ביהמ"ש: חרדי יחזיר הפיצוי לעתון הארץ

ביהמ"ש הפך החלטת ערכאה קודמת והורה לחרדי להחזיר כספי פיצוי להארץ. השופטים: החרדי בחר לפעול בדיזנגוף סנטר, פרסום תמונתו משם לא הפרה פרטיותו.

רותי אברהם , י' בתמוז תשס"ו


ביהמ"ש המחוזי בת"א הורה לחרדי להחזיר לעתון הארץ כספים ששולמו לו כפיצוי על פרסום תמונתו במוסף העתון. מדובר בתמונה שפורסמה במוסף הארץ בפבר' 02 ובה נראה מנשה דרור צדיק כשהוא מעיין בספר קודש בדוכן שהקים ליד דיזנגוף סנטר. מאחוריו נראה פוסטר ובו תמונת אשה חשופה חלקית.

צדיק שהתנגד לצילומו ופרסום תמונתו תבע את הארץ בגין הפרת פרטיותו. בערכאה קודמת, בבימ"ש השלום, נפסקו לו פיצויים בסך 20 אלף ש"ח. ביהמ"ש קבע אז כי "פרסום התצלום ברבים הציג את צדיק בקרב המגזר שבו מתנהלים חייו, כאדם שאינו מקפיד על כללי הצניעות ואינו מדיר רגליו מסביבה מופקרת". הסכום שנפסק לצדיק הופחת כיון שביהמ"ש לקח בחשבון את 'בחירתו', להתייצב "דוקא בצמוד לחלון ראווה המציג את הפוסטר.. וכך גרר עצמו במודע לזירת הסיכון".

בעקבות ערעורו של 'הארץ', הפך ביהמ"ש המחוזי את ההחלטה. השופטים עוזי פוגלמן, רות רונן ואילן שילה, הורו לצדיק להחזיר את כספי הפיצוי וכתבו כי "כמי שמבקש להפיץ את כתבי הקודש במרכזים חילוניים, וביניהם דיזנגוף סנטר, הוא זה שבחר את מיקום הדוכן שבו חולקו ספרי הקודש לציבור החילוני, מתוך בחירתו החופשית ולאחר שהיה אמור להיות מודע לסביבה על כל מרכיביה. הוא זה שמצא לנכון להתייצב בצמוד לחלון הראווה שהציב את הפוסטר שעליו יצא הקצף. צדיק הוא זה ששהה במקום זה גם בעבר, והצילום תיעד מצב מתמשך ולא מצב רגעי של תקלה או העדר שליטה".

השופטים הוסיפו כי "בנסיבות האלה, כאשר מדובר במי שמבקש לקיים דיאלוג עם הציבור, ובחר בטבורה של עיר כמקום הראוי מבחינתו לפעולתו, ברור כי אין מדובר בהגנה על מי שמבקש להעזב לנפשו, וכי מידת הפגיעה בפרטיות היא מוגבלת ביחס. שיקופה בתצלום של אותה מציאות שהמשיב אחראי על 'העמדתה', אינה נמנית על הגרעין הקשה של הפגיעות".

"משקלו הממשי של חופש הביטוי ושל האינטרס הציבורי מצד אחד, לעומת עוצמתה המוגבלת של הפגיעה בפרטיות (בהנחה שפגיעה כאמור אכן קיימת), מביאים אותנו למסקנה כי ידם של הענין הציבורי וחופש הביטוי על העליונה", כתבו עוד השופטים.

צדיק נדרש ע"י ביהמ"ש להחזיר בתוך 30 יום 20 אלף ש"ח וכן שכ"ט בשתי ערכאות : 15 אלף ₪.