בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 אומר יו"ר האיחוד הלאומי-מפד"ל כי הסקר של מכון לדמוקרטיה המעיד על רוב משמעותי הדורש עידוד הגירת ערבים מהארץ הוא צפוי. "זו משאלת הלב של השמאל והימין גם יחד, ולפעמים גם יותר של השמאל מאשר של הימין. הרי גם ההתנתקות מקורה ברצון להיבדל מהערבים".
חבר הכנסת אלון אומר שכשפרסם ופיתח מייסד 'מולדת' השר המנוח רחבעם זאבי גנדי הי"ד את תפיסת הטרנספר עשה זאת כיוון שהיה ברור לו שהמהלך מקובל בעצם על הציבור הרחב, וכי שתי הישויות הלאומיות לא יוכלו לחיות יחדיו. לדבריו, על מנת למנף את ההסכמה הציבורית הזו יש להרבות בפעילות הסברתית, פרלמנטארית וחוץ פרלמנטארית. "בהסברה נכונה יהיה ניתן להבהיר את הדברים בזירה הפוליטית. העברה מרצון של ערביי הארץ היא הומנית יותר מאשר להרוג בהם ללא הרף".
דבריו של חבר הכנסת אלון לערוץ 7 מתייחסים לנתוני הדו"ח אותו פרסם הבוקר המכון הישראלי לדמוקרטיה. מדובר בסקר המתקיים מדי שנה ועל פיו 62 אחוזים מקרב הציבור בישראל סבורים שיש לעודד הגירת ערבים מהארץ. ובכך לאפשר רוב יהודי שייקבע את החלטותיה הגורליות של מדינת ישראל.
כשלושים אחוזים מקרב אזרחי ישראל סבורים שעל מדינת ישראל לקבל את החלטותיה הגורליות אך ורק על פי רוב יהודי.
הסקר בירר גם את יחסו של הציבור למוסדותיה השונים של המדינה. על פי הנתונים העולים מתברר כי הצבא זוכה לאמון המרבי עם כמעט שמונים אחוזי אמון. לעומת הצבא רק 44 אחוזים מביעים אמון במשטרה.
'מדד הדמוקרטיה 2006' של המכון הישראלי לדמוקרטיה, גם משרטט את הפער בין מידת העניין הרבה של הציבור בפוליטיקה, לבין האמון אותו הוא רוחש לפוליטיקאים בכלל ולמפלגות בפרט. הישראלים מתעניינים בפוליטיקה, מדברים על פוליטיקה ומתמצאים בפוליטיקה אף יותר מבעבר. 73% מהנשאלים בסקר דיווחו על עניין בפוליטיקה. 82% דיווחו כי הם מתעדכנים בפוליטיקה מדי יום, או כמה פעמים בשבוע, באמצעות הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות. 67% משוחחים עם חבריהם ובני משפחתם על עניינים פוליטיים. כל אלה בשיעורים גבוהים יותר מ-35 דמוקרטיות מערביות. על רקע נתונים אלו צורם הנתון כי הקשר בין הבוחר לנבחר מתורגם באדישות ובריחוק מהפוליטיקה ומפעילות פוליטית. רק 27% מאמינים שיש ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה ורק 17% מסכימים כי הפוליטיקאים הנבחרים מקיימים את הבטחותיהם לאחר מערכת הבחירות.
62 אחוזים סבורים כי בישראל יש שחיתות רבה, וכמחצית הנשאלים חושבים שכדי להגיע לצמרת הפוליטית בישראל, מועמד חייב להיות מושחת. רק 10% חושבים שהמנהלים את המדינה-דואגים לטובת הכלל.
סוגיה נוספת ומעניינת העולה מהדו"ח מתייחסת לתמיכה הציבורית בסירוב פקודה לעקירה ציבורית. מתברר כי ישנה "ירידה של ממש בהתנגדות הנחרצת לסירוב למלא פקודה בגלל מוסר אישי או אידיאולוגיה, וביתר פירוט – לסירוב למלא פקודה לפנות מתיישבים. 58% מתנגדים לסרבנות כזו, לעומת 70% בשנה שעברה", כותבים מנסחי הדו"ח.
הדו"ח נחתם בנימה אופטימית: 86% מהנשאלים גאים על היותם ישראלים; 90% רוצים לחיות בארץ בטווח הרחוק ו-69% חשים עצמם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה.
עורך הסקר, פרופ' אשר אריאן, אומר ליומן הצהרים של ערוץ 7, כי המניע לתחושות הישראליות הללו הוא היותו של הציבור הישראלי ציוני מאוד ועל כן הישראלים אינם ששים לקבל החלטות גורליות בשיתוף עם הערבים, זאת לעומת מוכנותם לקבל את הערבי כשכן.
באשר לירידה באמון הציבור ברוב מוסדות הציבור כמשטרה, הכנסת ואחרים, לדבריו מדובר בנתון התואם את אחוז ההצבעה הנמוך שגם הוא ביטא יחס אדיש לכנסת שקיבלה תדמית של נגועה מאוד בשחיתות.
להאזנה לראיון עם ח"כ בני אלוןa>
להאזנה לראיון עם פרופ' אשר אוריאן
חבר הכנסת אלון אומר שכשפרסם ופיתח מייסד 'מולדת' השר המנוח רחבעם זאבי גנדי הי"ד את תפיסת הטרנספר עשה זאת כיוון שהיה ברור לו שהמהלך מקובל בעצם על הציבור הרחב, וכי שתי הישויות הלאומיות לא יוכלו לחיות יחדיו. לדבריו, על מנת למנף את ההסכמה הציבורית הזו יש להרבות בפעילות הסברתית, פרלמנטארית וחוץ פרלמנטארית. "בהסברה נכונה יהיה ניתן להבהיר את הדברים בזירה הפוליטית. העברה מרצון של ערביי הארץ היא הומנית יותר מאשר להרוג בהם ללא הרף".
דבריו של חבר הכנסת אלון לערוץ 7 מתייחסים לנתוני הדו"ח אותו פרסם הבוקר המכון הישראלי לדמוקרטיה. מדובר בסקר המתקיים מדי שנה ועל פיו 62 אחוזים מקרב הציבור בישראל סבורים שיש לעודד הגירת ערבים מהארץ. ובכך לאפשר רוב יהודי שייקבע את החלטותיה הגורליות של מדינת ישראל.
כשלושים אחוזים מקרב אזרחי ישראל סבורים שעל מדינת ישראל לקבל את החלטותיה הגורליות אך ורק על פי רוב יהודי.
הסקר בירר גם את יחסו של הציבור למוסדותיה השונים של המדינה. על פי הנתונים העולים מתברר כי הצבא זוכה לאמון המרבי עם כמעט שמונים אחוזי אמון. לעומת הצבא רק 44 אחוזים מביעים אמון במשטרה.
'מדד הדמוקרטיה 2006' של המכון הישראלי לדמוקרטיה, גם משרטט את הפער בין מידת העניין הרבה של הציבור בפוליטיקה, לבין האמון אותו הוא רוחש לפוליטיקאים בכלל ולמפלגות בפרט. הישראלים מתעניינים בפוליטיקה, מדברים על פוליטיקה ומתמצאים בפוליטיקה אף יותר מבעבר. 73% מהנשאלים בסקר דיווחו על עניין בפוליטיקה. 82% דיווחו כי הם מתעדכנים בפוליטיקה מדי יום, או כמה פעמים בשבוע, באמצעות הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות. 67% משוחחים עם חבריהם ובני משפחתם על עניינים פוליטיים. כל אלה בשיעורים גבוהים יותר מ-35 דמוקרטיות מערביות. על רקע נתונים אלו צורם הנתון כי הקשר בין הבוחר לנבחר מתורגם באדישות ובריחוק מהפוליטיקה ומפעילות פוליטית. רק 27% מאמינים שיש ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה ורק 17% מסכימים כי הפוליטיקאים הנבחרים מקיימים את הבטחותיהם לאחר מערכת הבחירות.
62 אחוזים סבורים כי בישראל יש שחיתות רבה, וכמחצית הנשאלים חושבים שכדי להגיע לצמרת הפוליטית בישראל, מועמד חייב להיות מושחת. רק 10% חושבים שהמנהלים את המדינה-דואגים לטובת הכלל.
סוגיה נוספת ומעניינת העולה מהדו"ח מתייחסת לתמיכה הציבורית בסירוב פקודה לעקירה ציבורית. מתברר כי ישנה "ירידה של ממש בהתנגדות הנחרצת לסירוב למלא פקודה בגלל מוסר אישי או אידיאולוגיה, וביתר פירוט – לסירוב למלא פקודה לפנות מתיישבים. 58% מתנגדים לסרבנות כזו, לעומת 70% בשנה שעברה", כותבים מנסחי הדו"ח.
הדו"ח נחתם בנימה אופטימית: 86% מהנשאלים גאים על היותם ישראלים; 90% רוצים לחיות בארץ בטווח הרחוק ו-69% חשים עצמם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה.
עורך הסקר, פרופ' אשר אריאן, אומר ליומן הצהרים של ערוץ 7, כי המניע לתחושות הישראליות הללו הוא היותו של הציבור הישראלי ציוני מאוד ועל כן הישראלים אינם ששים לקבל החלטות גורליות בשיתוף עם הערבים, זאת לעומת מוכנותם לקבל את הערבי כשכן.
באשר לירידה באמון הציבור ברוב מוסדות הציבור כמשטרה, הכנסת ואחרים, לדבריו מדובר בנתון התואם את אחוז ההצבעה הנמוך שגם הוא ביטא יחס אדיש לכנסת שקיבלה תדמית של נגועה מאוד בשחיתות.
להאזנה לראיון עם ח"כ בני אלוןa>
להאזנה לראיון עם פרופ' אשר אוריאן