ויכוח התפתח הבוקר (א'), במהלך הדיון בוועדת השרים לענייני מאחזים בלתי מורשים. שרת החוץ, ציפי לבני, והשר לעניינים אסטרטגיים, אביגדור ליברמן, התעמתו בסוגייה למי יש את הסמכות להורות על העיתוי לפינוי המאחזים.
השר ליברמן דרש כי הוועדה היא שתכריע מי מבין המאחזים דינו להתפנות, וכי מרגע שהוקמה, הסמכות על החלטה לפינוי מאחזים נמצאת בסמכותה. מנגד, טענה לבני כי לוועדה יש מנדט בנושא נהלי בנייה עתידיים, אולם אין לה כל סמכות בנושא פינוי.בשיחה עם יומן ערוץ 7 אומר יו"ר מועצת בנימין, פנחס וולרשטיין, כי אמנם לא נפגשו ראשי יש"ע עם שר הביטחון שהבטיח "טלפונית מיד עם כניסתו לתפקיד פגישה תוך עשרה ימים אבל אני ממשיך לספור...", אך מתנהלים מגעים בין משרד הביטחון לנציגי מועצת יש"ע אודות הסדר מתואם לקראת הצגת תשובת המדינה לבג"ץ, אולם הוא קובע כי שני עקרונות מנחים את ראשי המתיישבים בדיון. העיקרון הראשון הוא מתן פתרון כולל ולא נקודתי באשר למגרון או לישוב אחר. העיקרון השני הוא קביעה שכל הקהילות שהוקמו תישארנה במרקם חייהם הקיים.
וולרשטין קובע כי המצב קשה מאוד כיוון שבתוך ימים אחדים חייבת המדינה להגיש את תשובתה לבג"ץ, ו"ברור למאזיני ערוץ 7 מה הסיכוי שבג"ץ בהרכבו הנוכחי ישפוט דין צדק בסוגיה הזו... אני חרד שמאוחר יותר נעמוד בפני בעיות קשות".
וולרשטיין קובע כי ראשי המתיישבים "לא מוכנים לעבוד בשיטת המסחרה שיפתרו את בעיית מגרון ומחר יעלו את בעיית עלי, בית אל, עפרה או מעלה אדומים. אם רוצים לפתור בעיות יש לפתור אותן באופן כולל לגבי כלל ההתיישבות. לא ייתכן שישובים יהיו בני ערובה".
לדבריו, רוב מוחלט של כ-98 אחוזים מהמאחזים מצויים במצב בו ניתן להסדיר את חוקיותם בחתימה של שר הביטחון בלבד. זאת כפי שמתבקש בכלל יישובי יו"ש. "גם אם מדובר באדמה יהודית, וגם אם הושלמו התכניות, צריך את חתימת שר הביטחון, וכיום זהו המצב כמעט בכל הישובים. לכן ניתן להגיע להסדר. אם יתברר שבמקומות מסוימים רימו אותנו והמכירה בעייתית, או שהרכישה לא הושלמה, אנחנו מוכנים לפתרון, אבל במסגרת פתרון כולל שיכלול את העקרונות שלנו שאין פירוק קהילות ושלא מדובר בפתרון נקודתי למקום זה או אחר".
"אם במסגרת הפתרון הכולל נצטרך להעתיק קהילה למרחק של כמה מאות מטרים יש על מה לדבר. זאת כמובן לאחר שנקבל את הסכמת רוב מנהיגי הציבור בהתיישבות", אמר וולרשטיין.
לשאלת המראיין, עוזי ברוך, אם ישנם מאחזים שהתברר כי הם מצויים על אדמה ערבית, אומר פנחס וולרשטיין כי ישנם כמה בודדים, אולם גם לגביהם ניתן להגיע לפתרון שיהיה מקובל על הדרגים המקצועיים, אולם הוא מסופק אם הפתרון יהיה מקובל גם על הדרגים הפוליטיים.
דרישה מרכזית אותה מזכיר וולרשטיין, דרישה שהוצגה בפני ראשי משרד הביטחון, היא שלכשיושלם הליך הסקר באדמותיהם של מרבית המאחזים ויוברר כי מדובר באדמות מדינה יישארו המאחזים שעליהם על מקומם. הוא מזכיר גם מציאות קשה בה ישובים מוכרים כדולב אינם מקבלים אישור להקצאת כיתות בית ספר, כיוון שהם מוגדרים כבלתי חוקיים. זאת בשל היעדר חתימה. גם את סוגיה זו דורשת מועצת יש"ע לפתור במתן אותה חתימה מיוחלת כחלק מהפתרון הכולל.
בהתייחסו לסוגיית הבניה הערבית הבלתי חוקית מסרב וולרשטיין להיות תמים, כהגדרתו, ומסרב להאמין לדין צדק המשווה בין היחס למאחזים היהודיים לבין אלה הערביים. הוא מזכיר את החלטת ועדת השרים לפיה כל ישוב ערבי שאין לו סמל ישוב, היינו הוא בלתי חוקי, תוקם ועדת שרים שתסדיר את מעמדו ותדאג לחיבורו לעורקי החיים בישראל.
נאמני א"י: בחוה"מ סוכות יעלו 5 גרעיני התיישבות חדשים ביו"ש
בתגובה לועדת השרים לענייני המאחזים המתכנסת הבוקר,ועדי הפעולה של יהודה ושומרון ותנועת "נאמני ארץ ישראל" מודיעים: "איננו מסכימים לשום פשרה הדורשת עקירת ישובים ומאחזים יהודים בארץ ישראל, גם אם מועצת יש"ע תסכים לכך, כי מי שמתחיל בוויתורים ובהסכמים, ימשיך לוותר על כל יהודה ושומרון".
"אנו מודיעים שבחול המועד סוכות יעלו בע"ה חמישה גרעיני התיישבות חדשים ברחבי יהודה ושומרון שממשיכים את תנופת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, שהתחילה מחדש הקיץ בחומש, בגבעת עיטם ובניסנית. חמשת נקודות ההתיישבות החדשות יהוו המשך המפעל הציוני של ישוב הארץ. בנוסף, תהיה זו תשובה הולמת למזימות של אויבי ישראל מבית ומחוץ, המסכנות את המשך קיומה של מדינת ישראל", נכתב בהודעת התנועה.