במהלך הדיון הצפוי יועלה בין היתר המקרה המפורסם של ת. בת ה 15 אשר שוחררה ערב ראש השנה ממעצרה ללא תנאים.
ת. הוזקה במעצר מזה כחודשיים וחצי ואמורה היתה להשפט בעוד כחודשיים. בעקבות סירובה לחתום על תנאי שחרורה, הותיר אותה השופט במעצר עד תום ההליכים. בעקבות יוזמת הסניגוריה הציבורית, התקיים בערב ראש השנה דיון נוסף ובו הוחלט לשחררה ללא תנאים. השופט סולברג קבע כי יש לשחררה וציין כי גם אם היתה מורשעת במשפטה לא היתה נגזרת עליה תקופה כה ארוכה במעצר, אם בכלל. השופט הוסיף כי אין תועלת בהתניית שחרורה בקבלת תנאי השחרור כיון שהיא ממילא אינה מתכוונת למלאם ומנגד היא תעמוד לדין גם היא תתייצב למשפטה אם לאו.
השופט ציין כי התביעה התנגדה לשחרר את הילדה מנימוקים 'ערכיים', שכן יהיה בכך מסר לפיו ניתן להתריס שוב ושוב כלפי המדינה תוך כדי עבירה על החוק, הוא הוסיף כי פסק הדין שיימסר במשפטה הוא זה שיבטא את המסר הערכי שהמדינה מבקשת לבטא.
על רקע הדיון שיתקיים מחר במשרד המשפטים, אומרת יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע אורית סטרוק כי יש לברך את הסניגוריה הציבורית על ההחלטה לעסוק בשחרור הילדה למרות שזו לא הסמיכה אותה לכך. הסניגוריה לדבריה הבינה כי מדובר בשאלות ציבוריות המוטלות לפתחה.
מעיון בפרוטוקול הדיון שנערך בעניינה של ת. ניתן ללמוד על הלכי הרוח במערכת התביעה, אומרת סטרוק. מהפרוטוקול עולה כי מתנהל "מאבק ערכי-אידאולוגי-חינוכי, על גבן של אותן נערות, עם ציבור שלם אשר בעקבות ההתנתקות וגרורותיה נקלע לשאלות סביב מידת ההזדהות שלו עם מדינת ישראל, ערכיה, חוקיה וסמליה". העיסוק האובססיבי בנושא זה מתקיים על חשבון הערכים הבסיסיים של חרות האדם ושל זכויות הילד, אומרת סטרוק, "ערכים שהמערכת אמורה להיות מחוייבת כלפיהם לא-פחות. למרבה הצער, גם חלק מהשופטים נתפס להלך רוח מוטעה זה שגורם להתעללות בנערות במגמה 'לחנך אותן'".
בפרוטוקול עולים נימוקים וביטויים המשקפים לדבריה מאבק כוחות שאין לו מקום במסגרת הליכי מעצר בכלל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בנערות צעירות. "כל הכללים הבסיסיים ביותר של חוק המעצרים, שאמור להיות נר לרגליה של מערכת החוק – נשכחים בקרן זווית אל מול מאבק האיתנים שנושא אופי של 'משטרת מחשבות'". יתירה מכך, "התנהלות כוחנית זו של מערכת המשפט שחקה עד דק את האמון והכבוד כלפיה אצל אותן נערות וגם אצל רבים אחרים בציבור העוטף אותן".
סטרוק מציינת כי נציגת הסניגוריה הציבורית הציגה במהלך הדיון במשפטה של ת. מספר פתרונות "פשוטים להפליא" לבעיות ה"כבדות" שמציבה התנהגות הנערות בפני מערכת המשפט. יש לדבריה לתמוה מדוע המערכת אינה מאמצת את הפתרונות הללו במקום לנהל מאבקי כוח "מיותרים ומבישים", כלשונה.
ת. הוזקה במעצר מזה כחודשיים וחצי ואמורה היתה להשפט בעוד כחודשיים. בעקבות סירובה לחתום על תנאי שחרורה, הותיר אותה השופט במעצר עד תום ההליכים. בעקבות יוזמת הסניגוריה הציבורית, התקיים בערב ראש השנה דיון נוסף ובו הוחלט לשחררה ללא תנאים. השופט סולברג קבע כי יש לשחררה וציין כי גם אם היתה מורשעת במשפטה לא היתה נגזרת עליה תקופה כה ארוכה במעצר, אם בכלל. השופט הוסיף כי אין תועלת בהתניית שחרורה בקבלת תנאי השחרור כיון שהיא ממילא אינה מתכוונת למלאם ומנגד היא תעמוד לדין גם היא תתייצב למשפטה אם לאו.
השופט ציין כי התביעה התנגדה לשחרר את הילדה מנימוקים 'ערכיים', שכן יהיה בכך מסר לפיו ניתן להתריס שוב ושוב כלפי המדינה תוך כדי עבירה על החוק, הוא הוסיף כי פסק הדין שיימסר במשפטה הוא זה שיבטא את המסר הערכי שהמדינה מבקשת לבטא.
על רקע הדיון שיתקיים מחר במשרד המשפטים, אומרת יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע אורית סטרוק כי יש לברך את הסניגוריה הציבורית על ההחלטה לעסוק בשחרור הילדה למרות שזו לא הסמיכה אותה לכך. הסניגוריה לדבריה הבינה כי מדובר בשאלות ציבוריות המוטלות לפתחה.
מעיון בפרוטוקול הדיון שנערך בעניינה של ת. ניתן ללמוד על הלכי הרוח במערכת התביעה, אומרת סטרוק. מהפרוטוקול עולה כי מתנהל "מאבק ערכי-אידאולוגי-חינוכי, על גבן של אותן נערות, עם ציבור שלם אשר בעקבות ההתנתקות וגרורותיה נקלע לשאלות סביב מידת ההזדהות שלו עם מדינת ישראל, ערכיה, חוקיה וסמליה". העיסוק האובססיבי בנושא זה מתקיים על חשבון הערכים הבסיסיים של חרות האדם ושל זכויות הילד, אומרת סטרוק, "ערכים שהמערכת אמורה להיות מחוייבת כלפיהם לא-פחות. למרבה הצער, גם חלק מהשופטים נתפס להלך רוח מוטעה זה שגורם להתעללות בנערות במגמה 'לחנך אותן'".
בפרוטוקול עולים נימוקים וביטויים המשקפים לדבריה מאבק כוחות שאין לו מקום במסגרת הליכי מעצר בכלל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בנערות צעירות. "כל הכללים הבסיסיים ביותר של חוק המעצרים, שאמור להיות נר לרגליה של מערכת החוק – נשכחים בקרן זווית אל מול מאבק האיתנים שנושא אופי של 'משטרת מחשבות'". יתירה מכך, "התנהלות כוחנית זו של מערכת המשפט שחקה עד דק את האמון והכבוד כלפיה אצל אותן נערות וגם אצל רבים אחרים בציבור העוטף אותן".
סטרוק מציינת כי נציגת הסניגוריה הציבורית הציגה במהלך הדיון במשפטה של ת. מספר פתרונות "פשוטים להפליא" לבעיות ה"כבדות" שמציבה התנהגות הנערות בפני מערכת המשפט. יש לדבריה לתמוה מדוע המערכת אינה מאמצת את הפתרונות הללו במקום לנהל מאבקי כוח "מיותרים ומבישים", כלשונה.