לצפייה בשדור חי מקבר רבי שמעון בר יוחאי
כ- 250,000 חוגגים כעת באתר מירון זאת אחרי שהאדמו"ר מבויאן הדליק אמש בשעה 20:30 את המדורה המסורתית בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.
בימי ספירת העומר, שבין פסח לחג השבועות נוהגים מנהגי אבילות, כיוון שעל פי המסורת בתקופה זו מתו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא. ביום ל"ג בעומר מפסיקים מנהגי האבילות, ונוהגים שמחה.
הרב אליעזר מלמד, רב הישוב הר ברכה, מבאר את הטעמים למנהג השמחה ביום זה - הראשון שבהם הוא על פי השו"ע, שביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ורבי עקיבא החל ללמד את התלמידים החדשים וביניהם רבי שמעון בר יוחאי. דעה נוספת שמובאת בספר כף החיים היא שבל"ג בעומר סמך רבי עקיבא את חמשת התלמידים החדשים, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע. השמחה נובעת מהעובדה שמהם התפשטה התורה בעם ישראל.
בל"ג בעומר התפשטו מנהגים שונים בעם ישראל וביניהם המנהג לערוך הילולא על קברו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו במירון. רבי שמעון בר יוחאי, שעל פי המסורת נפטר ביום זה, הסתתר יחד עם בנו רבי אלעזר במשך 12 שנים בתוך מערה, לאחר שנרדף על ידי השלטון הרומאי ששלט בארץ באותה תקופה. בזמן ששהו במערה, נעשה להם נס וצמח להם בפתח המערה עץ חרוב ונבע להם מעיין, מהם ניזונו במשך השנים. בזמן שהותם של רבי שמעון ורבי אלעזר בנו במערה, חיברו השניים את ספר הזוהר, שזו תורת הנסתר. לדברי הרב מלמד, השמחה בל"ג בעומר היא גם שמחת תורת הנסתר שממנה ניתן ללמוד תורה בפנימיות ובעמקות.
החוגגים הרבים שמגיעים להילולת הרשב"י במירון, נוהגים לערוך שם שמחה גדולה ולהדליק מדורות בשירה וריקודים. השנה צפויים על פי התחזית, להגיע למירון למעלה מ 700 אלף חוגגים, והמערכות השונות, בטחון מד"א וכיבוי אש, כבר נערכו במקום בכוננות גבוהה.
לקראת חגיגות ל"ג בעומר שייפתחו הערב (שני) במירון נחסמו הדרכים למירון לתנועת כלי רכב פרטיים ומוניות מקיבוץ פרוד, מעין זיתים ומספסופה, משם יצאו הסעות בתשלום למקום ההילולה במירון. המעבר מותר רק לאוטובוסים.
העליה לציון
העלייה לציון הקדוש נמשכת כל ה-24 שעות. ביום שבו עולה למרום נשמה של צדיק, יש ביום זה סגולה להתפלל שזכותו תגן עלינו, ותורתו תאיר לנו. וכן להתפלל לקב"ה על קברו, שבזכות צדיק כמותו הקב"ה יחיש את גאולתנו. וכן להתפלל על קברו שרבי שמעון יתפלל לקב"ה שתוחש גאולתנו. רבבות זורמים בכל שעות היממה לקבר, בייחוד בולטים החוגים החסידיים ויוצאי צפון אפריקה, בהם רבו המקובלים ולומדי ספר הזוהר.
מנהג החלק'ה
נהגו ביום זה לספר בתספורת את הילדים שהגיעו לגיל שלוש. שהרי כל שלוש שנים ראשונות לא נוגעים בשיער הילדים ורק לאחר גיל שלוש שמותר לספרם, גוזרים משערותיהם ומשאירים את הפיאות כדי לחנכם במצוות 'לא תקיפו פאת ראשכם'. המקובל רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש, מספר כי האר"י היה לוקח את בנו הקטן לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון ושם גילחו כמנהג הידוע.
ז' באדר ול"ג בעומר
ישנם שני תאריכים שעם ישראל מציין על פטירת גדולי האומה. ז' אדר בו נפטר משה רבינו, ול"ג בעומר בו נפטר רבי שמעון בר יוחאי. ז' באדר נחשב יום תורה שבכתב, ול"ג בעומר יום תורה שבעל פה, ויום פנימיות התורה. בז' באדר שזהו יום תורה שבכתב המסמלת את מידת הדין נחשב יום דין, והמנהג לצום. לעומתו בל"ג בעומר שנחשב יום תורה שבעל פה, המסמלת את מידת הרחמים. חוגגים ושמחים על התגלות התורה שהייתה ביום זה, בו עלה רבי שמעון בר יוחאי למרום, והתגלתה תורתו בעולם.
ל"ג בעומר נחשב יום של התקשרות עם פנימיות התורה, עם סודות התורה. תורת הקבלה, הרי היא כנשמה של התורה וביום זה זכה עם ישראל שתתגלה תורה זו. תורת הפנימיות נחשבת כמקרבת את הגאולה ונאמר במקורותיה, כי בזכותה בני ישראל יצאו מן הגלות ויגאלו. אמנם רק יחידי סגולה זוכים להבין את עומקה של תורה זו, אך הם אלו שמאירים את הדרך לעולם כולו.
הדלקת המדורות
מפני גילוי האור הגדול ביום זה, נהגו להרבות באור ובהדלקת נרות ומדורות בל"ג בעומר. ניתן לראות בכל רחבי הארץ מדורות שהודלקו, והמנהג נפוץ בקרב כל העם, גם בחוגים שאינם מדקדקים במצוות כל השנה. יש המסבירים זאת משום שפנימיות התורה בעומק קשורה לכל העם. ובפנימיות כל העם קשור אל הקדושה.
המדורה המרכזית וההדלקה המרכזית נעשית במירון על ציונו הקדוש של התנא רבי שמעון בר יוחאי שם רבבות אנשים מגיעים ברגע מיוחד זה לצפות בהדלקה. ישנם רבים המקדימים לבוא למירון ולשהות במקום זה כבר מספר ימים לפני ההילולא.
על רבי שמעון בר יוחאי
התנא רבי שמעון בר יוחאי היה אחד מחמשת תלמידיו הגדולים של גדול התנאים רבי עקיבא. רבי מאיר רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע. חמשת תלמידים אלו נחשבים כמי שהחזירו עטרה ליושנה ושמרו על מסורת התורה שלא תשתכח מישראל. רבות ההלכות שמוזכרות במשנה ובתלמוד בשם תנאים אלו. ואלפי הלכות נאמרו בשם 'רבי שמעון' סתם הוא רבי שמעון בר יוחאי שידיו רב לו בנגלה ובנסתר של התורה.
כרבו רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי דגל בדרך תקיפה כלפי השלטון הרומאי, ולשם כך נאלץ לברוח למערה ולהסתתר מפני שלטון זה. בשהותו במערה זכה רבי שמעון להגיע לדרגות גבוהות ועילאיות והפך להיות אחד מיחידי הסגולה בכל הדורות. ספר הזוהר שחיבר הפך להיות הבסיס לכל תורת הנסתר.
תורתו הפנימית מאירה לעם ישראל את דרכו. גדולי המקובלים בכל הדורות שתו את תורתו בצמא, ולמדו את ספר הזוהר העוסק בנסתרות התורה והמצוות. המקובלים למדו את דבריו, וביארו אותם והרחיבו את תורת הקבלה.
בייחוד מפורסם האר"י הקדוש שחידש שיטה בקבלה (שהוא אגב מי שגילה את ציונו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי במירון). וכן מייסד החסידות רבי ישראל הבעל שם טוב, שהפיץ את דרך הקבלה להמונים בלבוש של חסידות.
גאונים וצדיקים רבים מעם ישראל גדולי הדורות עסקו בקבלה והעמיקו בה, כדוגמת הרמב"ן, המהר"ל, הרמ"ק, הרמח"ל, הגר"א, הרש"ש, גדולי החסידות, הרב קוק ועוד. (כמובן שלא הקפנו את כולם ויש עוד רבים וגדולים). במשך כל הדורות רחש עם ישראל יחס של אימה ויראה כלפי הדברים הקדושים של ספר הזוהר ותורת הנסתר.
גם בפיוטים המושרים ביום זה על רבי שמעון בר יוחאי ניכרת ההערצה הגדולה של העם כלפיו:
כמילים: "בר יוחאי, נמשחת אשריך, שמן ששון מחבריך, שמן משחת קודש, נמשחת ממידת הקודש, נשאת ציץ נזר הקודש, חבוש על ראשך פארך".
"בר יוחאי, אשרי יולדתך! אשרי העם הם לומדיך, ואשרי העומדים על סודך, לבושי חושן תומך ואוריך".
ובפיוט אחר הנקרא 'ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי',
בתחילתו: "איש אלקים קדוש הוא, אשרי עין ראתהו, לב חכם ישכיל פיהו"... "לכל ישראל האיר, בסוד תורה הבהיר, כאור החמה מזהיר". ובסוף הפיוט: "תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי".
בהכנת הכתבה השתתפו: רותי אברהמי, שמעון כהן ואברהם מלמד; צילום ממירון: עוזי ברוך
כתבת וידאו ממירון לקראת ההילולה
כ- 250,000 חוגגים כעת באתר מירון זאת אחרי שהאדמו"ר מבויאן הדליק אמש בשעה 20:30 את המדורה המסורתית בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.
בימי ספירת העומר, שבין פסח לחג השבועות נוהגים מנהגי אבילות, כיוון שעל פי המסורת בתקופה זו מתו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא. ביום ל"ג בעומר מפסיקים מנהגי האבילות, ונוהגים שמחה.
הרב אליעזר מלמד, רב הישוב הר ברכה, מבאר את הטעמים למנהג השמחה ביום זה - הראשון שבהם הוא על פי השו"ע, שביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ורבי עקיבא החל ללמד את התלמידים החדשים וביניהם רבי שמעון בר יוחאי. דעה נוספת שמובאת בספר כף החיים היא שבל"ג בעומר סמך רבי עקיבא את חמשת התלמידים החדשים, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע. השמחה נובעת מהעובדה שמהם התפשטה התורה בעם ישראל.
בל"ג בעומר התפשטו מנהגים שונים בעם ישראל וביניהם המנהג לערוך הילולא על קברו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו במירון. רבי שמעון בר יוחאי, שעל פי המסורת נפטר ביום זה, הסתתר יחד עם בנו רבי אלעזר במשך 12 שנים בתוך מערה, לאחר שנרדף על ידי השלטון הרומאי ששלט בארץ באותה תקופה. בזמן ששהו במערה, נעשה להם נס וצמח להם בפתח המערה עץ חרוב ונבע להם מעיין, מהם ניזונו במשך השנים. בזמן שהותם של רבי שמעון ורבי אלעזר בנו במערה, חיברו השניים את ספר הזוהר, שזו תורת הנסתר. לדברי הרב מלמד, השמחה בל"ג בעומר היא גם שמחת תורת הנסתר שממנה ניתן ללמוד תורה בפנימיות ובעמקות.
החוגגים הרבים שמגיעים להילולת הרשב"י במירון, נוהגים לערוך שם שמחה גדולה ולהדליק מדורות בשירה וריקודים. השנה צפויים על פי התחזית, להגיע למירון למעלה מ 700 אלף חוגגים, והמערכות השונות, בטחון מד"א וכיבוי אש, כבר נערכו במקום בכוננות גבוהה.
לקראת חגיגות ל"ג בעומר שייפתחו הערב (שני) במירון נחסמו הדרכים למירון לתנועת כלי רכב פרטיים ומוניות מקיבוץ פרוד, מעין זיתים ומספסופה, משם יצאו הסעות בתשלום למקום ההילולה במירון. המעבר מותר רק לאוטובוסים.
העליה לציון
העלייה לציון הקדוש נמשכת כל ה-24 שעות. ביום שבו עולה למרום נשמה של צדיק, יש ביום זה סגולה להתפלל שזכותו תגן עלינו, ותורתו תאיר לנו. וכן להתפלל לקב"ה על קברו, שבזכות צדיק כמותו הקב"ה יחיש את גאולתנו. וכן להתפלל על קברו שרבי שמעון יתפלל לקב"ה שתוחש גאולתנו. רבבות זורמים בכל שעות היממה לקבר, בייחוד בולטים החוגים החסידיים ויוצאי צפון אפריקה, בהם רבו המקובלים ולומדי ספר הזוהר.
מנהג החלק'ה
נהגו ביום זה לספר בתספורת את הילדים שהגיעו לגיל שלוש. שהרי כל שלוש שנים ראשונות לא נוגעים בשיער הילדים ורק לאחר גיל שלוש שמותר לספרם, גוזרים משערותיהם ומשאירים את הפיאות כדי לחנכם במצוות 'לא תקיפו פאת ראשכם'. המקובל רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש, מספר כי האר"י היה לוקח את בנו הקטן לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון ושם גילחו כמנהג הידוע.
ז' באדר ול"ג בעומר
ישנם שני תאריכים שעם ישראל מציין על פטירת גדולי האומה. ז' אדר בו נפטר משה רבינו, ול"ג בעומר בו נפטר רבי שמעון בר יוחאי. ז' באדר נחשב יום תורה שבכתב, ול"ג בעומר יום תורה שבעל פה, ויום פנימיות התורה. בז' באדר שזהו יום תורה שבכתב המסמלת את מידת הדין נחשב יום דין, והמנהג לצום. לעומתו בל"ג בעומר שנחשב יום תורה שבעל פה, המסמלת את מידת הרחמים. חוגגים ושמחים על התגלות התורה שהייתה ביום זה, בו עלה רבי שמעון בר יוחאי למרום, והתגלתה תורתו בעולם.
ל"ג בעומר נחשב יום של התקשרות עם פנימיות התורה, עם סודות התורה. תורת הקבלה, הרי היא כנשמה של התורה וביום זה זכה עם ישראל שתתגלה תורה זו. תורת הפנימיות נחשבת כמקרבת את הגאולה ונאמר במקורותיה, כי בזכותה בני ישראל יצאו מן הגלות ויגאלו. אמנם רק יחידי סגולה זוכים להבין את עומקה של תורה זו, אך הם אלו שמאירים את הדרך לעולם כולו.
הדלקת המדורות
מפני גילוי האור הגדול ביום זה, נהגו להרבות באור ובהדלקת נרות ומדורות בל"ג בעומר. ניתן לראות בכל רחבי הארץ מדורות שהודלקו, והמנהג נפוץ בקרב כל העם, גם בחוגים שאינם מדקדקים במצוות כל השנה. יש המסבירים זאת משום שפנימיות התורה בעומק קשורה לכל העם. ובפנימיות כל העם קשור אל הקדושה.
המדורה המרכזית וההדלקה המרכזית נעשית במירון על ציונו הקדוש של התנא רבי שמעון בר יוחאי שם רבבות אנשים מגיעים ברגע מיוחד זה לצפות בהדלקה. ישנם רבים המקדימים לבוא למירון ולשהות במקום זה כבר מספר ימים לפני ההילולא.
על רבי שמעון בר יוחאי
התנא רבי שמעון בר יוחאי היה אחד מחמשת תלמידיו הגדולים של גדול התנאים רבי עקיבא. רבי מאיר רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע. חמשת תלמידים אלו נחשבים כמי שהחזירו עטרה ליושנה ושמרו על מסורת התורה שלא תשתכח מישראל. רבות ההלכות שמוזכרות במשנה ובתלמוד בשם תנאים אלו. ואלפי הלכות נאמרו בשם 'רבי שמעון' סתם הוא רבי שמעון בר יוחאי שידיו רב לו בנגלה ובנסתר של התורה.
כרבו רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי דגל בדרך תקיפה כלפי השלטון הרומאי, ולשם כך נאלץ לברוח למערה ולהסתתר מפני שלטון זה. בשהותו במערה זכה רבי שמעון להגיע לדרגות גבוהות ועילאיות והפך להיות אחד מיחידי הסגולה בכל הדורות. ספר הזוהר שחיבר הפך להיות הבסיס לכל תורת הנסתר.
תורתו הפנימית מאירה לעם ישראל את דרכו. גדולי המקובלים בכל הדורות שתו את תורתו בצמא, ולמדו את ספר הזוהר העוסק בנסתרות התורה והמצוות. המקובלים למדו את דבריו, וביארו אותם והרחיבו את תורת הקבלה.
בייחוד מפורסם האר"י הקדוש שחידש שיטה בקבלה (שהוא אגב מי שגילה את ציונו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי במירון). וכן מייסד החסידות רבי ישראל הבעל שם טוב, שהפיץ את דרך הקבלה להמונים בלבוש של חסידות.
גאונים וצדיקים רבים מעם ישראל גדולי הדורות עסקו בקבלה והעמיקו בה, כדוגמת הרמב"ן, המהר"ל, הרמ"ק, הרמח"ל, הגר"א, הרש"ש, גדולי החסידות, הרב קוק ועוד. (כמובן שלא הקפנו את כולם ויש עוד רבים וגדולים). במשך כל הדורות רחש עם ישראל יחס של אימה ויראה כלפי הדברים הקדושים של ספר הזוהר ותורת הנסתר.
גם בפיוטים המושרים ביום זה על רבי שמעון בר יוחאי ניכרת ההערצה הגדולה של העם כלפיו:
כמילים: "בר יוחאי, נמשחת אשריך, שמן ששון מחבריך, שמן משחת קודש, נמשחת ממידת הקודש, נשאת ציץ נזר הקודש, חבוש על ראשך פארך".
"בר יוחאי, אשרי יולדתך! אשרי העם הם לומדיך, ואשרי העומדים על סודך, לבושי חושן תומך ואוריך".
ובפיוט אחר הנקרא 'ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי',
בתחילתו: "איש אלקים קדוש הוא, אשרי עין ראתהו, לב חכם ישכיל פיהו"... "לכל ישראל האיר, בסוד תורה הבהיר, כאור החמה מזהיר". ובסוף הפיוט: "תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי".
בהכנת הכתבה השתתפו: רותי אברהמי, שמעון כהן ואברהם מלמד; צילום ממירון: עוזי ברוך
כתבת וידאו ממירון לקראת ההילולה