המורה, רובר רדקר בן -52, פרסם לפני כשבועיים מאמר ביומון "לה פיגארו" בו כתב כי מוחמד היה "מנהיג לוחמני וחסר רחמים, איש ביזה, רוצח יהודים בהמונים ופוליגמיסט". את הקוראן הגדיר במאמרו כ"ספר אלים במיוחד".
במאמרו הצליח רדקר לעורר את זעמם של המוסלמים בצרפת. הוא החל לקבל איומים מצד מוסלמים קיצונים על חייו בטלפון, בדואר האלקטרוני ובאתר האינטרנט "אל חסבה" המקושר ל"אל קאעידה". באתר האינטרנט פירסמו את מספר הטלפון והכתובת של רדקר, והמוסלמים הציפו את רדקר בקללות ואיומים על חייו. המהדורה של העיתון בו התפרסם המאמר נאסרה להפצה במצרים ובתוניסיה וב'אל ג'זירה' גינו את הכותב.
בראיון לתחנת הרדיו "אירופה 1" אומר רדקר כי הוא חייב להסתתר ואינו יכול לעבוד. לדבריו הוא אינו מתחרט על דבריו, האיומים על חייו מאיימים גם על הדמוקרטיה ועל חופש הביטוי. מהמסגד הראשי של פריס נמסר כי חופש הביטוי הוא דבר מאד חשוב אך צריך לכבד את כל הדתות. נציגה הפדרציה של המוסלמים בטולוז אמרו אף הם כי רדקר לא היה צריך להוסיף שמן למדורה, בשעה שקיצונים ציירו צלבי קרס על המסגד בעיר קרקסון, ולאחר דברי האפיפיור בגנות האיסלאם.
ראש ממשלת צרפת, דומיניק דה וילפן, אמר כי האיומים על חייו של רדקר אינם מתקבלים על הדעת, שכן "אנו חיים בדמוקרטיה וכל אחד רשאי להביע את דעותיו, ובה בשעה לכבד את דעותיהם של אחרים". משרד הפנים אישר כי רדקר נמצא תחת אבטחה של ארגון ה- DST, של המשטרה וכי היחידה למלחמה בטרור בודקת את האיומים המסוכנים כהגדרתו, שקיבל רדקר.
העיתון לה פיגארו, פרסם בעמודו הראשון מכתב פתוח בו הוא מגנה את המתקפה על חופש המחשבה והביטוי שהתגלו בעקבות מאמרו של רדקר. שר החינוך הצרפתי לעומת זאת אמר כי על אף שהוא תומך בדבריו של רדקר, היה עליו כעובד מדינה להפגין זהירות ומתינות בכל מצב.
במאמרו הצליח רדקר לעורר את זעמם של המוסלמים בצרפת. הוא החל לקבל איומים מצד מוסלמים קיצונים על חייו בטלפון, בדואר האלקטרוני ובאתר האינטרנט "אל חסבה" המקושר ל"אל קאעידה". באתר האינטרנט פירסמו את מספר הטלפון והכתובת של רדקר, והמוסלמים הציפו את רדקר בקללות ואיומים על חייו. המהדורה של העיתון בו התפרסם המאמר נאסרה להפצה במצרים ובתוניסיה וב'אל ג'זירה' גינו את הכותב.
בראיון לתחנת הרדיו "אירופה 1" אומר רדקר כי הוא חייב להסתתר ואינו יכול לעבוד. לדבריו הוא אינו מתחרט על דבריו, האיומים על חייו מאיימים גם על הדמוקרטיה ועל חופש הביטוי. מהמסגד הראשי של פריס נמסר כי חופש הביטוי הוא דבר מאד חשוב אך צריך לכבד את כל הדתות. נציגה הפדרציה של המוסלמים בטולוז אמרו אף הם כי רדקר לא היה צריך להוסיף שמן למדורה, בשעה שקיצונים ציירו צלבי קרס על המסגד בעיר קרקסון, ולאחר דברי האפיפיור בגנות האיסלאם.
ראש ממשלת צרפת, דומיניק דה וילפן, אמר כי האיומים על חייו של רדקר אינם מתקבלים על הדעת, שכן "אנו חיים בדמוקרטיה וכל אחד רשאי להביע את דעותיו, ובה בשעה לכבד את דעותיהם של אחרים". משרד הפנים אישר כי רדקר נמצא תחת אבטחה של ארגון ה- DST, של המשטרה וכי היחידה למלחמה בטרור בודקת את האיומים המסוכנים כהגדרתו, שקיבל רדקר.
העיתון לה פיגארו, פרסם בעמודו הראשון מכתב פתוח בו הוא מגנה את המתקפה על חופש המחשבה והביטוי שהתגלו בעקבות מאמרו של רדקר. שר החינוך הצרפתי לעומת זאת אמר כי על אף שהוא תומך בדבריו של רדקר, היה עליו כעובד מדינה להפגין זהירות ומתינות בכל מצב.