דוד המלך המוכר מהתנ"ך כלוחם מלחמות ישראל, נעים זמירות ישראל, ומאחד שבטי ישראל ומייסד שושלת המלוכה, הוא אחת הדמויות המרכזיות בתולדות האומה היהודית, רק לאחרונה קראנו בחג השבועות את מגילת רות המסתיימת באילן היוחסין של דוד. למרות זאת, אחדים מהארכאולוגים הבולטים ביותר של ישראל הטילו ספק באמינות התיאורים של דוד ושלמה בתנ"ך וזכו בשל כך בפרסום רב, וחלקם אף בפרסים.
לקראת שבוע הספר יצא לאור ספרו של הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס "לחפור את התנ"ך" וטוען חד-משמעית בזכות האמת שבתיאור התנ"כי של שני מלכים אלה. מייטליס מתבסס בספרו על הממצא הארכיאולוגי העדכני ומחזק את הקשר ההדוק בין הממצא הארכיאולוגי לתנ"ך. ספרו מהווה עבודה מקיפה חלוצית בעברית הדנה בהסתמכות על התנ"ך כמקור היסטורי בעל חשיבות.
ד"ר מייטליס לא מסתפק בזה אלא פותח צוהר למדע הארכיאולוגיה, ופורש בפנינו את הנתונים העדכניים ביותר בתחום זה, ויישובם עם הטקסט התנכ"י, בשפה ברורה ושווה לכל נפש. "לחפור את התנ"ך" מראה שהארכאולוגיה עולה גם בקנה אחד עם סיפורי התנ"ך, דוגמת סיפורי האבות ומסעו של יהושע בכיבוש ארץ-כנען.
אחד הממצאים המתוארים בספר מראה שבמאה העשירית לפנה"ס (תקופת דוד ושלמה), שלטה בארץ-ישראל ממלכה מרכזית אחת מדן ועד באר-שבע. חמש שנים לאחר מות שלמה בשנת 925 לפנה"ס, פלש פרעה שישק מלך מצרים, לארץ-ישראל.
שישק השאיר אחריו כתובת המספרת שאחד מכוחותיו פעל בצפון הארץ בעוד אחר נלחם בנגב. בכתובת זו מופיעה גם רשימה של 70 יישובים בנגב שנפלו בידי המצרים. "עשרות אתרי יישוב חד תקופתיים מתקופה זו נתגלו בנגב באזורים שקשה לישבם, אלו הם היישובים אותם כבש שישק" אומר מייטליס. "אולם האדריכלות שלהם וכלי החרס שנמצאו בהם דומים להפליא לאלה שנמצאו באתרים בני אותה תקופה בצפון ארץ-ישראל, ובכלל זה מגידו וחצור, אפשר ללמוד מכך על קיומה של ממשלה
מרכזית. הדבר אף מוכיח שחצור ומגידו אמנם נבנו בתקופת כהונתו של שלמה המלך כפי שכתוב בספר מלכים."
יתר-על-כן, כתובת מלכותית בשפה הארמית שנכתבה כמה עשרות שנים לאחר מסע שישק קובעת כי מלך ארם נלחם במלך מבית דוד ובמלך מממלכת ישראל. המקורות המצריים, הארמיים והתנ"כיים מובילים כולם למסקנה מוצקה, שהמלך דוד אמנם מלך כפי שמתואר בספר שמואל. "המבנים שנתגלו בחצור ובמגידו בצפון, ובגזר בדרום, תואמים את יוזמות הבנייה של שלמה כפי שתועדו בספר מלכים א', ואינם משאירים מקום לספק אצל כל מי שמביט ביושר בממצאים בשטח", אומר מייטליס.
מייטליס בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל- אביב, למד ארכאולוגיה מפי פרופ' ישראל פינקלשטיין, אשר על מסקנותיו של רבו זה בנידון הוא חולק לחלוטין.
"אסכולת הארכיאולוגים הפוסט-ציונית והפוסט-מודרנית איננה נאמנה לעדות הארכאולוגית", אומר מייטליס, המרצה במכללת הרצוג שבאלון שבות. "מי שמתעלם מהתמונה הקוהרנטית העולה מן הארכיאולוגיה, הגיאוגרפיה והתנ"ך מגלה חוסר עקביות במקרה הטוב ומגמתיות במקרה הרע. לאמיתו של דבר, אין סתירה בין הארכיאולוגיה לתנ"ך ויש להציב את התנ"ך במקומו הראוי, המפיח רוח חיים בממצא הדומם", כך מוסר כתבנו ידידיה הכהן.
הספר יצא לאור בהוצאת ראובן מס, 287 עמוד, 74 ₪.
לקראת שבוע הספר יצא לאור ספרו של הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס "לחפור את התנ"ך" וטוען חד-משמעית בזכות האמת שבתיאור התנ"כי של שני מלכים אלה. מייטליס מתבסס בספרו על הממצא הארכיאולוגי העדכני ומחזק את הקשר ההדוק בין הממצא הארכיאולוגי לתנ"ך. ספרו מהווה עבודה מקיפה חלוצית בעברית הדנה בהסתמכות על התנ"ך כמקור היסטורי בעל חשיבות.
ד"ר מייטליס לא מסתפק בזה אלא פותח צוהר למדע הארכיאולוגיה, ופורש בפנינו את הנתונים העדכניים ביותר בתחום זה, ויישובם עם הטקסט התנכ"י, בשפה ברורה ושווה לכל נפש. "לחפור את התנ"ך" מראה שהארכאולוגיה עולה גם בקנה אחד עם סיפורי התנ"ך, דוגמת סיפורי האבות ומסעו של יהושע בכיבוש ארץ-כנען.
אחד הממצאים המתוארים בספר מראה שבמאה העשירית לפנה"ס (תקופת דוד ושלמה), שלטה בארץ-ישראל ממלכה מרכזית אחת מדן ועד באר-שבע. חמש שנים לאחר מות שלמה בשנת 925 לפנה"ס, פלש פרעה שישק מלך מצרים, לארץ-ישראל.
שישק השאיר אחריו כתובת המספרת שאחד מכוחותיו פעל בצפון הארץ בעוד אחר נלחם בנגב. בכתובת זו מופיעה גם רשימה של 70 יישובים בנגב שנפלו בידי המצרים. "עשרות אתרי יישוב חד תקופתיים מתקופה זו נתגלו בנגב באזורים שקשה לישבם, אלו הם היישובים אותם כבש שישק" אומר מייטליס. "אולם האדריכלות שלהם וכלי החרס שנמצאו בהם דומים להפליא לאלה שנמצאו באתרים בני אותה תקופה בצפון ארץ-ישראל, ובכלל זה מגידו וחצור, אפשר ללמוד מכך על קיומה של ממשלה
מרכזית. הדבר אף מוכיח שחצור ומגידו אמנם נבנו בתקופת כהונתו של שלמה המלך כפי שכתוב בספר מלכים."
יתר-על-כן, כתובת מלכותית בשפה הארמית שנכתבה כמה עשרות שנים לאחר מסע שישק קובעת כי מלך ארם נלחם במלך מבית דוד ובמלך מממלכת ישראל. המקורות המצריים, הארמיים והתנ"כיים מובילים כולם למסקנה מוצקה, שהמלך דוד אמנם מלך כפי שמתואר בספר שמואל. "המבנים שנתגלו בחצור ובמגידו בצפון, ובגזר בדרום, תואמים את יוזמות הבנייה של שלמה כפי שתועדו בספר מלכים א', ואינם משאירים מקום לספק אצל כל מי שמביט ביושר בממצאים בשטח", אומר מייטליס.
מייטליס בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל- אביב, למד ארכאולוגיה מפי פרופ' ישראל פינקלשטיין, אשר על מסקנותיו של רבו זה בנידון הוא חולק לחלוטין.
"אסכולת הארכיאולוגים הפוסט-ציונית והפוסט-מודרנית איננה נאמנה לעדות הארכאולוגית", אומר מייטליס, המרצה במכללת הרצוג שבאלון שבות. "מי שמתעלם מהתמונה הקוהרנטית העולה מן הארכיאולוגיה, הגיאוגרפיה והתנ"ך מגלה חוסר עקביות במקרה הטוב ומגמתיות במקרה הרע. לאמיתו של דבר, אין סתירה בין הארכיאולוגיה לתנ"ך ויש להציב את התנ"ך במקומו הראוי, המפיח רוח חיים בממצא הדומם", כך מוסר כתבנו ידידיה הכהן.
הספר יצא לאור בהוצאת ראובן מס, 287 עמוד, 74 ₪.