הטכניון אירח כנס תחת הכותרת: הרמב"ם דמות מופת של חזון חכמה ומדע. זאת לאור דרישתו של הרמב"ם כי בטרם יגש האדם לעסוק בענייני מושגי האלוהות, עליו להכשיר עצמו במדעים. כנס זה מצטרף לסדרת הכנסים שנערכו לכבוד הוצאת המהדורה, שהראשון בהם היה בירושלים, בבנין מועצת העיר, בהשתתפות אנשי רוח וחכמה, רבנים ובכירי המשפט העברי.



מארגני הכנס, משרד החינוך והטכניון ומוסדות נוספים ראו במהדורה המדויקת שיצאה על ידי מוסמך הטכניון, יוחאי מקבילי, איש אלגוריתמים בחברת הי-טק, הישג היסטורי של סיכום מאמצי השחזור שנעשו בדורות האחרונים. השחזור נעשה תוך השוואת המקור עם כתבי יד מעולים באמצעים ממוחשבים ומתקדמים. ראוי לציין כי עריכת המהדורה המוערכת בכ 10 שנות אדם (!), נעשתה בהתנדבות מלאה על ידי כל המעורבים, ללא כל מלגה או תקציב.

משנה תורה שנכתב על ידי הרמב"ם לפני יותר מ 800 שנה, מייצג את הקלאסיקה של התורה שבעל פה, אך דא עקא הוא עבר במשך השנים שכתובים רבים, טעויות דפוס והעתקה נרחבות, צנזורה נוצרית קשה ופגעים נוספים, המגיעים עד כדי 10,000 (!) הבדלים בין הנוסח הנפוץ לנוסח המקור. הנוסח המוצג במהדורה המדוברת, הינו נוסח מדויק להפליא בכרך אחד נגיש, עם מפתחות רבים הפותחות את משנתו של הנשר הגדול לכל אדם ולכל חוקר.



800 שנה מוציאים את הרמב"ם מדעתו

הכנס התקיים במעמד חתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן אשר הרצה על מהפכתו של הרמב"ם לאי-האנשתו של האל. פרופ' אומן טען כי למהפכה של הרמב"ם בהגות היהודית אין מספיק סימוכין במקורות היהודיים. רב הטכניון, הרב אליהו זייני, אשר דיבר על אחדות המטפיזיקה והרציונאליות של הרמב"ם, הרים בזהירות את הכפפה והראה כי מהפכת הרמב"ם תואמת לזעקתם של הנביאים "ומה דמות תערכו לו!".



את הכנס פתח פרופ' יעקב בלישטיין, חתן פרס ישראל במחשבת ישראל, נושא הרצאתו: הרמב"ם – איש המציאות. פרופ' יעקב רואו, ראש המחלקה להשתלות מח עצם במרכז הרפואי רמב"ם (שאר???) דיבר על תפיסותיו הרפואיות-האנושיות של הרמב"ם; לקראת סיום, ד"ר לדווין מהמחלקה לפיסיקה בטכניון, השווה בין תפיסת הפרדוקס של הבחירה החופשית וידיעת ה' לבין תורת הקוונטים של ימינו. את הערב חתם עורך המהדורה מר יוחאי מקבילי בקריאה שהגיעה העת כי תיאור תפיסותיו של הרמב"ם – ישובו לכפי שהם, למקוריותם ("להפסיק להוציא את הרמב"ם מדעתו"), הן בדיוקנאותיו המזויפות, הן בכתביו המשובשים, והן בתפיסותיו. אולי עתה כ 800 שנה לאחר פטירתו, ישוב הרמב"ם להיות מודל לחינוך של מדע, חכמה וחזון.

באי הכנס גדשו את האודיטוריום בבנין מדעי המחשב בטכניון עד אפס מקום, עד כי נדרשו מארגני הכנס להעמיד הקרנה חיה מחוץ לאולם. את הכנס הנחה בטוב טעם ודעת ובלווית חן מר חיים שני מפקח המחוז.



דמותו של הרמב"ם, מהווה קונצנזוס בעולם היהודי , וספרו של הרמב"ם, המוערך בעולם כולו (דמותו חקוקה בבית המחוקקים האמריקאי כאחד מ-23 דמויות שהחוקה האמריקאית מושתת על עבודתם), ראוי שיהיה מוכר לכל תלמיד במערכת החינוך. יש בכוחה של דמות מופת זו כדי לרענן את ההוויה הישראלית והיהודית בכל עת, וליצוק לתוכה שאיפה נשגבת של דרישת החכמה והאמת.