נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, אומרת בראיון לעיתון 'גלובס' כי הצעותיו של שר המשפטים יכרסמו בכוחו של בית המשפט העליון.
ביניש גינתה בראיון נכונות לשיטת המינוי. "אני חושבת שצריך למצוא שיטה פנימית טובה איך לבחור מועמדים לנשיאים. אבל ועדות איתור לא מתאימות. צריך לזכור שהמערכות קטנות. בתי המשפט הם גופים קטנים של עשרות שופטים בלבד. כשאמרתי לשר שהצעותיו נובעות מכך שפשוט אינו מכיר את המערכת, זו לא הייתה התגרות או סתם סיסמה. הוא צריך להכיר מבפנים איך זה עובד, וזה בכלל לא דומה לאקדמיה. הרי לא רק הוותק קובע, צריך גם אדם עם חוש ניהולי. לכן, זה לא דומה למכרז עם ועדת איתור חיצונית".
"מעבר לכך, שופטים בדימוס שכבר התרחקו אינם מכירים את הצרכים. הרי צריך להכיר את המועמדים והניסיון שלהם. לכן היה מקובל שנשיא העליון, שאמור להכיר את השופטים, ממליץ לשר. אני חושבת שהתחלתי להכיר את האנשים, אבל אולי לא מספיק, ואני מוכנה לשקול מי ארצה שייעץ לי בנושא. אבל זה לא עניין בוער וקריטי. החלק הקריטי הוא שבכל מקרה לא תגבר במינויים אלה השפעה הפוליטית על ההשפעה המקצועית. השר מדבר על אי-תלות בנשיאה, אבל הפיתרון בוודאי אינו בתלות באישיות הפוליטית. אני לא רוצה שנשיא שיש לו בעיה, ילך לשר", אמרה בייניש.
לבייניש יש אג'נדה ותשובות גם ביחס לרפורמות המהותיות והתוכניות שמציע פרידמן. "יש בחברה הישראלית ובקהילה המשפטית ויכוח לגיטימי על היקף הביקורת השיפוטית של בג"ץ, פתיחת השערים ועוד", היא אומרת. "היום מסתמנת מגמה בכל ההיבטים של נושאים אלה לצמצם את סמכויות בית המשפט. משווים לשיטות משפט אחרות, אבל זו השוואה לא טובה כי שיטת משפט היא חלק מתרבות ומציאות חברתית".
בייניש נשאלה על הדעה הרווחת כי בג"ץ רוצה שליטה וכוח. "זו תפיסה מוטעית לומר שבית המשפט רוצה להגדיל כוחו מטעמים של שליטה וכוח. בכל שיטת משפט יש משיכת כוחות טבעית ואינהרנטית בין הרשויות. הגישה המרחיבה שפיתחו אצלנו שמגר וברק היא יותר מרחיבה מבחינה פילוסופית-משפטית מאשר ביישום. אני לא חושבת שהרחיבו יותר מדי. הונח בסיס לאפשרות של התערבות, יש תשתית משפטית ויש כלים, אבל עד כה אפשר לומר בביטחון שלא נעשה בזה שימוש לרעה.
ההתערבות בחקיקה הייתה כמעט אפסית, בג"ץ קיבל על עצמו ריסון גדול מאוד. אני רוצה להשאיר את המתכונת הנוכחית, זו לא הסכנה האמיתית. המודל הקנדי שפרידמן מציע לאמץ לא נחשב להצלחה גדולה, והוא פרי פשרה פוליטית. הוא לא מתאים לישראל, אבל אני לא נוקטת כעת עמדה כי זה צריך להיות חלק מדיון כולל על החוקה. אם בחוקה תיקבע מתכונת של הביקורת השיפוטית על חוקים, נבחן אותה. זה דיון רציני, לא משהו לשלוף מהשרוול".
הסקרים מצביעים על ירידה באמון הציבור במערכת המשפט.
"אני בספק אם זה כך, ובכל מקרה עדיין המערכת זוכה לאמון ציבורי רב יותר באופן משמעותי ביחס למערכות השלטון האחרות. מכל מקום, קיימת אווירה כללית של 'הכול קלוקל ומושחת' והיא משפיעה, ובנוסף הפרסומים המתמידים התוקפים שופטים, מוסדית ואישית, ללא ספק מחלחלים לתודעה וגורמים לנזק מצטבר".
בשבועיים האחרונים נפגשו נשיאי העליון לשעבר אהרן ברק ומאיר שמגר עם שר המשפטים והודיעו על השגת סיכומים עם פרידמן בשני עניינים. הראשון הוא ש"הנשיאה והשר יפעלו בשיתוף פעולה לקידום מערכת בתי המשפט, וזאת מתוך הכרה במעמדה של הנשיאה כמי שעומדת בראש המערכת השיפוטית, והכרה במעמד שר המשפטים כאחראי על סדרי המינהל של בתי המשפט, הכול בהתאם לסמכויות המוקנות להם בחוק וברוח המסורת של כבוד הדדי". הסיכום השני הוא ש"השר והנשיאה בדעה שיש לקדם מהלכים, לרבות חקיקה, שיקבעו את עצמאות מערכת בתי המשפט וייצרו מנגנונים פנימיים לניהולה. הדבר ייעשה בשיתוף פעולה".