כלואים מפליטי דרפור פתחו בשביתת רעב
47 פליטים סודניים פתחו בשביתת-רעב בכלא קציעות למרות התחייבות המדינה, הפליטים כלואים כבר חודשים ארוכים מבלי לראות שופט.
פרסום ראשון: 27/11/06, 13:21

47 עצורים סודנים, חלקם הגדול פליטים של רצח העם בדרפור, פתחו בשביתת-רעב בכלא קציעות במחאה על שהותם הממושכת בכלא בניגוד להוראות בג"צ ולהתחייבות המדינה. העצורים, שהגיעו לישראל כדי לברוח מרצח-עם המשתולל בארצם, כלואים כבר חודשים ארוכים בתנאים קשים ובצפיפות רבה מבלי לעבור כל ביקורת שיפוטית. עקב כך פתחו השבוע כ-50 עצורים בשביתת רעב כדי למחות על שהותם הממושכת בכלא.
בבקשה דחופה למתן צו-ביניים, שהוגשה הבוקר לבג"צ כחלק מפעילות הועד למען פליטי דרפור, מבקשים העותרים להביא את העצורים בפני דיין, שיכריע אם יש צורך בהמשך כליאתם או אם ניתן לשחררם באופן זמני לקיבוץ או מושב עד שיימצא הסדר אחר בעניינם. העותרים, עו"ד ענת בן-דור מן התכנית לזכויות פליטים באונ' ת"א ועו"ד יונתן ברמן ממוקד סיוע לעובדים זרים, כותבים בעתירתם כי "מדינה, האמונה על זכות היסוד לחיים, לשלמות הגוף ולחירות, אינה משליכה ניצולי רצח עם ופליטי מלחמת אזרחים עקובה מדם, שנמלטו כדי למצוא מקלט בשעריה, למעצר בתנאים קשים לפרק זמן בלתי מוגבל אך בשל היותם אזרחיה של מדינה פלונית. מדינה, שבה קיומה של ביקורת שיפוטית על מעצר היא זכות יסוד חוקתית, אינה מחזיקה עשרות אנשים במעצר ללא ביקורת כזו".
נזכיר כאן את מכתבו של נוח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים בישראל, לשר לבטחון פנים אבי דיכטר ובו דרש את שחרורם של האסירים. במכתב שנשלח לפני ימים אחדים כתב פלוג:
"אני פונה אליך בבקשה שבנדון כניצול שואה וגם כמי שעומד בראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה, הארגון היציג של ניצולי השואה בארץ.
כידוע לך, מתנהל למעלה מ- 3 שנים מסע השמדה וגרוש עם בדרפור שבסודן.
למעלה משני מליון בני אדם נספו שם והעולם שוב שותק. על העם היהודי במיוחד שלמד על בשרו את הלקח מהשואה באירופה חובה מוסרית לזעוק וגם לפעול.
אני קורא לך לגייס את ממשלת ישראל וביחד עם מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל לפעול בנחרצות על מנת לסייע לעם הנרדף הזה. הובא לידיעתנו כי כמאתיים פליטים מדרפור שנמלטו על נפשם והגיעו לישראל בדרך לא דרך נכלאו בישראל.
אנחנו שהיינו בעצמנו פליטים, מצאנו עוד קודם לתחילת הרצח, לבבות אטומים ושערים נעולים. המאורעות הקשים שחקוקים בלב העם היהודי מחייבים אותנו לנהוג בחמלה, ולהגיש עזרה למי שמבקש עזרה כשהוא נתון בסכנה.
דווקא אנחנו צריכים להפגין אנושיות כלפי פליטים, כלפי נרדפים, הבורחים מאזורים בהם מתבצע רצח עם, ונמצאים בתקופה כל כך קשה בחייהם.
איננו יכולים לעצום עין לנוכח החלטה זו. מוסריותו של העם היהודי ועברו לא יכולים להרשות שפליט שנמצא בישראל ישב מאחורי סורג ובריח על לא עוול בכפו.
