במלאת שישים וחמש להירצחו של מנהיג הלח"י, אברהם 'יאיר' שטרן, אומר הסופר עזרא יכין, מלוחמי התנועה, כי רדיפת המתנחלים והצגתם בתקשורת כאויבי העם וכגורם אלים בחברה הישראלית מזכירה לו את ימי הרדיפה בהם היה נתון מנהיגו 'יאיר' שטרן.



יכין מספר על יחסו שלו ל'יאיר' טרם הצטרפותו ללח"י. לדבריו גם הוא עצמו היה משוכנע שמדובר במנהיג כנופיית פורעים אלימה. זאת לנוכח ההסתה שרווחה ברחוב היהודי של אותם ימים. "הייתי בטוח שמדובר בחבורת בריונים עד שהגיעו הימים בהם חיפשתי גוף שמוכן להיאבק לגידור השלטון הבריטי מהארץ, הצטרפתי לתנועת 'ברית החשמונאים' וממנה מצאתי את דרכי ללח"י".



כגורם המרכזי לתחושות הסלידה הראשונית שלו לאנשי הלח"י ולמנהיגם הוא רואה את העיתונות באותם ימים. "אלו בדיוק אותם גורמים שנמצאים היום מאחורי העיתונות ומאחורי ההסתה נגד כל מי שמוכן להקריב משהו למען ארץ ישראל", אומר יכין.



יכין ממשיך ומפליג בתחושותיו אודות הקשר הישיר בין הסתת התקשורת באותם ימים נגד אנשי הלח"י לבין ההסתה היום כלפי תושבי המאחזים בגבעות השומרון. "העיקרון הוא אותו עיקרון. אז היו גרמנים משמידים יהודים ויהודים רודפים יהודים והיום יש ערבים משמידים יהודים ויהודים רודפים יהודים. זה בדיוק אותו עיקרון. ההסתה היא לעקור ולהכות בכל מי שמוכן לעשות משהו למען ארץ ישראל".



עם זאת רואה יכין מספר נקודות אור באווירה הכללית כיום ואומר: "היום, שלא כבעבר, יש לצד המותקף כלי תקשורת כדי להביע בהם את עצמם. באותם ימים לא הייתה לנו שום במה להביע את עצמנו".



בנוסף מעודד יכין מהקהל הרב אותו הוא פוגש בהרצאותיו ברחבי הארץ. "אני פוגש כל יום המוני בני נוער ומבוגרים נהדרים. יש לנו ציבור נהדר שצמא לשמוע, להכיר ולהבין. הבעיה היא רק ההנהגה. אם היו לנו מנהיגים אחרים הייתה להם תשתית ציבורית נפלאה לשינוי דרמטי. הבעיה היא שאין כאן הנהגה. יש כאן כמה חברי כנסת, פוליטיקאים טובים, אבל אין הנהגה. אין מנהיגים כמו יאיר. הרי אם היו לנו מנהיגים בשיעור קומה לא היה נותר בתקופת העקירה ולו שולחן אחד שלם בכנסת..."