בג"ץ עסק ביום ה' בעתירה הבוחנת את שאלת סמכותו של בית הדין הרבני לפסוק במחלוקת רכושית בין בני זוג לאחר שתם הליך הגירושין ביניהם. האשה עתרה לבג"ץ וטענה כי לאחר הגירושין אין סמכות לבית הדין הרבני לדון בנושא. השופטים חשין, פרוקצ´ה וג´ובראן קיבלו את טענת האשה וביטלו את החלטת דייני בתי הדין הרבני הגדול והאזורי בירושלים, ובתוך כך דנו בשאלה העקרונית מהו מקור סמכותו של בית הדין הרבני לדון בטענות בדבר הפרת הסכם גירושין על ידי מי מבני הזוג.

השופטים כתבו בהחלטה כי "בתי הדין הרבניים הינם חלק בלתי נפרד ממערכת השפיטה בישראל. הוקמו מכוח שיפוט בתי דין רבניים, והם שואבים את כוחם ואת סמכויותיהם מכוח חוק המדינה. אין להם אלא מה שהחוק היקנה להם, והם כפופים במלאכת השיפוט למערך הסמכויות שמקורו בחוק, כפי שפורש לאורך השנים בהלכה הפסוקה". עוד כתבו בהמשך כי "אין לבית הדין הרבני סמכות לדון ולהכריע בענין שאינו ממין העניינים המצויים במסגרת סמכותו הייחודית על פי החוק, או בסמכותו המקבילה, אפילו ניתנה הסכמת הצדדים לשיפוטו. הסכמה כזו לא ניזונה ממקור סמכות מוכר בדין ואין בכוחה כשהיא לעצמה להקנות כוח שיפוטי לערכאת שיפוט ממלכתית".

עוד קבעו השופטים כי "לבית הדין אין כוח וסמכות להכריע במחלוקת בתורת בורר מכוח הסכם בוררות בין בעלי הדין בענין שעל פי טיבו אינו בתחום סמכותו ע"פ דין", וזאת למרות הסעיף בהסכם הגירושין הקובע כי חילוקי דעות בין בני הזוג לאחר הגירושין יתבררו בבתי הדין הרבניים בלבד. השופטים קבעו כי "הסכמת בני הזוג, ככזו, אינה מועילה להקנות לבית הדין סמכות מקום שאין לכך מקור בדין. גם אילו הינחנו כי ניתן להסמיך את בית הדין לפעול כבורר בעניינים בהם לא קנויה לו סמכות מקורית או סמכות נילווית מכח הדין, גם אז אין לפנינו הסכם בוררות תקף, כנטען".

השופטים אף מתחו ביקורת על התנהלות בתי הדין הרבניים "ביה"ד הרבני המתיימר לפעול כבורר בין הצדדים פועל עדיין תחת הכסות והסממנים של תפקידו הממלכתי. ...את הזמן שעליו להקדיש לענייני המעמד האישי שבגדר תפקידו הרשמי הוא מקצה בחלקו לפונקציה שיפוטית אחרת שאינה מטעמה של המדינה... עירוב פונקציות זה אינו מתיישב עם עקרון החוקיות, ועם הגדרה נכונה של הפונקציות והסמכויות של ערכאת שיפוט ממלכתית".

בסיכום הדין הם קובעים כי "אין בידי בית הדין הרבני סמכות מקורית ראשונית או סמכות טבועה נילווית לדון כיום בתביעה רכושית לאכיפת תניית שיפוי חוזית בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, לאחר שנשלמו גירושי בני הזוג".

בעקבות החלטת בג"צ העוסקת בשאלת סמכות בתי הדין הרבניים, החליט הרב שלמה עמאר, המשמש כרב הראשי הספרדי וכנשיא ביה"ד הרבני הגדול, לקיים כינוס חרום שידון בפסק הדין והשלכותיו. הכינוס יתקיים באיסרו חג פסח וישתתפו בו כמאה רבנים.

בעקבות פסיקת בג"צ אומר פרופ' הלל וייס, דובר מוסד הסנהדרין, כי הוא "שמח ומודה שבג"ץ דחק את האשליות של היהודים לפינה שאין לה מוצא". לדבריו, "אם היהודי במדינת ישראל דימה לעצמו שיקצה לעצמו סמכות שיורית - האשלייה הזאת נחשפה וליהודי כיישות מדינתית קהילתית אין שום מעמד במדינת ישראל". פרופ' ויייס הציע "שהיהודים יראי השם יפרשו מכל שיטת המערכת המשפט הישראלית ויקימו מערכת המבוססת על חוקי החורה. בלי משפט יהודי לא נוכל להתקיים".

פרופ' וייס מוסיף ומסביר כי נכתב בתורה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" והכוונה היא למשפט יהודי ולא למשפט בג"ץ. "כל מי שממשיך ללכת לבג"ץ הרי הוא מועל בתורת השם והיהודים צריכים להיבדל מהמערכת הזאת", הבהיר פרופ' וויס.

עוד מסר בתגובתו כי "מעמדו של משפט התורה במדינת ישראל גרוע מכל מעמד שהיה לו בנידחת שבקהילות שבגולה. לפיכך יהודים הרואים עצמם כפופים למשפט התורה אינם יכולים להיות שותפים למסגרת השוללת את זכויותיהם כעם הרואה במשפט התורה את משפטו המחייב".

לדבריו, כל עוד זאת עמדתו של בית המשפט כלפי סמכויותיה של הרבנות הראשית חייבות כל המפלגות הדתיות והחרדיות שלא להתחייב לכל ענין קואליציוני עד שלא יובטח בחוקי יסוד מעמדו הריבוני של משפט התורה בתחומים המוסכמים עם חוקי מדינת ישראל.