הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה – פוריות על פי ההלכה, אומר כי הרב ולדנברג שנפטר הבוקר היה אחד מהגדולים שהניח את היסוד לשילוב הלכה ומציאות, לאו דווקא בתחום הרפואי. הוא הקים מפעל אדיר בשלושה כרכים של הלכות מדינה לאחר קום המדינה. יתכן שהעובדה שהיה קשור לציבור החרדי הביאה לכך שהספר לא קיבל את מקומו הראוי. אך הדבר שייזכר ביותר זה כוחו ברפואה והלכה.



הרב הדריך רופאים בצורה משמעותית לגבי שאלות הלכתיות. הוא הניח את היסוד לשאלות שרבנים מתחבטים בהם כגון נאמנות הרופאים ומיכשור חדש ועוד הוא בנה את קו החשיבה איך עושים את הדברים האלה ובגלל הגב החזק שהיה לו, הוא בנה מערכות בכמה דברים לקולא וגם בכמה דברים לחומרא. הוא היה חזק בדעתו ולא נכנע לאנשים שחלקו עליו הוא נשאר תמיד בדעתן ומתוך כך היתה הערכה לתשובותיו בנושאים הללו.



לשאלת המראיין יגאל שוק על מי היה מקובל הרב ולדנברג, אומר הרב בורשטיין כי היה מקובל על כולם. "כיון שהיו דברים שהוא הקל בהם ולא כולם הסכימו איתם, היה לו ויכוח עם הרב משה פיינשטיין, על מעמדו של העובר מבחינה הלכתית. יש כמה פוסקים שהתווכחו איתו אך הוא התקבל על כולם בגלוי או בסתר. כולם הלכו לאורו ולשיטתו. בנושא ילודה למשל, תמיד אמר כי צריך לשמוע את האישה כיון שהיא מטפלת בילד וצריכה לשאת בעול".



עוד מוסיף הרב בורשטיין כי הוא היה חבר בית הדין הרבני במשך הרבה שנים. "הוא היה קרוב לרב מרדכי אליהו וממנו שמעתי שבבית הדין כוחו היה גדול. לא היה לו בית הוראה, אלא הוא היה נר לרגליהם של הרבה רופאים שנתן להם שיער קבוע והיה ידוע ומפורסם בירושלים. כמו כן הוא היה מקדיש הרבה זמן לכתיבה ולליבון הדברים".



הרב ולדנברג אהב לראות את הדברים הטובים שבכל חוג ובכל אחד. הוא הקפיד שרופאים ידייקו בשאלותיהם "רופא צריך לדייק ולדעת שכל דבר שאינו מדוייק אי אפשר לדעת את התשובה ההלכתית. הרב היה מהבודדים שבכל מיני מקרים של הפריות לא תמיד אישר את הדברים. רק לאחר שקיבל הסבר על הפיקוח של מכון פועה, אז הוא אמר שאפשר לחשוב על זה".



לגבי נושאים אקטואלים, אומר הרב בורשטיין כי הרב ולדינברנג נהג לומר שהחזרה לארץ היא מסימני הגאולה. "הוא שמח כשסיפרתי לו על עולם התורה ביהודה ושומרון ועל העובדה שהציונים, שיצאו נגדם בציבור החרדי היום הם אנשי תורה והוא מאד שיבח אותם. הוא היה אדם שהכיר את המציאות בשטח והראה שמחה גדולה על ההתיישבות החדשה בארץ ישראל".



הרב ולדנברג נולד בירושלים בשנת תרע"ז (1917). הוא כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול וכרב בית החולים שערי צדק בירושלים. בבית הדין נחשב הרב ולדנברג למומחה בעניני סידור גיטין ושמות גיטין, והוא נתבקש לסדר את הגיטין בבית הדין הרבני הגדול גם לאחר פרישתו לגמלאות.