יו"ר ישראל ביתנו השר אביגדור ליברמן הוביל ב 30 באוקטובר 06 את מפלגתו להצטרפות לקואליציה בראשות ראש הממשלה, אולמרט, ומונה לתפקיד סגן רה"מ ושר לעניינים אסטרטגיים בממשלה ה 31. בבחירות האחרונות טיפסה מפלגתו של ליברמן, בעלת המסרים השנויים במחלוקת, כגון חילופי שטחים ואוכלוסיות, כולל ערבים, ל 11 מנדטים.
דובר אז על אפשרות כי מפלגת 'ישראל ביתנו' תתאחד עם שאר מפלגות הימין לגוש מאוחד ולפיכך, כניסתו של ליברמן לקואליציה, לוותה בביקורת קשה כלפיו. האשימו אותו כי הוא מחזק ממשלה שכשלה, ושראוי היה לתת לה ליפול. ליברמן טען מנגד כלפי מבקריו כי למרות שנכנס לקואליציה עם 'לבטים ויסורים' רבים, הוא העדיף להיכנס כדי לנסות ולהכין את המדינה יותר טוב לקראת העימות הבא "שהוא בלתי נמנע",כדבריו מעל גבי דוכן המליאה.
אביגדור (איווט) ליברמן נולד בשנת 1958 בקישינב, מולדובה שהייתה חלק מברית המועצות. למד באוניברסיטה בקישינב. עלה ארצה ב־1978 ושירת בצה"ל. בעל תואר במדעי החברה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
לפני למעלה משנתיים הגה ליברמן תכנית העתידה, לשיטתו, לשים קץ לסכסוך ישראלי – ערבי ותבטיח ביטחון במדינה בעלת רוב יהודי לנצח. בספרו "האמת שלי" שראה אור לאחרונה, דן ליברמן בהרחבה בתכנית זו המבוססת על רעיון של חילופי שטחים ואוכלוסין, החלת חוק אזרחות חדש אשר יחייב כל אזרח ישראלי להצהיר נאמנות למדינת ישראל ולשרת שרות צבאי או לאומי אלטרנטיבי.
בראיון מיוחד לערוץ 7 ולעיתון 'שלום טורונטו' מגדיר ליברמן את תפקידו, השר לענינים אסטרטגיים, כתפקידו של מי שנועד לעשות "מיקס של הנתונים והמתדיינים, וכן לערוך ניתוחים ולהוציא מסקנות". לדבריו הוא זוכה לשיתוף פעולה עם שירותי הבטחון ש'שמחים מאד שיש סוף סוף דרג מדיני שעובד עימם רצוף'. "כמה יכול להקדיש לענין זה, ראש ממשלה שצריך להתמודד עם משברים קואליציוניים, עם בעיות במפלגתו ובעיות בתקציב"?
ליברמן מרגיע בסוגיית האיום האיראני. "ישראל עושה את כל מה שהיא צריכה. אבל קודם כל עליה להסביר לעולם שזו בעיה שלו ולא רק של ישראל. ראינו מעורבות איראנית בעיראק ובלבנון, איומים על אינטרסים של מדינות כמו ארה"ב וצרפת. איש אינו יכול להשלות את עצמו. אנחנו צריכים למצות את כל האמצעים הדיפלומטיים ולנסות לגייס את כל הקהיליה הבינלאומית. לדעתי אם יופעלו סנקציות קשות ונוקשות על ידי כל העולם, ניתן לעצור את האירנים".
על רקע התבטאויות קשות לאחרונה בכנסת מצד חברי כנסת ערביים, ליברמן עורך הפרדה בין ההנהגה של ערביי ישראל לערבים ושולל חשש כי תפרוץ בישראל אינתיפאדה של ערביי ישראל. "אני חושב שהם מבינים שהם מתחו את החבל עד הקצה".
ליברמן מוסיף כי כיום, חל שינוי דרמטי בדעת הקהל בארץ כלפי ההנהגה הקיצונית של ערביי ישראל. "כל מה שהתרחש סביב מלחמת לבנון השניה נתן את אותותיו ולכולם התברר כי לערביי ישראל יש הנהגה מסוכנת שעובדת עם אויבי ישראל מול ישראל. מדובר בנסיעותיהם של חברי כנסת ברכה וטיבי תוך כדי מלחמה לדמשק, והזדהות עם אויבי ישראל, כולל השתתפות בעצרות. עתה גם אלו שלא רצו להבין מבינים שאנחנו במצב אחר לגמרי".
ליברמן מדגיש כי יש למצות עם חברי כנסת אלו את הדין. הוא מספר על דבריו בפני מומחים למאבק בטרור במסגרת כינוס של 'פורום סבן' בוושינגטון, הפורום לקיום דיאלוג אמריקני ישראלי בדגש על נושאים אסטרטגיים. "שאלתי אותם: האם ייתכן שחבר קונגרס או סנאט אמריקני יסע לאפגניסטן ייפגש עם בין לאדן ויביע תמיכה פומבית, ויחזור כאילו כלום לא קרה? כך הרי קרה אצלנו קרה אצלנו בזמן המלחמה ואפילו בשבת האחרונה, כשח"כ ברכה הוביל הפגנה מול כוחות צה"ל בגדר ההפרדה, ואף קרא לפלסטינים, לחמאס ולפתח', להתאחד מול האויב המשותף, ישראל. הדבר גובל בטירוף" . ליברמן מזכיר את צעדה של בריטניה בתקופת מלחמתה באיי פוקלנד אשר שלחה את הכדורגלנים הארגנטינים ששיחקו באנגליה, חזרה לארצם ארגנטינה עימם התנהל הסכסוך על האיים.
ליברמן סבור כי הדרך לדאוג לרוב יהודי במדינת ישראל היא באמצעות תכניתו חילופי שטחים ואוכלוסיות. "סיבת הסכסוך", לדבריו, "אינה כיבוש, התנחלויות או מתנחלים אלא סכסוך בין שני עמים ושתי דתות ובכל מקום בעולם שבו יש שני עמים ושתי דתות יש חיכוכים וסכסוך. למשל קויבק ודוברי האנגלית בקנדה. כזכור במשאל עם שהיה בקנדה, המדינה ניצלה מפירוק על חודו של חצי אחוז".
נושא זה עמד גם בליבו של הויכוח בינו לבין רה"מ דאז שרון בסוגיית ההתנתקות. "אמרתי לו", מספר ליברמן, "שבשעה שהוא עומד להקים מדינה פלסטינית 'נקיה' מיהודים, הומוגנית. התחייב לפנות כל יהודי לפני שמעביר שטח לפלסטינים, אבל בכך הופך את ישראל למדינה דו לאומית עם יותר מ 20% ערבים. זה דבר שאינו יכול להחזיק מים'".
לדעת ליברמן לפתרון שלו 'חילופי שטחים ואוכלוסיות' יש "הסכמה שבשתיקה" גם של הפלסטינים. "הפלסטינים מסכימים. הם לא יביעו זאת בפומבי אבל לא שמענו התנגדות מצד הפלסטינים. איש לא הביע התנגדות. הם אינם יכולים לתמוך בזה באופן פומבי אבל בטח יתנו לזה הסכמה שבשתיקה".
הבעיה לדעתו נותרה דוקא אצל ערביי ישראל שרוצים "להחזיק את החבל בשני קצותיו", לכן הפתרון הוא הסדר בינלאומי ומסגרתו חייבים להבין שיש צורך בחילופי שטחים ואוכלוסיות.
מול המשך ירי הקסאמים לא מערכת הבטחון נכשלה אלא הדרג המדיני אומר ליברמן. "הדרג המדיני צריך לתת הוראה להפסיק את הירי גם אם לצורך כך יש לתפוס 10 ק"מ בתוך רצועת עזה וגם אם צריך לתפוס שטח בפילדפי. 'אין דבר כזה שמשלימים עם ירי קסאמים'. גם אחרי כביכול הבלגה שגזרנו על עצמנו והסכם הפסקת אש שלאחר כניסתו הפלסטינים שיגרו יותר ממאה קסאמים. דבר כזה לא יכול להמשך. צריך הוראה לצה"ל גם לתפוס שטח באופן פיזי. לפני חומת מגן ירו מבית ג'אלה לעבר שכונת גילה בירושלים ושמו לכך סוף".
ליברמן אינו סבור כי יש לקרוא כעת להתפטרותו של הרמטכ"ל חלוץ בעקבות מלחמת לבנון השניה וכשליה. "צריך להמתין למסקנות ועדת וינוגרד. אם כבר מינו ועדת חקירה בראשות שופט והיא עובדת אין מה לעשות צריך להמתין לפרסום המסקנות ואחרי כן ליישם".
בהתייחסו לציונות 'שאחרי ההתנתקות' מדגיש ליברמן שהציונות "היתה ונותרה העליה לארץ והחיים בה", אך כדי שיעלו לארץ צריך להיות אטרקטיבים. ליברמן מספר כי במהלך הופעתו בעבר במסגרת מערכת הבחירות באופקים, נשאל מה צריך לקרות כדי שהקהילה היהודית הקטנה בז'נבה תעלה לאופקים. "מדובר בקהילה שאם הונו הפרטי של מי מחבריה נאמד בפחות מ 15 מליון דולרים, הוא נחשב כמי שחי מתחת לקו העוני וכולם מרחמים עליו. הם יעלו כאשר רמת החיים באופקים תהיה יותר גבוהה מאשר בג'נבה. להערכתי 'אין זו אגדה'. אם נבנה נכון את המשק בנחישות, ונבנה תכנית רב שנתית, ונצליח לייצב מצב בטחוני, אפשר להגיע לכך".
שירותם הצבאי של רבים מבניהם של אלו שירדו מסיבות שונות למקומות כמו קנדה, הוא לדבריו "אקט הזדהות הגבוה ביותר". אבל, מדגיש ליברמן, "מעבר לכך, יש להבין שלציונות יש משמעות אחת: ריכוז רוב העם היהודי בארץ ישראל. אנחנו יודעים מה שיעורי ההתבוללות, וברור שבקצב הנוכחי, בתוך שני דורות לא רק שלא תישאר תודעה יהודית בגולה אלא לא ישארו יהודים ע"פ ההלכה בגולה. הפתרון היחידי הוא העליה אין משמעות אחרת לציונות זולת עליה לארץ ישראל וחיים בה.
העובדה כי עולים רבים היגרו לקנדה ואף התאזרחו בה אינה נובעת מכשלון קליטתם בארץ מוסיף ליברמן אשר מפלגתו נחשבת כמייצגת עולים מרוסיה. עולים אלו נמשכים לקנדה בשל היותה מהמתקדמות שבמדינות העולם ורמת החיים בה גבוהה. "הוצאות הבטחון ודאגות הבטחון בקנדה אינן כמו בישראל ובתנאים כמו שהם בישראל, מדינת ישראל התפתחה, ורוב העולים נקלטו בה היטב. 85% מיהדות רוסיה נקלטו טוב ואינם רואים עצמם חיים מחוץ לישראל".
בהכנת הכתבה השתתפה רותי אברהם
