רכזת הפרוייקטים בעמותת אומ"ץ, חברת הכנסת לשעבר אראלה גולן משינוי, תוקפת ביומן ערוץ 7 את מינויו של חבר הכנסת חיים רמון למשנה לראש הממשלה. לדבריה מדובר בעלבון אישי לה ולכלל הנשים בישראל. "רבע שעה לפני ההחלטה לצאת למלחמה הוא עשה מה שעשה, אבל הטעות הגדולה שלו הייתה שבמקום להודות במעשה שעשה הוא העדיף לשקר בבית המשפט, להכפיש את הבחורה ולהכפיש את כלל המין הנשי. לא הייתי רוצה לראות נבחר ציבור שקובע את עתידי שאני לא יכולה לסמוך עליו. בטעות הגדולה שיותר שהוא עשה היא השקר בבית המשפט וההכפשה של הבחורה. מבחינתי הוא לא ראוי להיות גם חבר כנסת".
גולן מעריכה שהרכב שופטים אחר יכול היה להכריע שיש קלון במעשיו של רמון, שכן הגדרת הקלון נתונה לשיקול דעת מוסרי של המחליט.
לשאלת המראיין, יגאל שוק, מתייחסת גולן גם להאשמות כלפי ראש הממשלה, שגם הן זוכות להתעלמותו של ראש הממשלה הממשיך בדרכו הפוליטית מבלי להתייחס לטענות. לדבריה מדובר באותה תופעה חמורה, והעמותה בה היא חברה (אומ"ץ) רואה כיעד את חשיפת הנתונים והחשדות.
גולן קוראת לציבור לשקול היטב בטרם הם מצביעים בקלפי עבור מועמד הנגוע בחשד לשחיתות. לדבריה אל לו לציבור לחוש שנגע השחיתות הוא כה עמוק עד שאין לו תקנה, ובהצבעה מושכלת תוך התחייבות שלא לצביע למועמד מושחת היא מקווה לתיקון ההוויה הציבורית בישראל. לדבריה את מרבית החשדות כלפי נבחרי הציבור ידע הבוחר הישראלי בטרם הבחירות ויכול היה בהצבעתו לרומם את הנורמות הציבוריות של הפוליטיקה הישראלית.
גולן אומרת שהייתה שמחה לחקיקה שתגרום לאחריות אישית כלפי התחייבויותיו לבוחר, כמו כן היא סבורה שמן הראוי ששרים יהיו מקצועיים ולא פוליטים. עוד אומרת גולן כי מן הראוי היה לקבוע כללים אתיים באשר לשאלה מי ראוי לעמוד לבחירת הציבור.
בהתייחסה למצב המגורשים מגוש קטיף אומרת גולן, שכחברת כנסת הייתה אחראית לטיפול בהם, כי מיד עם העקירה ניסתה לקדם חקיקה שתאפשר טיפול נפשי לעקורים, שכן "כבר אז ראיתי שהטיפול בהם לא ראוי. אני חושבת שהיו צריכים להתייחס לאנשים כאל אנשים. היה צריך להעמיד אותם מול המגרש שבו בונים את ביתם ולשתף איתם פעולה בבניית בית הקבע שלהם. אולי לתת להם מגורי עראי על המגרש שבו הם בונים, אבל לא לשכן אותם בקראוונים". לדבריה נעשו עם העקורים טעויות שעלו למשק הישראלי הון תועפות והיא מקווה מאוד שלא בזדון נעשו המעשים. "קשה לי להסביר את אזלת היד שבה נעשו הדברים".
