ביה"ד הארצי לעבודה הפך על פניה החלטה שביטלה כתב אישום נגד קיבוץ צרעה בגין מסחר בשבת. בהחלטה מתחה סגנית נשיא ביה"ד הארצי אלישבע ברק, ביקורת על ההחלטה אשר משמעותה היא כי הקיבוץ זוכה מעבירת סחר בשבת בטרם נערך דיון ונשמעו ראיות. היא הורתה להשיב את הסוגיה לבית הדין האזורי לעבודה לצורך קיום דיון בכתב האישום.



בהחלטה מצטט חבר ההרכב השופט רבינוביץ, את דבריהם של אנשי רוח כמו אחד העם, ביאליק וברל כצנלסון שקראו לשמור שבת.



מדובר בתלונה שהוגשה נגד קיבוץ צרעה על ניהול מסחר בשבת בחנויותיו "אפנת כנען" ו"אמנויות כנען". כתב האישום הוגש לאחר שמפקחים של משרד התמ"ת ביקרו במקום בשבת וגילו כי הוא פועל בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. למרות מכתב אזהרה שנמסר מטעם משרד התמ"ת לבל ימשיכו החנויות לפעול בשבת, גם בשבת שלאחר מכן הן נפתחו והוחלט להגיש כתב אישום.



בית הדין האזורי קיבל את טענותיו המקדמיות של הקיבוץ כי לא נעברה כלל עבירה שכן מדובר באגודה שיתופית ו"לא ניתן להגדיר מהו יום המנוחה הקבוע לה". המדינה טענה לעומת זאת כי 'אין צורך לקבוע מהי דתה של האגודה', וכי 'ימי המנוחה הקבועים החלים עליה הם שבת ומועדי ישראל מכיוון שאלה ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט, ה'תש"ח 1948.".



כאמרו השופטת ברק הורתה לבית הדין האזור לעבודה לקבל את כתב האישום ולהכריע אם נעברה עבירה. להחלטתה של השופטת ברק הצטרף גם השופט עמירם רבינוביץ, אשר מצטט את אנשי הרוח של ראשית הציונות שיש בהם כדי להעיד על כוונת המחוקק בסוגיית השבת והעבודה.



השופט מציין ש"אחד העם" כתב כי "אין צורך להיות ציוני או מדקדק במצוות בשביל להכיר ערך השבת... מי שמרגיש בלבו קשר אמתי עם חיי האומה, בכל הדורות, הוא לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות עם ישראל בלי 'שבת מלכתא'". עוד כתב אחד העם כי "אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת אותם. ולולא היא שהחזירה להם את 'נשמתם' וחדשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של 'ימי המעשה' מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד היו יורדים לבסוף לדיוטא התחתונה של חומריות ושפלות מוסרית ושכלית. ועל כן בודאי אין צורך להיות ציוני בשביל להרגיש כל הדר הקדושה ההיסטורית החופפת על 'מתנה טובה' זו ולהתקומם בכל עוז נגד כל הנוגע בה" .



עוד מצטט השופט רבינוביץ את 'דבריו הנוקבים' בענין השבת של "משורר האומה", כלשונו, ח"נ ביאליק: "השבת היא היצירה הגאונית ביותר של הרוח העברי, וכל הפוגע בה כפוגע בבבת העין של האומה".



עוד כתב ביאליק: "אבותינו לא נמאסו עליהם שבתותיהם ומועדיהם, אף על פי שחזרו עליהם כל ימי חייהם כמה וכמה פעמים בנוסח אחד. הם מצאו בהם בכל פעם טעם חדש ואתערותא חדשה. ויודע אתה מפני מה? מפני שהיתה בהם לחלוחית וברכת החג שכנה בנפשם. אלה שאינם מוצאים טעם בחגים ובמועדים, סימן שנפשם ריקה ותוכם חול, ולאלה אין תקנה" .



בהתייחסו לחילול שבת המוני שהיה בקיבוץ גבע, כתב ביאליק כי "ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי.בלי שבת אין צלם אלקים וצלם אנוש בעולם. אילו היתה העבודה תכלית לעצמה הרי אין מותָר לאדם מן הבהמה. כל עמי התרבות קבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. השבת ולא התרבות של תפוחי זהב או תפוחי אדמה היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גונו ככלי אין חפץ בו?



בפעם הזאת לא על שמירת המצוות בכלל דברתי אלא ייחדתי את הדיבור על שמירת השבת שהיא שקולה בעיני לא רק כשמירת כל התרי"ג מצוות הישראליות, כדברי חכמינו, אלא כשמירת תורת האדם כולה... בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא התרבות ואם אתה לא עמדת על ההבדל שבין שמירת השבת לשמירת שאר המצוות, סימן רע הוא לך ולכל שכמותך. ואוי ואבוי לכולנו שראינוכם בכך".



גם מנהיג תנועת העבודה, ברל כצנלסון התייחס ל'שבח השבת' כותב השופט רבינוביץ, "השבת בשבילי היא מעמודי התרבות העברית וההישג הסוציאלי הראשון של האדם העובד בהיסטוריה האנושית" (כתבים ט, 54). כצנלסון דרש מחבריו בקיבוצים הימנעות מוחלטת מעבודה, ראה בדאגה 'כיצד עובר עלינו יום השבת בעיר, השבת מסתיימת בהליכה בסך לקולנוע' (כתבים ו, 273), והוסיף: כדי לקיים את יסוד השבת בחיי ישראל אינני צריך להסכמים בין מפלגתיים ולא להוראות של רבנים... ואני בוש שהיה הכרח לעשות עניין זה שהוא שלנו, על כל פנים לא פחות מאשר איזה חוג אחר בישראל, להסכם פוליטי... את שבתותינו וחגינו עלינו להפוך למדורות של תרבות (כתבים ט, 54)".



השופט רבינוביץ מציין כי כצנלסון דרש את חידוש פני השבת:

"אנו יהודים מקוריים ואנו רוצים למצוא צורת חיים מתאימה לנו, אנו נחדש את כל הזוהר של השבת, ניקח את כל הטוב שהיה בדברים הקדושים וכל מה שאנו זקוקים לו כאנשי טבע וכפועלים - ולנו יש צורך בשבת יותר מאשר למישהו אחר - נרים זאת על נס ונבנה על פי זה את החיים" .