בשנת 2005, השתתפו בכוח העבודה 62.6% מכלל אוכלוסיית בני 20 ומעלה. 72% מהגברים שייכים לכוח העבודה ו- 54% מהנשים שייכות לכוח העבודה. חלקן של הנשים מכלל השייכים לכוח העבודה: 45%. חלקה של האוכלוסייה הערבית 11.1% מכלל כוח העבודה, כך עולה מנתוני הסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמתפרסם היום.

כוח העבודה בגילים 20 ומעלה, כולל את המועסקים והבלתי מועסקים: 91.5% מועסקים ו- 8.5% בלתי מועסקים.

באוכלוסייה היהודית בגילאי העבודה העיקריים (25-54), 95% מהגברים החילוניים שייכים לכוח העבודה, 93% מהמסורתיים, 91% מהדתיים ו- 44% מהגברים החרדים. בקרב הנשים, 83% מהנשים החילוניות שייכות לכוח העבודה, 77% מהמסורתיות, 72% מהדתיות ו- 55% מהנשים החרדיות, שייכות לכוח העבודה.

עוד עולה מן הסקר כי כ- 40% מהמועסקים השכירים, מצאו את עבודתם הנוכחית דרך חברים או קרובים, 23% דרך פנייה למעסיק, 12% דרך מודעות בעיתונים או באינטרנט, 10% דרך חברת כוח אדם, אל 10% פנו ממקום העבודה ו- 2.6% דרך לשכת העבודה של שירות התעסוקה.

42% מהמועסקים ציינו שעבודתם קשורה במידה רבה או רבה מאד לתחום לימודיהם, 10% במידה מועטה, ו- 45% ציינו שעבודתם אינה קשורה כלל לתחום שאותו למדו (3% מהמועסקים לא הגדירו תחום לימודים). 13.5% מהמועסקים ציינו שיש להם בעיה בריאותית או פיזית המפריעה להם בפעולות יומיומיות.

שביעות רצון מהעבודה מההכנסה ומהמצב הכלכלי

83% מכלל המועסקים מרוצים או מרוצים מאוד מעבודתם. אחוז נמוך יותר של מרוצים נמצא בקרב עצמאים שלא מעסיקים שכירים: 79%, ובקרב מי שמקבל את שכרו מחברת כוח אדם: 73%.

שביעות הרצון מהעבודה עולה עם הוותק במקום העבודה: 76% מהעובדים בעלי וותק של פחות משנה, מרוצים מעבודתם לעומת 83% מהעובדים שהותק שלהם שנה עד 9 שנים, 86% מהעובדים עם וותק של 10-19 שנים ו- 89% מהעובדים בעלי וותק של 20 שנים ומעלה במקום העבודה הנוכחי.

שיעור שביעות הרצון מהעבודה, עולה ככל שההכנסה מהעבודה גבוהה יותר: בקרב בעלי הכנסה ברוטו עד 4,000 ₪, 75% מרוצים מעבודתם. בקרב בעלי הכנסה ברוטו 4,001-7,500 ₪, 84% מרוצים מעבודתם, לעומת 90% בקרב אלו שהכנסתם 7,501 ₪ ברוטו לחודש ומעלה.

מבין משלחי היד השכירים, שיעורי שביעות רצון מהעבודה גבוהים נמצאים בקרב כלכלנים ורואי-חשבון (96%), עובדים פרה-רפואיים (94%) וגננות ומורים ביסודי (93%) ושיעורי שביעות רצון מהעבודה נמוכים יחסית נמצאים בקרב עובדי בטחון (69%), עובדי ניקיון ומטבח (66%), ונהגים (65%).

כחצי מהמועסקים (51%) שבעי רצון מהכנסותיהם. אחוז זה משקף את מידת שביעות הרצון של השכירים מהכנסתם ( 50%). לעומת זאת, 62% מהעצמאים המעסיקים שכירים מרוצים מהכנסתם ו- 43% בלבד מהעצמאים שאינם מעסיקים שכירים.

בקרב בעלי הכנסה ברוטו עד 4,000 ₪, 35% מרוצים מהכנסתם. בקרב בעלי הכנסה ברוטו 4,001-7,500 ₪, 49% מרוצים מהכנסתם ובקרב אלו שהכנסתם 7,501 ₪ ברוטו לחודש ומעלה 71% מרוצים מהכנסתם.

מבין משלחי היד השכירים, שיעורי שביעות רצון גבוהים מההכנסה נמצאים בקרב כלכלנים ורואי-חשבון (87%), מתכנתים, הנדסאים וטכנאי מחשב (73%), מהנדסים ואדריכלים (70%), עורכי דין ומשפטנים (68%). לעומת שיעורי שביעות רצון נמוכים יחסית מההכנסה בקרב עובדי ניקיון ומטבח, מטפלים סיעודיים, גננות ומורים ביסודי (33% כ"א), מוכרים וזבנים (32%).

48% מהמועסקים מרוצים גם מעבודתם וגם מהכנסתם, 34% מרוצים מעבודתם אך לא מהכנסתם מהעבודה, 2.5% לא מרוצים מעבודתם, אך מרוצים מהכנסתם מהעבודה ו- 14.5% לא מרוצים מהעבודה וגם לא מרוצים מההכנסה מעבודתם. מבין משלחי היד השכיחים, אצל הגננות והמורים בבתי ספר יסודיים, נמצא האחוז הגבוה ביותר של מרוצים מעבודתם אך לא מהכנסתם: 59% ציינו שהם מרוצים מעבודתם אך לא מהכנסתם. 44% מהמורים בבתי ספר תיכוניים ובחטיבות הביניים מרוצים מעבודתם אך לא מהכנסתם. גם בקרב העובדים הפרא-רפואיים (אחיות, עובדי מעבדה וכד'), 40% מרוצים מעבודתם ולא מהכנסתם.

על פי הסקר החברתי 2005, שיעור הבלתי מועסקים בקרב בני 20 ומעלה היה 8.5%.

מחצית (50%) מהבלתי מועסקים עבדו בשנה שקדמה למועד הסקר. 55% מהבלתי מועסקים שעבדו בשנה שקדמה למועד הסקר הפסיקו לעבוד מסיבות של פיטורים או צמצומים במקום העבודה, סיום חוזה או סגירת מקום העבודה. השאר (45%) עזבו את מקום העבודה מרצונם מסיבות שונות כמו: חוסר עניין בעבודה, לימודים וכד'. 

כרבע (26%) מהבלתי מועסקים ציינו שהסיבה העיקרית שבגללה לא מצאו עבודה מתאימה, היא שאין עבודה באזור מגוריהם. 13% ציינו שלא מצאו עבודה בגלל שגילם מבוגר מדי (כל הנשאלים שציינו זאת, גילם מעל 40), 11% ציינו שאין עבודה במקצוע שלהם, 10% לא מצאו עבודה בגלל שהשכר לא התאים להם ואחוז דומה לא מצאו עבודה מתאימה מבחינת שעות.