'מתקבל רושם כאילו העימות היה בשוויץ'

חברי כיתת כוננות ממעלה רחבעם הגישו ערעור על הרשעתם בירי כלפי רועים ערבים. השניים, דני ויצחק חלמיש, הורשעו בתקיפתם של  רועים ופציעתם, ונשלחו למאסר בפועל. זאת בעקבות אירוע שהיה ליד נוקדים, במהלכו הזעיק רבש"ץ הישוב את השניים לעזור לו להניס את הרועים. מדובר באזור שבו נרצחו בזמנו הילדים קובי מנדל הי"ד ויוסף אישראן הי"ד.

באירוע הותקפו חברי כיתת הכוננות על ידי כ 15 ערבים. הערבים טענו כי נפצעו מירי שירו השניים לעברם. דני ויצחק חלמיש טענו כי לא ירו בכלל מנשקם וכי הירי שבוצע נורה מכלי נשקו של הרבש"ץ. השופט אמנון כהןן דחה את טענותיהם וגזר עליהם עונשי מאסר בפועל.

בא כוחם של השניים, עו"ד שפטל, טוען בערעור כי הם הורשעו תוך התעלמות גמורה ממחדל המשטרה לבצע בדיקה מדעית בליסטית שתוכיח את טענתם כי הם לא ירו כלל מכלי נשקם. עוד טוען שפטל כי בשל פגמים במסדרי הזיהוי הללו אינם קבילים כראיה. שפטל אף טוען כי אין בסיס לדחייתו של השופט את הטענה כי הם פעלו בסמכות כשייכים למערך הבטחוני בישובם. "פעולה כמו זו הינה פעולה שגרתית שמבצעים רבש"צים וחברי כיתות כוננות בישובי יש"ע, זאת בגין העומס הרב המוטל על כוחות הבטחון".

מוסיף שפטל בערעור, "חרף תמונת הטרור הערבי הנורא בארץ ישראל כולה ובמיוחד ביש"ע כאמור לעיל, למקרא הכרעת הדין של בית המשפט הנכבד קמא, ועוד יותר מכך למקרא החקירות הנגדיות רוויות המשטמה שערך התובע לדני ויצחק חלמיש ועדיהם, מצטיירת תמונה לפיה, הטרור הערבי בשטחי יו"ש כלל אינו קיים, והמערערים - הנמנים על חלוצי יו"ש ונטולי עבר פלילי - הנם כביכול חלק מחבורת בריונים, שהתנפלו ללא כל סיבה ומבלי שנשקפה להם סכנה כלשהיא, על חבורת רועי צאן שלווים".

ממשיך שפטל וכותב כי  "מתקבל רושם מוטעה שלא לומר מסולף, למקרא הכרעת הדין, כי עסקינן בעימות בין פורעי חוק בזויים לבין רועי צאן תמימים שיצאו לרעות את צאן מרעיתם, באחו שלו ופסטוראלי, בשוויץ הרגועה. דא עקא, השניים  פעלו במהלך האירוע, אך כדי למלט נפשם מפני תרחיש שבמקרים דומים לו בעבר הסתיים במותם של יהודים שלא השכילו לפעול, או לא יכלו לפעול כפי שהם פעלו".