פרקליטות המדינה הגישה היום את תשובת המדינה לעתירות נגד הסדר הטיעון שנערך בין התביעה הכללית לבין נשיא המדינה לשעבר, משה קצב.
בהסדר הטיעון הוסכם כי נגד קצב יוגש כתב אישום שיכלול עבירות מין שונות, שבוצעו בשתי נשים וכן עבירה של הטרדת עד, וכי קצב יודה בכתב האישום. כן הוסכם כי הצדדים יבקשו כי יושת על הנשיא עונש מאסר על תנאי ובנוסף הוא יחוייב לשלם פיצוי למתלוננות שעניינן ייכלל בכתב האישום. עוד הוסכם כי מיד לאחר חתימת ההסדר יתפטר הנשיא, וכך אכן אירע.
בתשובתה, מבקשת המדינה להראות כי אין מקום להתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה, לא בהחלטה בדבר סגירת התיק בעניינה של א' מבית הנשיא, שתיקה נסגר מחמת חוסר ראיות מספיקות, ואף לא בהחלטה בדבר עריכת הסדר הטיעון מול הנשיא לשעבר קצב. המדינה מבקשת להראות גם כי מוצתה זכותן של הנפגעות, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, באופן שאינו מקים עילה להתערבות בית המשפט.
לגבי ההתנגדות הציבורית שהייתה לעסקת הטיעון נכתב, "רבות דובר בעתירות, ומחוצה להן, על אמון הציבור ועל הפגיעה הקשה שזה ספג בגין הסדר הטיעון. אנו מצויים בנקודת זמן קרובה מדי המקשה על שיפוט אובייקטיבי של היתרונות הגלומים בהחלטה מול חסרונותיה. עם זאת, כשהאבק ישקע והאופק יצטלל, המשיבים מאמינים כי אמון הציבור במערכת התביעה יישמר".
"אנו מאמינים כי הציבור ישתכנע שמערכת אכיפת החוק בישראל מקבלת החלטות ענייניות והוגנות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי ולפי חומר הראיות המצוי בידיה; לא לפי סקרים או לחץ של דעת הקהל או התיעוב הציבורי שמעוררת דמות כזו או אחרת", הוסיפו.
לגבי הסדר הטיעון מציינת המדינה בתשובתה כי לגבי א' מבית הנשיא וא' ממשרד התיירות הגיעה התביעה למסקנה כי אין מנוס מגניזת התיק בשל הקשיים הראייתיים. "לנוכח הקשיים הראייתיים המשמעותיים בעניין זה, עמדה התביעה בפני דילמה קשה האם להגיש כתב אישום בעבירות חמורות, בתיק שהתביעה העריכה שהינו תיק גבולי", נכתב.
עוד מסרה המדינה, כי בשלב ההתייעצות הסופי, בו נדונה השאלה אם לקבל את ההצעה להסדר טיעון אם לאו, השתתפו רוב גדול של הפרקליטים שעסקו מלכתחילה בעניין זה. כל הפרקליטים שהשתתפו בהתייעצות אם להגיע להסדר טיעון אם לאו, סברו כי עדיף לקבל את ההסדר שהוצע.
"קבוצה רחבה של פרקליטים, ובהם פרקליטים בכירים מאוד, שהכירו את התיק על בוריו, על מלוא בעייתיות הראיות שבו, סברו שמדובר בתיק שבו 'הסיכוי הסביר להרשעה' הינו לכל היותר גבולי ביותר, ותוצאה של זיכוי הינה בהחלט אפשרית. הטענה כאילו קבוצה רחבה זו של פרקליטים, הגיעה כולה להחלטה שהינה בלתי סבירה באופן קיצוני, היא בעצמה, בלתי סבירה", כתבה הפרקליטות.
בעניין הקלון, מסרה המדינה כי חל לאחרונה שינוי נורמטיבי שיש בו כדי להשליך על ענייננו: ביום 30.7.07 החליטה ועדת הכספים של הכנסת לקצץ בהטבות הניתנות, בין היתר, לנשיא לשעבר, במקרה של הרשעה בעבירה עם קלון.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי בעבירות הנכללות בכתב האישום שגובש בהסדר הטיעון יש משום קלון, ואפילו קלון חמור.
בתשובת המדינה מצויין כי לאור החלטת ועדת הכספים, ההרשעה המיידית, זו שתושג בזכות הסדר הטיעון, תוביל גם לשלילה מיידית של מרבית ההטבות הכספיות הניתנות לקצב, בהיותו נשיא לשעבר. בכך, יש משום חיזוק נוסף ליתרונות הסדר הטיעון, וגם ביטוי נוסף להוקעתו הציבורית של קצב, שכן לעצם ההרשעה מתווספת כעת גם סנקציה כלכלית, מעבר לעונש שיושת עליו על ידי בית משפט השלום.
בהסדר הטיעון הוסכם כי נגד קצב יוגש כתב אישום שיכלול עבירות מין שונות, שבוצעו בשתי נשים וכן עבירה של הטרדת עד, וכי קצב יודה בכתב האישום. כן הוסכם כי הצדדים יבקשו כי יושת על הנשיא עונש מאסר על תנאי ובנוסף הוא יחוייב לשלם פיצוי למתלוננות שעניינן ייכלל בכתב האישום. עוד הוסכם כי מיד לאחר חתימת ההסדר יתפטר הנשיא, וכך אכן אירע.
בתשובתה, מבקשת המדינה להראות כי אין מקום להתערב בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה, לא בהחלטה בדבר סגירת התיק בעניינה של א' מבית הנשיא, שתיקה נסגר מחמת חוסר ראיות מספיקות, ואף לא בהחלטה בדבר עריכת הסדר הטיעון מול הנשיא לשעבר קצב. המדינה מבקשת להראות גם כי מוצתה זכותן של הנפגעות, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, באופן שאינו מקים עילה להתערבות בית המשפט.
לגבי ההתנגדות הציבורית שהייתה לעסקת הטיעון נכתב, "רבות דובר בעתירות, ומחוצה להן, על אמון הציבור ועל הפגיעה הקשה שזה ספג בגין הסדר הטיעון. אנו מצויים בנקודת זמן קרובה מדי המקשה על שיפוט אובייקטיבי של היתרונות הגלומים בהחלטה מול חסרונותיה. עם זאת, כשהאבק ישקע והאופק יצטלל, המשיבים מאמינים כי אמון הציבור במערכת התביעה יישמר".
"אנו מאמינים כי הציבור ישתכנע שמערכת אכיפת החוק בישראל מקבלת החלטות ענייניות והוגנות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי ולפי חומר הראיות המצוי בידיה; לא לפי סקרים או לחץ של דעת הקהל או התיעוב הציבורי שמעוררת דמות כזו או אחרת", הוסיפו.
לגבי הסדר הטיעון מציינת המדינה בתשובתה כי לגבי א' מבית הנשיא וא' ממשרד התיירות הגיעה התביעה למסקנה כי אין מנוס מגניזת התיק בשל הקשיים הראייתיים. "לנוכח הקשיים הראייתיים המשמעותיים בעניין זה, עמדה התביעה בפני דילמה קשה האם להגיש כתב אישום בעבירות חמורות, בתיק שהתביעה העריכה שהינו תיק גבולי", נכתב.
עוד מסרה המדינה, כי בשלב ההתייעצות הסופי, בו נדונה השאלה אם לקבל את ההצעה להסדר טיעון אם לאו, השתתפו רוב גדול של הפרקליטים שעסקו מלכתחילה בעניין זה. כל הפרקליטים שהשתתפו בהתייעצות אם להגיע להסדר טיעון אם לאו, סברו כי עדיף לקבל את ההסדר שהוצע.
"קבוצה רחבה של פרקליטים, ובהם פרקליטים בכירים מאוד, שהכירו את התיק על בוריו, על מלוא בעייתיות הראיות שבו, סברו שמדובר בתיק שבו 'הסיכוי הסביר להרשעה' הינו לכל היותר גבולי ביותר, ותוצאה של זיכוי הינה בהחלט אפשרית. הטענה כאילו קבוצה רחבה זו של פרקליטים, הגיעה כולה להחלטה שהינה בלתי סבירה באופן קיצוני, היא בעצמה, בלתי סבירה", כתבה הפרקליטות.
בעניין הקלון, מסרה המדינה כי חל לאחרונה שינוי נורמטיבי שיש בו כדי להשליך על ענייננו: ביום 30.7.07 החליטה ועדת הכספים של הכנסת לקצץ בהטבות הניתנות, בין היתר, לנשיא לשעבר, במקרה של הרשעה בעבירה עם קלון.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי בעבירות הנכללות בכתב האישום שגובש בהסדר הטיעון יש משום קלון, ואפילו קלון חמור.
בתשובת המדינה מצויין כי לאור החלטת ועדת הכספים, ההרשעה המיידית, זו שתושג בזכות הסדר הטיעון, תוביל גם לשלילה מיידית של מרבית ההטבות הכספיות הניתנות לקצב, בהיותו נשיא לשעבר. בכך, יש משום חיזוק נוסף ליתרונות הסדר הטיעון, וגם ביטוי נוסף להוקעתו הציבורית של קצב, שכן לעצם ההרשעה מתווספת כעת גם סנקציה כלכלית, מעבר לעונש שיושת עליו על ידי בית משפט השלום.