חברי הכנסת דוד אזולאי (ש"ס), משה כחלון (ליכוד), זאב אלקין (קדימה), שמואל הלפרט (יהדות התורה) ואפי איתם (איחוד לאומי), הגישו הצעת חוק חדשה, לפיה בחוק יסוד הממשלה יתווסף תיקון כדלהלן: באם הממשלה או מי מטעמה, מנהלת משא ומתן עם ארגון טרור, עם מדינה הקשורה עם ארגון כזה, עם רשות כלשהי בעניין שחרורם של אסירים ביטחוניים שהורשעו או שהוגש נגדם כתב אישום תודיע על כך לועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ובנוסף, הממשלה לא תקבל החלטה בדבר שחרור אסירים ביטחוניים עד שישוחררו במקביל כל חייליה ואזרחיה של המדינה שנשפטו או הוגשו נגדם כתב אישום בגין עבירות שעברו להשקפתם במטרה להגיב או להתגונן מפני טרור לאומי נגד אזרחי ישראל.
עוד גורסת הצעת החוק כי בחוק-יסוד: נשיא המדינה ייאמר ברורות: "לא תינתן חנינה לאסירים ביטחוניים עד שישוחררו במקביל כל חייליה ואזרחיה של המדינה שנשפטו או הוגשו נגדם כתב אישום בגין עבירות שעברו להשקפתם במטרה להגיב או להתגונן מפני טרור לאומי נגד אזרחי ישראל".
בדברי ההסבר לחוק נאמר: "ממשלות ישראל נאלצות מדי פעם בעל כורחם להתערב בהחלטותיהם של הרשות השופטת, בתי הדין הצבאיים ובתי המשפט הצבאיים ולשחרר מחבלים אשר פגעו במשפחות רבות מישראל- כאילו היו שבויים".
"עניין זה של ערבוב הרשויות הוא אסור במדינה דמוקרטית , בדמוקרטיה חייבת להיות הפרדה מלאה של הרשויות. מחבלים אלה אשר עוסקים ברצח וטרור, מטילים פחד ואימה בקרב הציבור הישראלי, וגוררים חיילים ואזרחים לתגובות של אלימות ומגננה".
"ניסיון העבר מוכיח שחייל או אזרח אשר נקלע למצוקה כזו והגיב ומצא את עצמו משלם מחיר של הליך משפטי כלשהו- אינו חוזר שוב על מעשים דומים, בניגוד לרוב המחבלים. קבוצת אסירים זו מורכבת בדרך כלל מכמות מזערית ביחס לכמות המחבלים המשתחררים", אומרים היוזמים ומסיימים, "מטרת החוק המוצע היא לשמור על איזונים ופרופורציות בחברה הישראלית".