לקראת חג הקורבן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה נתונים עדכניים על האוכלוסייה המוסלמית בישראל. מספר התושבים המוסלמים בישראל בסוף שנת 2006 נאמד בכ-1.2 מיליון נפש, שהם 16.5% מכלל האוכלוסייה, ו-83% מכלל האוכלוסייה הערבית (1.4 מיליון).
האוכלוסייה המוסלמית בישראל גדלה בשנת 2006 בכ-32.7 אלף תושבים, שיעור גידול ממוצע שנתי קרוב ל- 3%. קצב הגידול של המוסלמים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ואף גבוה יותר מזה של ארצות ערב השכנות.
כמעט כל הגידול באוכלוסייה המוסלמית ( 95%), נובע מריבוי טבעי – לידות פחות פטירות. יחד עם זאת קצב הגידול הממוצע לשנה של המוסלמים נמצא במגמה ירידה (מ-3.8% בשנת 2000, 3.3% ב-2004 וקרוב ל-3% ב-2006).
מבנה הגילאים-2005
האוכלוסייה המוסלמית בישראל צעירה במיוחד –כ- 43% ממנה הם ילדים בני 0-14, בהשוואה ל-26% בקרב האוכלוסייה היהודית, 25% בקרב האוכלוסייה הנוצרית ו-33% בקרב האוכלוסייה הדרוזית.
במקביל, בני 65 ומעלה מהווים פחות מ-3% מהאוכלוסייה המוסלמית, בהשוואה לכ-12% באוכלוסייה היהודית, 9% באוכלוסייה הנוצרית ו-4% באוכלוסייה הדרוזית. חציון הגיל של המוסלמים הוא 18.6 ויחס המינים 103.9 זכרים לכל 100 נקבות, ואילו באוכלוסייה היהודית הוא 30.6 ויחס המינים 96.7 גברים לכל 100 נשים.
פיזור גיאוגרפי בסוף שנת 2005
האוכלוסייה המוסלמית מרוכזת בעיקר בשלושה מחוזות: 39% בצפון, 21% בירושלים וכ – 14% בחיפה.
האוכלוסייה המוסלמית בישראל מתגוררת ברובה ביישובים פריפריאלים בהם היא מהווה את רוב האוכלוסייה של היישוב.
46% מהאוכלוסייה המוסלמית מתגוררת ביישובים המונים יותר מ-20,000 תושבים בסך הכל, והשאר – ביישובים קטנים יותר.
ישנם בארץ 10 יישובים שבכל אחד מהם מתגוררים יותר מ-20,000 תושבים מוסלמים (ראה לוח 1). ביניהם בולטת העיר ירושלים עם המספר הגדול של תושבים מוסלמים – 232 אלף – שמהווים 20% מכלל המוסלמים בישראל ו-32% מתושבי העיר.
היישוב השני מבחינת מספר תושביו המוסלמים הוא נצרת, בה מתגוררים 44 אלף מוסלמים, המהווים כ- 69% מכלל תושבי העיר.
פריון
בשנת 2005 נולדו 34,217 תינוקות לאימהות מוסלמיות, ירידה של כ-6% לעומת השנה שקדמה לה. ירידה זו מבטאת את המשך הירידה ברמת הפריון של הנשים המוסלמיות: שיעור הפריון הכולל של נשים אלה עמד על 4.74 ילדים לאישה בשנת 2000 והגיע ל-4.03 בשנת 2005 (ירידה של 15%). עיקר הירידה בפריון היא בקרב נשים בגילי 25-34. אולם, שיעור הפריון נותר גבוה בהשוואה לשיעורי הפריון הקיימים במדינות ערב, לדוגמה: בירדן – שיעור הפריון היה 3.7 ילדים לאישה, בסוריה – 3.5, בערב הסעודית – 2.8, במרוקו – 2.5, בלבנון ובכווית – 2.4 ובתוניסיה–2.0.
מרבית התינוקות נולדו לנשים מוסלמיות ילידות ישראל (90.5%), ואולם ישנם תינוקות לאמהות ילידות יהודה, שומרון וחבל עזה (6.6%) וירדן (1.5%). כ-22% מהתינוקות שנולדו לאמהות מוסלמיות מתגוררים בירושלים וכ-53% נוספים מתגוררים ביישובים המונים פחות מ-20 אלף תושבים.
משקי בית ומשפחות
האוכלוסייה המוסלמית בישראל מתגוררת בכ- 203 אלף משקי בית, המהווים כ- 10% מכלל משקי הבית בישראל.
מספר הנפשות הממוצע במשק בית מוסלמי, הוא הגבוה ביותר מבין הדתות-5.2. ממוצע זה גבוה בכ-2 נפשות לעומת ממוצע הנפשות למשק בית יהודי-3.1 ולעומת משק בית נוצרי -3.5.
רוב משקי הבית המוסלמים הנם משקי בית משפחתיים (96%), הכוללים לפחות משפחה אחת. זאת לעומת משקי הבית היהודיים, בהם רק כ-80% הנם משקי בית משפחתיים.
משקי הבית המוסלמים הלא משפחתיים, בהם מתגורר אדם בגפו או מספר אנשים ללא קשר משפחתי, מהווים כ-4% בלבד, בעוד שבקרב משקי הבית היהודיים, אחוז משקי הבית הלא משפחתיים מסך משקי הבית הוא פי 5 ועומד על 21%.
מרבית המשפחות (73%) המוסלמיות הן בעלות מבנה מסורתי, הכולל זוג עם ילדים שלפחות אחד מהם בגיל עד 17. 9% מהמשפחות המוסלמיות, לעומת 26% מהמשפחות היהודיות, הן של זוגות ללא ילדים החיים עימן. כ- 4% בלבד מהמשפחות המוסלמיות הן חד-הוריות עם לפחות ילד אחד בגיל עד 17, בהשוואה לכ-6% באוכלוסייה היהודית.
מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות מוסלמיות עם ילדים עד גיל זה הוא 2.7, גבוה ב- 25% מזה של משפחות היהודיות (2.2).
השתייכות לכוח העבודה
בשנת 2005 השתייכו לכוח העבודה האזרחי 236.1 אלף מוסלמים – 190.6 אלף גברים ו- 45.5 אלף נשים.
הגברים המוסלמים בכוח העבודה האזרחי היוו 59% מכלל הגברים המוסלמים בגילים 15 ומעלה. לשם השוואה, השיעור בקרב הגברים היהודים היה 60.7% בקרב הגברים הנוצרים-ערבים – 63.6% ובקרב הגברים הדרוזים – 53%.
השיעור בקרב הנשים המוסלמיות היה 14.6% , בקרב היהודיות – 50%, בקרב הנוצריות –ערביות – 35.1% ובקרב הדרוזיות – 19.5%. אחוז הבלתי מועסקים (מכלל השייכים לכוח העבודה) היה 11.9% בקרב המוסלמים – אחוז גבוה מאשר בקרב הנוצרים – 8.5%, הדרוזים – 11.8%, והיהודים 9.0%. כמחצית מהגברים המוסלמים מועסקים כעובדים מקצועיים בתעשייה, בבינוי וכעובדים מקצועיים אחרים, 14.8% - כעובדים בלתי מקצועיים, 12.5% כסוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים, והשאר במשלחי יד אחרים.
משקי בית עם מועסקים
ב- 71% ממשקי הבית המוסלמים היה לפחות מועסק אחד (כולל משרתים בצבא קבע), נמוך יותר מאשר במשקי הבית היהודיים – 74% וממשקי הבית הנוצרים-ערביים – 75% והדרוזים – 78%.
צפיפות דיור
ממוצע הנפשות לחדר בקרב המוסלמים – 1.5 – גבוה לעומת הנוצרים ערבים – 1.2 , הדרוזים – 1.2 והיהודים – 0.9.
זכאות לתעודת בגרות
45% מכלל תלמידי כיתות יב' המוסלמים היו זכאים לתעודת בגרות ב- 2005, מבין הזכאים – 71% קיבלו תעודת בגרות שעמדה בדרישות הסף של האוניברסיטאות.
הוצאות והכנסות משקי בית של מוסלמים לשנת 2005
ההוצאה הממוצעת למשק בית של מוסלמים על סל מצרכים ושירותים , הסתכמה בשנת 2005 ב- 9,892 ₪ לחודש.
מרכיבי הסל העיקרים של משקי בית מוסלמים הם: "מזון" (כולל ירקות ופירות), "דיור", "תחבוה ותקשורת" ו"אחזקת הדירה ומשק בית". בעוד שמרכיבי הסל העיקריים של משקי בית יהודים הם : "דיור", "תחבורה ותקשורת", "מזון" ו"חינוך תרבות ובידור".
ההכנסה הכספית ברוטו לחודש למשק בית של מוסלמים הגיעה בשנת 2005 ל- 7,055 ₪ בעוד שבמשקי בית של יהודים עומדת ההכנסה ברוטו למ"ב על 12,477 ₪ לחודש. 75.5% מההכנסה ברוטו למשק בית של מוסלמים מקורה בהכנסה מעבודה (5,327 ₪) ועוד 17.3% מקורם בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (1,217 ₪). במשק בית של יהודים 56.6% מההכנסה ברוטו מקורה בהכנסה מעבודה ועוד 10.2% מקורם בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (1,273 ₪).
בניכוי תשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות) הגיעה ההכנסה הכספית נטו במ"ב של מוסלמים ל-6,083 ₪ לחודש בעוד שמ"ב של יהודים הגיעה ההכנסה הכספית נטו ל –10,007 ₪ לחודש.
תנאי דיור:
9.0% ממשקי הבית של המוסלמים גרים בדירות שבבעלותם לעומת 58.0% ממשקי הבית של היהודים. 0.8% ממשקי הבית של המוסלמים גרים בדירות שכורות לעומת 21.0% ממשקי הבית של היהודים.
הגודל הממוצע של בדירות בבעלות במשקי בית של מוסלמים הוא 3.9 חדרים לעומת 4.0 חדרים במשקי בית של יהודים ובדירות השכורות 2.7 חדרים במשקי בית של מוסלמים ו – 2.9 חדרים במשקי בית של יהודים. צפיפות הדיור בדירות בבעלות זהה הן במשקי בית של מוסלמים והן של יהודים (כנפש אחת לחדר) בעוד שבדירות שכורות הצפיפות רבה יותר במשקי הבית של המוסלמים (כ-1.6 נפשות לחדר לעומת 0.9 נפשות לחדר במשקי בית של יהודים).
אטינגר: אין להיבהל מה'איום' הדמוגרפי
יורם אטינגר, חבר בצוות האמריקני הישראלי החוקר את נתוני הדמוגרפיה באיזור, אומר בראיון לערוץ 7 כי הכותרות אינן משקפות את המציאות. "המציאות מאד ברורה לאחר שיש מומנטום דמוגרפי יהודי אך אין מומנטום דמוגרפי ערבי", אומר אטינגר. הוא מזכיר כי בשנות ה-60 היה פער בין הפריון בין נשים יהודיות לערביות תשעה מול שלושה לטובת הערביות ואילו היום הפער הוא פחות מילד אחד. "המגמה היא המשך הירידה בפריון הערבי והמשך הזחילה למעלה של הפריון היהודי" אומר אטינגר.
לדברי אטינגר, "הכותרות נובעות מכך שמנפנפים במושג 'ריבוי טבעי' שהוא תוצאה של שיעורי לידה פחות שיעורי תמותה. יש יותר מבוגרים יהודים מאשר מבוגרים ערבים לכן ריבוי טבעי ערבי יהיה גדול יותר מאשר יהודי כיון שכל שנה מתים יותר יהודים מאשר ערבים".
אטינגר מציין כי ב- 11 השנים האחרונות ניתן לראות מהפכה דמוגרפית חיובית יהודית. משנת 95 עד היום גדל מספר הלידות היהודית לשנה בשלושים אחוז. משמונים אלף לידות לשנה בשנה בשנת 95 הגענו היום לשיעור של 107 אלף לידות לשנה ואילו באותן שנים נשאר מספר הלידות הערביות יציב. הדבר הזה מלמד מה יהיה בעוד 20 שנה כשהתינוקות יגיעו לגיל הפריון – פיצוץ דמוגרפי יהודי בהשוואה לקהילה הערבית