במאמר שפרסם יפים פימשטיין, הפרשן המדיני של רדיו אירופה החופשית, הוא כותב כי אל לה לישראל לצפות לאהדה מהאירופים שכן הם אינם מתעניינים כלל מי צודק בסכסוך בין לבנון לישראל וכי על רקע המחלוקות בדבר פעילות הכוח הרב לאומי והדרישה לפרש מחדש את החלטת האו"ם הנוגעת לפירוק החיזבאללה מנשקו, האירופים מוכנים להשאיר את שני הצדדים לפתור בעצמם את הבעיות בבחינת "שהטובעים יעזרו עכשיו לעצמם בעצמם".



בנושא זה כמו בנושאים רבים אחרים, יש פער גדול בין יחסה של ארה"ב לישראל ליחסה של אירופה,כותב פישטיין. ארה"ב עדיין רואה בישראל שלוחה מרוחקת של דמוקרטיה במזה"ת וקו קדמי בחזית המאבק בטרור. האירופים רואים בישראל מקור סיכון בלבד.



לא שהפוליטיקאים האירופים התאהבו באיסלאם הקיצוני אך הם נאלצים לקחת בחשבון את ההשפעה הגדלה של המוסלמים במדינותיהם. הם חוששים שנצחונות צבאיים של ישראל יגררו סכסוכים בין תרבותיים שבהם האירופים לא מעונינים. לכן, לא משנה מה תעשה ישראל, אם תגלה כוח או חולשה, עצם קיומה מעורר כעס.



ההתקררות מצידה של אירופה כלפי ישראל לא החל מהיום או אחרי אירוע כלשהו כותב פישטיין. האהדה שחשו האירופים לאחר מלחמת העולם השניה, בעשורים הראשונים לקום המדינה, היו קשורים בעיקר לזכרון השואה. הם נבעו בין היתר מאותם רגשות אשמה שחשו אותם אלו שהיו שותפים לפשעי המלחמה או שהיו צאצאיהם של פושעי מלחמה. אבל אחת התכונות של רגש האשמה היא שהוא נחלש ומתפוגג ולעיתים מתהפך, מציין פישטיין.



יכולתה של ישראל להגן על עצמה, קשריה עם ארה"ב השנואה, וגורמים נוספים, החלישו את תחושת האחריות האירופית כלפי ישראל. איום כוללני של טרור רק האיץ את המהלך והביא למאיסת אירופה בישראל.



יצויין כי רדיו אירופה החופשית משדר לארצות מזרח ודרום אירופה, קווקז, מזרח התיכון, אסיה המרכזית ורוסיה.