יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, מתריע כי דו"ח העוני המתפרסם היום "בנאלי, בלתי מעודכן ובלתי רלוונטי".
"היום ומחר תרעש הארץ כולה כאשר יתברר שוב כי ישראל ממשיכה להחזיק בתואר המפוקפק של המדינה המובילה בשיעור העוני בקרב המדינות המתועשות. משך יום או יומיים יעסקו בכך בכל כלי התקשורת, ואז ישקע הנושא כולו שוב, ויעלם מהתודעה הציבורית עד הדו"ח הבא", קובע פרי.
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים מזכיר, כי דו"ח העוני מסכם למעשה את המצב עוד בשלהי 2005, ואינו מתייחס כלל למחדליה של הממשלה הנוכחית. "מי שמבקש להבין עד כמה חמורה התמונה האמיתית, יכול היה להיווכח בכך במהלך המלחמה. העניים נשארו מאחור במקלטים, השירותים החברתיים בצפון כרעו תחת עומס הפניות ובצל איומי טילים – וקולו של משרד הרווחה נאלם ונגוז. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בחר שלא למנות שר רווחה, והוא מחזיק בתיק הזה כאתנן קואליציוני אפשרי לעתיד לבוא. וכאשר אולמרט עסוק תחילה בניהול המלחמה ועכשיו בחקירות המלחמה – ברור כי תחום הרווחה והטיפול בעוני נותרים יתומים".
"דו"ח העוני משקף תהליך שיטתי של קיצוץ מתמשך בתקציבים החברתיים. התוצאות אינן צריכות ואינן יכולות להפתיע איש: גם אם מכוחו של נס סטטיסטי כזה או אחר יתברר שמספר העניים לא גדל לכאורה – די לצאת אל השכונות ועיירות הפיתוח, לעבור בבתי התמחוי ובמוסדות הסיוע, ולבקר בלשכות השירותים החברתיים, על מנת להבין את עומק השבר ואת העומס הבלתי אפשרי הנופל על שירותי הרווחה", הוא אומר.
פרי מתריע כי הדיונים לגבי תקציב המדינה, הדרישה לקיצוצים נוספים עוד בשנת 2006 ובמיוחד העדר אופק חברתי בתקציב 2007, מבטיחים דו"חות עוני חמורים עוד יותר, גם בשנים הבאות. "מערכת הבחירות החברתית ביותר בתולדות מדינת ישראל הולידה ממשלה המתעלמת מצורכי החברה, אינה ממנה שר רווחה, מקצצת תקציבים וממשכנת את העתיד החברתי של כולנו. מי שמממנה כיום ועדות חקירה לבחינת תוצאות הקיצוצים בתקציב הביטחון – כדאי שיכין כבר את קו ההגנה שלו לוועדת החקירה העתידית, שתבחן את המחיר ההרסני של הקיצוץ ברווחה", אומר פרי.
כתבתנו רותי אברהם מציינת כי בחודש יולי הוגשדו"ח ועדת שמיד שעסק במצבם של הילדים ובני הנוער בסיכון בישראל. מימצאי הדו"ח והמלצותיו הוגשו לרה"מ אולמרט שהבטיח לשר התמ"ת אלי ישי "לפעול לקביעת דרכים לטיפול באוכלוסיה חשובה זו, ומניעת כניסתם של ילדים נוספים למעגל הסיכון". השר ישי ציין כי רה"מ "הנחה את מנכ"ל משרדו רענן דינור בשיתוף עם פרופ' שמיד לקדם את יישום המלצות הועדה".
בדו"ח שמיד נאמר בין היתר כי בשנת 05 היו בישראל 2,254,000 ילדים, כ 15% מכלל אוכלוסית הילדים - 330,000 ילדים - נתונים במצבי סיכון ומצוקה. 33.2% חיים מתחת לקו העוני "שיעור הילדים העניים בישראל הוא מן הגבוהים במדינות המערב - גבוה משיעורם בארה"ב ונמוך מעט משיעורם במקסיקו". אחוז הנשירה מבתי ספר בקרב ילדים עולים הוא פי שניים מאחוז הנשירה בקרב ותיקים. מחצית מבני הנוער שנשרו מוגדרים 'מנותקים' - אינם לומדים ואינם עובדים. 11% מהתלמידים בני 12 עד 16 מפגינים 2-3 או יותר התנהגויות המעידות על נשירה סמויה כמו - העדרויות רבות, הישגים נמוכים, תחושת ניכור מבתי הספר, בידוד חברתי, בעיות התנהגות והסתגלות ואלימות. 47% מהתלמידים דיווחו על אוירה אלימה בבית ספרם.
בנובמבר 05 היו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה כ 400 אלף ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18 במשפחות מטופלות. תקציב הממשלה לילדים ובני נוער בסיכון הוא 3.6 מיליארד ש"ח. 88% מהתקציבים מיועדים לתכניות טיפול ו 12% לתכניות מניעה. בשנים 00 - 03 גדל תקציב המדינה לילדים בסיכון ב 10%. באותן שנים חל גידול של 37% במספר הילדים המוכרים ברווחה וגידול של 36% במספר הילדים העניים.
עוד הועלו בדו"ח הבעיות במתן השירות, בהן: * העדר הגדרה אחידה לילדים ובני נוער בסיכון אשר תשמש בסיס להתווית מדיניות כלפיהם. * אין הגדרה ברורה של חלוקת אחריות בין משרדי הממשלה לבין הרשויות המקומיות. * חוסר תיאום בין יחידות מתן שירות במשרדי הממשלה ומחוצה להם. * אין עקרונות ברורים ומשותפים להקצאת משאבים לילדים בסיכון. * היקף השירותים הקיים לילדים בסיכון אינו עונה על צרכי מרבית הילדים וכמחצית מהם אינם מקבלים שירותים כלל. * שירותים חדשניים שפותחו בשנים האחרונות קיימים רק במעט מקומות. * הקצאת משאבים ריכוזית מקשה את התאמת השירותים לצרכים המקומיים ולדפוסי השימוש של קבוצות אוכלוסיה ייחודיות. *חסרה רגישות מקצועית מספקת לצרכיהן של קבוצות באוכלוסיה כמו ערבים, חרדים, עולים. אין מאגרי מידע נגיש למקבלי החלטות לצורך קבלת החלטות. ועוד.