במהלך חשאי תכננו פעילי שמאל להדביק במבצע לילי בחוצות ירושלים שלטים בגנות הישוב היהודי בחברון, אולם התכנית הגיעה לאוזניהם של אנשי ימין מחד ומאידך לידיעתם של אנשי המשטרה. המבצע החשאי סוכל ובמקום שלטי השמאל הודבקו שלטים בעלי מסר הפוך, בגנות הרס בתי היהודים בשוק בחברון. כך מדווחת אורית סטרוק מראשי הישוב היהודי בעיר.



סטרוק מספרת כי התכנית המקורית הייתה "להציף את העיר ירושלים בכרזות בגנות הישוב היהודי בחברון, כלומר: כרזות המציגות תמונות של העיר חברון כשהיא שוקקת חיי מסחר ערבי פעיל, ומולן תמונות המציגות את האזור היהודי בחברון כשהוא ריק כמעט לחלוטין מערבים – וע"י כך להמחיש לציבור הירושלמי את גודל העוול שגורם הישוב היהודי בחברון לערבים בעיר האבות. לשמאל לא חסרים תקציבים, ועל כן התמונות היו איכותיות והכרזות עלו ממון רב".



לדבריה "התכנית הייתה סודית, ועברה מפה לאוזן, גם כסף רב הושקע בה, ופעילי השמאל התכוונו להוציאה לפועל בליל שבת האחרון, באמצעות הדבקת מאות פוסטרים ברחבי ירושלים – הדבקה לא חוקית כמובן".



ואולם סטרוק קובעת כי לנוכח העובדה ש"לשמאל יש כנראה 2 ידיים שמאליות, תכניתם השתבשה".



על סיכול התכנית היא מספרת:



"השיבוש הראשון התבטא בכך שמשטרת ירושלים "עלתה" על התכנית הבלתי חוקית שלהם, שלחה בלשים למקומות המפגש שלהם, ועצרה 9 פעילי שמאל קיצוני "על חם". יודעי דבר מספרים שפעילי ימין מחברון הם שיצרו קשר עם העבריינים הצעירים מהשמאל, הציעו עזרה בהדבקה, וכך קיבלו את פרטי מקום המפגש והשעה המדויקת. את המידע העבירו, כמו אזרחים טובים, לידי המשטרה. השיבוש השני התבטא בכך שבמוצאי שבת, אותם עשרות מודעות של השמאל שכן הודבקו (צוות-הדבקה אחד כנראה לא נעצר והוא פעל בעיקר בשכונות בקעה, רחביה וטלביה) – כוסו עד הסנטימטר האחרון במודעות אחרות, הקוראות לציבור הירושלמי לבוא לחברון ולראות במו עיניו את הפוגרום שחוללה ממשלת ישראל בעיר. מודעות אלה הודבקו בכל רחבי ירושלים, וגם ביהודה ושומרון".



במודעות שהדביקו אנשי הימין התנוססה הכותרת: "פוגרום בחברון". במודעה עצמה נכתב: "פעם, כדי לראות פוגרום הייתי צריך לנסוע למרחקים – לאוקראינה, לרוסיה , לפולין, לפינסק, מינסק או וורשה... כעת – אין צורך! בלב הרובע היהודי העתיק בחברון, במרחק 2 דקות הליכה ממערת המכפלה, תוכל לראות פוגרום – במו עיניך!".



המודעות קוראות לציבור לבוא לחברון ולראות "איך שכונה יהודית פורחת ומטופחת הפכה לעיי חרבות, ואיך לראשונה מאז תרפ"ט בית כנסת נהרס וחולל" וכל זאת "לא ע"י הפורעים הערבים, אלא ע"י נציגי ממשלת ישראל ומערכת ה"משפט והצדק" ". הציבור מוזמן במודעות לבוא לחברון כדי "לזעוק אתנו בקול גדול: קול דמי אחינו שנשחטו בפוגרום תרפ"ט-1929 בחברון, וקול פטישי ההרס של פוגרום תשס"ז-2007 בחברון" על המודעות חתום "ועד משפחות טבוחי תרפ"ט".