ועדת העבודה והרווחה בראשותו של ח"כ משה שרוני גינתה היום פה אחד את טיפולו של משרד הביטחון בהעסקתם של מגיני פרוייקט מבצר, ואת פיטוריהם השרירותיים של 65 מהמגינים. הוועדה החליטה לזמן את שר הביטחון עמיר פרץ, על מנת להסדיר את העניין.
הדיון בוועדה עסק בבעייתם של מגיני פרויקט 'מבצר', אשר 30 מהם שתקופת העסקתם מתקרבת לשנתיים, קיבלו מכתבי סיום העסקה בשבועות האחרונים. לטענת משרד הביטחון סיבת הפסקת העסקתם היא שינויים ארגוניים במערך הגנת הישובים. ה'מגינים' טוענים לעומת זאת, כי הסיבה להפסקת העסקתם, היא חשש של משרד הביטחון מכך שהעסקה במשך שנתיים תגרום לכך שהם יהיו זכאים לקביעות.
טענותיהם של המגינים מגובות בעובדה שמפקדי הפרויקט קיבלו הוראה לגייס מחליף לכל אחד מן המגינים שקיבלו מכתבי פיטורים. בנוסף טוענים המגינים כי "כשגייסו אותנו אמרו לנו שמדובר בפרויקט הגנה לישוב שיתקיים במשך תקופה ארוכה. דיברו על פרויקט לשנים. אז נכון שהסכם ההעסקה הרשמי שלנו הוא עד סוף השנה, אבל היום ברור לנו שכל המטרה בסיום העבודה שלנו היא שלא נקבל את ההטבות של עובדים קבועים. רוצים שלא נישאר בתפקיד יותר משנתיים ואז נוגדר כקבועים".
את פרויקט 'מבצר' הקימה מערכת הביטחון מתוך שאיפה לחסוך בכוח אדם צה"לי ומתוך הבנה שכוח מאומן המכיר היטב את הישוב יוכל להגן עליו טוב יותר בשעת חירום. הכוח הוכיח את עצמו, ואחד מבכירי המאמנים של הכוחות ב'מבצר' אמר לערוץ 7 ש"בסוף התרגילים אני לא פעם המום מהנחישות ומהיכולת של האנשים האלה שבסך הכול אינם לוחמים מקצועיים, אבל כנראה ההבנה שלהם את חשיבות המשימה והתחושה שלהם שהם מגנים על הבית כפשוטם של דברים מביא אותם לייצר איכויות לחימה נדירות. יש שם כמה שהייתי מוכן לצאת איתם לכל מבצע צבאי מסובך", אומר המאמן, רב סרן במילואים.
עו"ד יצחק בם מ"הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" המטפל בעניינם של המגינים, אמר לערוץ 7 כי חששו של מרד הבטחון איננו מבוסס, לדבריו, כתוצאה ממעמדם כ"עובדים בשליחות הצבא" חלים עליהם אמנם יחסי עובד-מעביד עם משרד הביטחון, אולם תקנות שירות המדינה המעניקות להם קביעות אינן חלות עליהם. לדברי עו"ד בם "התנהלותו של משרד הביטחון נגועה על פניה בחוסר תום לב, כאשר התנהלות כזו מצד גורם שלטוני עשויה להעמיד בספק את חוקיות ההליך".
עו"ד בם טוען עוד כי גם אם אמנם ישנו חשש כי תינתן קביעות לעובדים, בניגוד לרצונו של משרד הביטחון, ישנם פתרונות אשר מוסכמים גם על העובדים היכולים למנוע מצב שכזה. לדבריו, במקום להכנס למשא ומתן פתוח ומסודר עם המגינים, העדיף משרד הביטחון את הפתרון הקל של פיטורים, בלא להתחשב במגינים ובצרכי הביטוחן של היישובים.
סגן היועה"מ של משרד הבטחון, בני כהן, תמך בתקיפות בפיטוריהם של מאבטחי מבצר וטוען: "החבר'ה הללו עובדים כבר מזה שנתיים בלא שיש להם ארגון גג כלשהוא וללא שיש בידיהם איזושהי הבטחה להמשך העסקתם. אנחנו נעשה עוול אם נאפשר המשך העסקתם במתכונת הנהוגה כיום וזאת מכיון שעשוי להיות מצב שבפרק זמן שבין 3-6 חודשים הם יפוטריו וימצאו עצמם ללא עבודה".
לשמע דברים אלו, תוקף חבר הכנסת אילן מרציאנו (עבודה), את אנשי משרד הבטחון וטוען כי מדובר בסך הכל בכשלושים איש, מיומנים, מקצועיים ומכנה את אלה שרוצים לפגוע בהם כעוסקים בשוק עבדים: "השר פרץ אינו מודע כלל לבעייתם ואני בטוח שכאשר יידון העניין הוא יוכל להסתיים בתוך זמן קצר". גם סגן אלוף שמעון אבני, קצין הגמר של פיקוד מרכז, תומך בדעתו ואומר שמדובר בקבוצת מאבטחים מיומנת בעלת ידע מקצועי המכירה היטב את השטח ויודעת לתת מענה נכון לצרכי הישובים.
חבר הכנסת אריה אלדד (איחוד לאומי מפד"ל), קרא לעבר אנשי משרד הבטחון ואמר: "אתם הולכים להחליף חברה מקצועיים בחברת אבטחת כוח אדם, שאין לה שום מושג, כמעט שום יכולת ושום רצון מעשי לעשות את העבודה בשטח. זה כמו לראות את המאבטחים בכניסות לסופרים ולהבין בידי מי אנחנו מפקירים את בני משפחתנו".
הדיון הסתיים בהכרזת יו:ר הוועדה משה שרוני (גמלאים) בקריאה לבטל את פיטוריהם של מאבטחי מבצר.