"עד מלחמת ששת הימים הערבים התגאו להיקרא ערביי ישראל. לחמו על זכויות והישגים. ביקשו יותר או פחות, אך התגאו להיקרא ערביי ישראל, אך אחרי מלחמת ששת הימים הכירו ערביי ישראל את ערביי יש"ע והחלו להגדיר את עצמם כפלשתינאים אזרחי ישראל או פלשתינאים המתגוררים בישראל. בכך הם הרוויחו את הזהות העצמאית שלהם". כך מבאר וסוקר חבר הכנסת לשעבר אמנון לין ביומן ערוץ 7.
דברי לין הצורך שלהם בזהות הביא להתקרבות עזה יותר לערביי יהודה, שומרון ועזה עד כדי הזדהות עם מגמותיהם והאידיאולוגיה שלהם, עד כדי "שהדור הצעיר כבר לא זוכר שהוא קשור לערבים שהוגדרו כערביי ישראל, ואם הם זוכרים הם מתביישים בזה".
לדבריו ערביי ישראל חשים שישראל מצויה בתהליך של שקיעה ובשלב זה ברור שהעולם הערבי ינצל את התהליך הזה כדי להגשים את יעדיו. "העולם הערבי מעולם לא הכיר בזכות קיומה של ישראל. הוא לא הכיר בתכנית החלוקה. כך נוצר מצב שעם ההזדהות שלהם עם העולם הערבי הם הפכו לקורבנות של עצמם שכן הם ראו כיעד את קיומה של מלחמה בישראל, מלחמה הביאה לתבוסתם. התבוסה הזו הובילה לוועידה שבה הוחלט לצאת למלחמה בה יגרשו את היהודים מארצם. כיוון שכך קראו לערביי ישראל לצאת ולהקל על הפצצות על היהודים. בחיפה קראו היהודים לערבים להישאר בחיפה, אבל הם הגיעו לנמל וביקשו מהבריטים לסייע להם לעבור לביירות או למקומות אחרים. הציבור הערבי שנענה לקריאה של העולם הערבי להילחם בנו הוא קורבן של עצמו".
כאמור, בנוסף למצוקה לה הובילו בעצמם, סבור לין כי הפגישה של הערבים חסרי הזהות הלאומית הובילה אותם למצוא את זהותם בציבור הערבי ביש"ע לאחר מלחמת ששת הימים ותוצאות ההזדהות הזו נראית היום בפעילות הנהגת ערביי ישראל למען מאבק הטרור הפלשתיני בישראל.