בעקבות פרסומי הלשכה המרכזית לסטיסטיקה לקראת שנת תשס"ז, המעלים שוב את הבעיה הדמוגרפית באיזור, ביחס בין מספר היהודים והערבים, אומר יורם אטינגר, חבר בצוות האמריקני הישראלי החוקר את נתוני הדמוגרפיה באיזור, כי הכותרות אינן משקפות את המציאות. "המציאות מאד ברורה לאחר שיש מומנטום דמוגרפי יהודי אך אין מומנטום דמוגרפי ערבי", אומר אטינגר. הוא מזכיר כי בשנות ה-60 היה פער בין הפריון בין נשים יהודיות לערביות תשעה מול שלושה לטובת הערביות ואילו היום הפער הוא פחות מילד אחד. "המגמה היא המשך הירידה בפריון הערבי והמשך הזחילה למעלה של הפריון היהודי" אומר אטינגר.



אטינגר מסביר בראיון ביומן ערוץ 7 כי "הכותרות נובעות מכך שמנפנפים במושג 'ריבוי טבעי' שהוא תוצאה של שיעורי לידה פחות שיעורי תמותה. יש יותר מבוגרים יהודים מאשר מבוגרים ערבים לכן ריבוי טבעי ערבי יהיה גדול יותר מאשר יהודי כיון שכל שנה מתים יותר יהודים מאשר ערבים".



אטינגר מציין כי ב- 11 השנים האחרונות ניתן לראות מהפכה דמוגרפית חיובית יהודית. משנת 95 עד היום גדל מספר הלידות היהודית לשנה בשלושים אחוז. משמונים אלף לידות לשנה בשנה בשנת 95 הגענו היום לשיעור של 107 אלף לידות לשנה ואילו באותן שנים נשאר מספר הלידות הערביות יציב. הדבר הזה מלמד מה יהיה בעוד 20 שנה כשהתינוקות יגיעו לגיל הפריון – פיצוץ דמוגרפי יהודי בהשוואה לקהילה הערבית



על נושא ההגירה, אומר אטינגר כי הוא מתנה נטו לריבוי היהודי. מ-2001 עד 2004 יש עליה וחזרה של יהודים בממוצע של 20 אלף לשנה וזו תוספת נטו לקהילה היהודית. הוא מציין כי "רוב התחזיות של הלשכה לסטטיסטיקה משנת 48 התנפצו אחת לאחת מול סלע המציאות הדמוגרפית היהודית. הדוגמא הכי טובה זה מהנתונים של שנת 2000 בהם יש נטיה להמעיט בשיעור הפריון היהודי ולהאדיר את תחזית הפריון המוסלמי. להתעלם מהגירה ערבית שלילית ביחוד מיהודה ושומרון, ולהמעיט בפוטנציאל העליה לישראל. התוצאה היא שהתחזית של הלמ"ס, נמצאת מתחת לפריון היהודי ומעל לפריון הערבי. משנת 2000 ועד השנה לא הופיע שום תיקון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

להאזנה לראיון