אמש י"ח באייר, ל"ג בעומר, הדליקו מדורות בכל הארץ. אלפים רבים עשו את השבת במירון סמוך לקברו של רבי שמעון בר יוחאי כדי להיות נוכחים לאחר צאת השבת בהדלקת המדורה המסורתית ליד ציונו של התנא הקדוש. ל"ג בעומר נחשב יום שמחה גם בשל הפסקת המגיפה של תלמידי רבי עקיבא. רבים נוהגים ביום זה לפקוד את ציונו של רבי שמעון בר יוחאי ולהתפלל במקום.
מס' הטלפון של מרכז המידע המיוחד שנפתח במירון הוא 1-700-500-679.
מגן דוד אדום אזור ירדן נערך בכוחות מתוגברים כדי לתת מענה רפואי לנזקקים מקרב עשרות אלפי בני האדם שאמורים להשתתף בהילולת רבי שמעון בר-יוחאי שתיערך מחר, במוצ"ש.
דובר מד"א, ירוחם מנדולה, מוסר כי כחלק מלקחי השנה שעברה שבה טופלו למעלה מ-200 בני אדם, מד"א פיזר בתוך הקהל הרב צוותי מגישי עזרה ראשונה, כולל ציוד חילוץ ולראשונה טרקטורונים ואופנועים שיגיעו במהירות לכל נקודה בהר ויחלצו מתוך ההמונים המצטופפים ליד הקבר את הפצועים והחולים למרפאות מד"א באתר.
באבטחה הגדולה במיוחד בהיקפה השתתפו כ-100 רופאים, פראמדיקים, חובשים ומגישי עזרה ראשונה ו-12 אמבולנסים ונט"נים, 2 תחנות אירוע רב נפגעים, 2 טרקטורונים ו-5 אופנועים בנוסף, מד"א פרס באתר 5 מרפאות שהמרפאה הראשית סמוך למקום הקבר בתוך בניין ישיבת מירון.
תחנות מד"א באזור הצפון יהוו עתודה מבצעית בחובשים ובאמבולנסים למקרה חירום ורמת הכוננות הועלתה שם לרמה ב' שהיא אחת לפני הגבוהה ביותר. בכל מקרה של פציעה ניתן לפנות לאחת ממרפאות מד"א שבמקום.
ל"ג בעומר - יום פנימיות התורה
עם ישראל מציין את ל"ג בעומר בשל שני אירועים גדולים שאירעו בו.
א. המאורע ההיסטורי של הפסקת המגיפה של תלמידי רבי עקיבא. בתקופה זו של ימי ספירת העומר מתו במגיפה 24 אלף תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה. ובל"ג בעומר פסקה המגיפה. יש שמסבירים זאת על פי המידה הקשורה לאותו יום. 'הוד' שמסמלת הודיה ווידוי, שביום זה חזרו בתשובה והתחילו לכבד אחד את השני ולהכיר בכבודו ומעלתו של הזולת ולכן פסקה המגיפה.
ב. יום פטירתו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זכותו תגן עלינו, שהתעלה למרום ביום זה, וגילה נסתרות מתורתו ומספר הזוהר, והפך יום זה ליום גילוי אורה של תורה ופנימיותה של תורה.
ז' באדר ול"ג בעומר
ישנם שני תאריכים שעם ישראל מציין על פטירת גדולי האומה. ז' אדר בו נפטר משה רבינו, ול"ג בעומר בו נפטר רבי שמעון בר יוחאי.
ז' באדר נחשב יום תורה שבכתב, ול"ג בעומר יום תורה שבעל פה, ויום פנימיות התורה. בז' באדר שהוא יום הקשור לתורה שבכתב המסמלת את מידת הדין נחשב יום דין, והמנהג לצום. לעומתו בל"ג בעומר, שנחשב יום תורה שבעל פה, המסמלת את מידת הרחמים, חוגגים ושמחים על התגלות התורה שבעל פה.
ל"ג בעומר נחשב יום של התקשרות עם פנימיות התורה, עם סודות התורה. תורת הקבלה, הרי היא כנשמה של התורה. אם חלקי התורה הנגלים כתלמוד ובהלכה נחשבים כגוף התורה, הרי שהקבלה היא נשמת התורה. וביום זה זכה עם ישראל שתתגלה תורה זו. תורת הפנימיות נחשבת כמקרבת את הגאולה. ונאמר במקורותיה, כי בזכותה בני ישראל יצאו מן הגלות ויגאלו. אמנם רק יחידי סגולה הם הזוכים להבין את עומקה של תורה זו, אך הם אלו שמאירים את הדרך לעולם כולו. בדורות האחרונים התרבו גדולי ישראל שקראו להוסיף וללמוד ולהעמיק בדרכי תורת הנסתר. תנועת החסידות שאבה רבות מתורת האר"י ומנהגים רבים הנהוגים בה הם על פי תורת הסוד.
הדלקת המדורות
מפני גילוי האור הגדול ביום זה, נהגו להרבות באור ובהדלקת נרות ומדורות ביום זה. נפוץ המנהג ברחבי הארץ להדליק מדורות לזיכרו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זכרו יגן עלינו. בכל עיר ועיר ובכל אתר ואתר ניתן לראות מדורות המודלקות ביום זה לכבודו של התנא הקדוש.
מנהג זה נפוץ בקרב כל העם, גם בחוגים שאינם מדקדקים במצוות כל השנה, ויש המסבירים זאת משום שפנימיות התורה בעומק קשורה לכל העם. ובפנימיות כל העם קשור אל הקדושה.
המדורה המרכזית וההדלקה המרכזית נעשית במירון על ציונו הקדוש. רבבות אנשים מגיעים במיוחד כדי לצפות בהדלקה הזו. ישנם רבים המקדימים לבוא למירון ולשהות במקום כבר מספר ימים לפני ההילולא.
העליה לציון במירון
בל"ג בעומר עצמו המנהג של אלפים רבים לעלות ולפקוד את ציונו הקדוש של הרשב"י. וכן במשך כל הלילה רוקדים שעות ארוכות חסידים ואנשי מעשה בשמחת ההילולא, ומנגנים את ניגוני מירון ואת השירים המיוחדים שחוברו על רבי שמעון בר יוחאי. במשך כל היממה מגיעים אלפים רבים מכל החוגים והעדות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי. בייחוד בולטים המגיעים מקרב החוגים החסידיים ויוצאי צפון אפריקה, אשר בהם רבו המקובלים ולומדי ספר הזוהר.
בספר התודעה כותב רבי אליהו כי טוב: "מי שלא ראה שמחה גדולה שנעשית בל"ג בעומר במירון לא ראה התלהבות של שמחה ומחול של אלפים רבים, ורבים המתקדשים ומטהרים ביום זה בכל דבר שבקדושה ותפילה, והכל שרים שירי זמרה לכבוד התנא, ושירתם בוקעת לשמים ומשואות האש שמעלים שם נראים למרחקים".
ביום שבו עולה למרום נשמה של צדיק יש סגולה מיוחדת להתפלל שזכותו תגן עלינו, ותורתו תאיר לנו. וכן להתפלל לקב"ה על קברו, שבזכות צדיק כמותו הקב"ה יחיש את גאולתנו. .
מנהג החלק'ה
נהגו ביום זה לספר את הילדים שהגיעו לגיל שלוש. שהרי כל שלוש שנים ראשונות לא נוגעים בשיער הילדים, ורק לאחר גיל שלוש נוהגים לספר אותם. גוזרים משערותיהם ומשאירים את הפיאות כדי לחנכם במצוות 'לא תקיפו פאת ראשכם'.
המקובל רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש, מספר כי האר"י היה לוקח את בנו הקטן לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון ושם גילחו כמנהג הידוע.
על רבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי, מתלמידיו הגדולים של גדול התנאים רבי עקיבא, נחשב מחמישה תלמידי רבי עקיבא שחהזירו עטרה ליושנה, וחידשו את התורה שבעל פה שכמעט ונשכחה מעם ישראל.
רבי שמעון בר יוחאי כרבו נקט בדרך ההתנגדות התקיפה למשטר הרומאי, ודרש ופעל למען תקומת עם ישראל. הוא נאלץ לברוח מפני הרומאים והסתתר במערה במשך 12 שנה. במערה חי בנס ממעיין שנברא סמוך למערה ומעץ חרובים. הוא הסתתר במערה יחד עם בנו רבי אלעזר ושם למדו את כל התורה כולה. רבי שמעון בר יוחאי התעלה למעלות גבוהות וקדושות כאחד מיחידי הסגולה שהיו בכל הדורות.
תורתו הפנימית מאירה לעם ישראל את דרכו. גדולי המקובלים בכל הדורות שתו את תורתו בצמא, ולמדו את ספר הזוהר העוסק בנסתרות התורה והמצוות. המקובלים למדו את דבריו, וביארו אותם והרחיבו את תורת הקבלה.
בייחוד מפורסם האר"י הקדוש שחידש שיטה בקבלה. וכן מייסד החסידות רבי ישראל הבעל שם טוב, שהפיץ את דרך הקבלה להמונים בלבוש של חסידות.
גאונים וצדיקים רבים מעם ישראל גדולי הדורות עסקו בקבלה והעמיקו בה, כדוגמת הרמב"ן, המהר"ל, הרמ"ק, הרמח"ל, הגר"א, הרש"ש, גדולי החסידות, הרב קוק ועוד. (כמובן שלא הקפנו את כולם ויש עוד רבים וגדולים). ספר הזוהר היווה את היסוד לכל תורת הנסתר.
בפיוטים ששר עם ישראל לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי ניכרת ההערצה הגדולה של העם כלפיו. כמילים: "בר יוחאי, נמשחת אשריך, שמן ששון מחבריך, שמן משחת קודש נשאת ציץ נזר הקודש". "בר יוחאי, אשרי יולדתך! אשרי העם הם לומדיך, ואשרי העומדים על סודך, לבושי חושן תומך ואוריך".
ובפיוט אחר הנקרא 'ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי', בתחילתו: "איש אלקים קדוש הוא, אשרי עין ראתהו, לב חכם ישכיל פיהו". ובהמשך: "לכל ישראל האיר, בסוד תורה הבהיר, כאור החמה מזהיר". ובסוף הפיוט: "תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי'.