בימים שקדמו ללחימה בצפון מינתה שרת החוץ דהיום, שרת המשפטים דאז ציפי לבני, ועדה שבחנה את היכולת לממש את תכניתו המדינית של ראש הממשלה לעקור ישובים רבים ביהודה ושומרון במסגרת מה שהוא מכנה 'תכנית ההתכנסות'. מסקנותיה של הוועדה הן שהמהלך אותו מתכנן ראש הממשלה הוא בלתי ישים מחד, וחסר יתרונות לישראל מאידך.
חברי הוועדה העלו את מסקנותיהם בסדרת תהיות המעלות שאלות משפטיות, בטחוניות, כלכליות ודיפלומטיות שמציבות בספק גדול את ההיתכנות של ביצוע התכנית. כך על פי פרסום ב'הארץ'.
בראש הוועדה עמד מנכ"ל משרד המשפטים דאז ומנכ"ל משרד החוץ היום אהרן אברמוביץ'.
הועדה קבעה כי האופן החד צדדי בו מעוניין ראש הממשלה לסגת מיהודה ושומרון לא יזכה לתמיכה בינלאומית ולא יסיר מישראל את הלחץ הבינלאומי, כמו כן עלולה נסיגה שכזו לערער את מעט היציבות במזרח התיכון עם ערעור היציבות בירדן. כל זאת לבד מהעדר אפשרות ראויה להגיב על איום רקטות וטילים על מרכז ישראל מכיוון השומרון.
לישראל אין תשובה ביטחונית לאיום ירי רקטות מיהודה ושומרון על מרכזי האוכלוסייה שלה, קובעת המסקנה החריפה ביותר של הדו"ח המתבססת על ההערכה שהחמאס ישתלט מיד לאחר נסיגה אפשרית על יהודה ושומרון כפי שאירע בעזה. בהנחה שאכן כך יהיה לא תיוותר בידי צה"ל ברירה אלא להמשיך את ישיבתו באזור.
המשך שליטה ביהודה ושומרון, גם אם חלקית, תגרור את המשך הלחץ הבינלאומי על ישראל, כך שגם רווח מדיני לא יושג במהלך. כך קובע הדו"ח שמעלה ספק גם בשאלה אם תושג הכרה שכזו לאחר נסיגה חד צדדית מהשטח כולו.
מסקנות הדו"ח הוגשו לראש הממשלה לאחר סדרת שיחות בין ראשי הועדה לבין שרת המשפטים דאז, השרה לבני. זאת עוד בטרם החלה הלחימה בצפון, היינו לפני חטיפת שני החיילים על ידי מחבלי החיזבאללה. עובדה זו, כזכור, לא מנעה מראש הממשלה להוסיף ולראות בעקירת ישובים ביהודה ושומרון יעד מדיני שאף ימונף ע"י נצחון ישראל בלבנון.
כאן המקום להזכיר את חששו של השר שטרית מיישום תכניתו המדינית של ראש הממשלה בשל סיבות אלה ממש. חשש אותו הביע לפני שבועות אחדים.
על פי המתפרסם היום העלתה ועדת הבדיקה בפני השרה סדרת הבדלים בין יהודה ושומרון לבין רצועת עזה שכל אחד מהם צפוי להקשות ביותר על ביצוע תכנית אולמרט.
בין ההבדלים המשמעותיים: השאיפה להמשיך ולהחזיק בחלקים מירושלים ובגושי ההתיישבויות ולא להיסוג לקו הירוק כפי שאירע ברצועת עזה. שאיפה זו תותיר את השאיפה הפלשתינית להיאבק בישראל בכל דרך. כמו כן היות יו"ש שטח שולט מבחינה טופוגראפית הופך את השליטה הערבית באזור זה לאיום ממשי. ביו"ש מקורות מים חשובים של ישראל (אקוויפר ההר) מה שאין כן ברצועת עזה. גם הפרק הסביבתי מטריד את חברי הועדה: זיהומים סביבתיים ביהודה ושומרון יכולים לפגוע בישראל, לעומת ההשפעה הסביבתית הזניחה של עזה.
על כל אלה מוסיפה הועדה גם פרק כלכלי המעריך שעקירתן של 15,000 משפחות על פי התקדים הכלכלי שנקבע בחבל קטיף יהיה כרוך בהוצאה כספית בסדר גודל אסטרונומי שיקשה ביותר על הכלכלה הישראלית. לכך נוסיף את העובדה שעם הוצאות העקירה בגוש קטיף התמודדה ישראל לבדה ללא סיוע אמריקאי שהובטח אך מאוחר יותר בוטל. מדיניות אמריקאית דומה צפויה גם בנוגע לתכניותיו העתידיות של אולמרט.
חברי הוועדה העלו את מסקנותיהם בסדרת תהיות המעלות שאלות משפטיות, בטחוניות, כלכליות ודיפלומטיות שמציבות בספק גדול את ההיתכנות של ביצוע התכנית. כך על פי פרסום ב'הארץ'.
בראש הוועדה עמד מנכ"ל משרד המשפטים דאז ומנכ"ל משרד החוץ היום אהרן אברמוביץ'.
הועדה קבעה כי האופן החד צדדי בו מעוניין ראש הממשלה לסגת מיהודה ושומרון לא יזכה לתמיכה בינלאומית ולא יסיר מישראל את הלחץ הבינלאומי, כמו כן עלולה נסיגה שכזו לערער את מעט היציבות במזרח התיכון עם ערעור היציבות בירדן. כל זאת לבד מהעדר אפשרות ראויה להגיב על איום רקטות וטילים על מרכז ישראל מכיוון השומרון.
לישראל אין תשובה ביטחונית לאיום ירי רקטות מיהודה ושומרון על מרכזי האוכלוסייה שלה, קובעת המסקנה החריפה ביותר של הדו"ח המתבססת על ההערכה שהחמאס ישתלט מיד לאחר נסיגה אפשרית על יהודה ושומרון כפי שאירע בעזה. בהנחה שאכן כך יהיה לא תיוותר בידי צה"ל ברירה אלא להמשיך את ישיבתו באזור.
המשך שליטה ביהודה ושומרון, גם אם חלקית, תגרור את המשך הלחץ הבינלאומי על ישראל, כך שגם רווח מדיני לא יושג במהלך. כך קובע הדו"ח שמעלה ספק גם בשאלה אם תושג הכרה שכזו לאחר נסיגה חד צדדית מהשטח כולו.
מסקנות הדו"ח הוגשו לראש הממשלה לאחר סדרת שיחות בין ראשי הועדה לבין שרת המשפטים דאז, השרה לבני. זאת עוד בטרם החלה הלחימה בצפון, היינו לפני חטיפת שני החיילים על ידי מחבלי החיזבאללה. עובדה זו, כזכור, לא מנעה מראש הממשלה להוסיף ולראות בעקירת ישובים ביהודה ושומרון יעד מדיני שאף ימונף ע"י נצחון ישראל בלבנון.
כאן המקום להזכיר את חששו של השר שטרית מיישום תכניתו המדינית של ראש הממשלה בשל סיבות אלה ממש. חשש אותו הביע לפני שבועות אחדים.
על פי המתפרסם היום העלתה ועדת הבדיקה בפני השרה סדרת הבדלים בין יהודה ושומרון לבין רצועת עזה שכל אחד מהם צפוי להקשות ביותר על ביצוע תכנית אולמרט.
בין ההבדלים המשמעותיים: השאיפה להמשיך ולהחזיק בחלקים מירושלים ובגושי ההתיישבויות ולא להיסוג לקו הירוק כפי שאירע ברצועת עזה. שאיפה זו תותיר את השאיפה הפלשתינית להיאבק בישראל בכל דרך. כמו כן היות יו"ש שטח שולט מבחינה טופוגראפית הופך את השליטה הערבית באזור זה לאיום ממשי. ביו"ש מקורות מים חשובים של ישראל (אקוויפר ההר) מה שאין כן ברצועת עזה. גם הפרק הסביבתי מטריד את חברי הועדה: זיהומים סביבתיים ביהודה ושומרון יכולים לפגוע בישראל, לעומת ההשפעה הסביבתית הזניחה של עזה.
על כל אלה מוסיפה הועדה גם פרק כלכלי המעריך שעקירתן של 15,000 משפחות על פי התקדים הכלכלי שנקבע בחבל קטיף יהיה כרוך בהוצאה כספית בסדר גודל אסטרונומי שיקשה ביותר על הכלכלה הישראלית. לכך נוסיף את העובדה שעם הוצאות העקירה בגוש קטיף התמודדה ישראל לבדה ללא סיוע אמריקאי שהובטח אך מאוחר יותר בוטל. מדיניות אמריקאית דומה צפויה גם בנוגע לתכניותיו העתידיות של אולמרט.