמת לבנון, ועדת אור, חברון, ביסאן, חיפה, כפרים פלסטיניים שאזרחיהם גורשו והוגלו, כפרים ערביים בלתי מוכרים, מחנות פליטים, המועצה המוסלמית העליונה, כנסיית הקבר, הרשות הלאומית הפלסטינית, תנועת אל-ארד, מפלגות פוליטיות ערביות, ועדת המעקב, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת, הפנתרים השחורים, הארגונים הצבאיים הציוניים, בית-המשפט העליון, אחמד יאסין, יאסר ערפאת, גמאל עבד אלנאסר, עז אלדין אלקסאם, יצחק רבין, הרצל, דוד בן גוריון, חאג' אמין אלחוסיני, אמיל חביבי, אדוארד סעיד, תאופיק זיאד, המשוררים אבו סלמה, אבראהים טוקאן וראשד חוסין, הקריקטוריסט נאג'י אלעלי, אפלייה גזענית, זכות ההגדרה העצמית, זכות השיבה, דמוקרטיה, הפגנה ומושגים אחרים.