שרת החינוך, הפרופ' יולי תמיר, שיגרה ברכת שנה טובה לאלפי מורים. עד כאן לכאורה הכול תקין ומקובל. הבעיה שהתעוררה היא שהשרה, כזכור, פרופסור בעלת תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר דוקטור לפילוסופיה פוליטית מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, בחרה לצטט משורר אנטישמי בברכתה למורי ישראל.
המשורר המדובר בו בחרה שרת החינוך לברך את המורים הוא תומאס סטרנס אליוט שרבים משווים בין התבטאויותיו לתעמולת הדר-שטירמר הנאצי.
אליוט היה משורר אמריקאי שחי ונפטר במחצית המאה הקודמת. בשנת 48' קיבל את פרס נובל לספרות, אולם גם עובדה זו לא משכיחה טקסטים בעייתיים ביותר, בעיקר אלה הנוגעים ליהודים, אותם כתב ופרסם.
בשירים רבים של אליוט מופיע האלמנט האנטישמי כגורם מוביל. ניתן לצטט משיריו את השורות: "יְהוּדִים שׁוֹרְצִים עִם הַחֻלְדּוֹת בְּתוֹךְ חֻרְבָּה. חִיּוּךְ שַׁיָּט, הַיְּהוּדִי כַּסְפּוֹ בְּבֶטֶן הַפַּרְוָה". על שורות אלה כתב גדעון סתר בבטאון 'נתיב': "הקטע בו רוחשים חולדות ויהודים תחת מִגרשים ובחורבות יכול היה בהחלט לשמש את הנאצים בתמונה הקלאסית בה נמשלים היהודים לחולדות ועכברושים הרוחשים במרתפים ומפיצים מגפות. תמונה זו בדיוק פותחת את סרטו של גבלס משנת 1941, 'היהודי הנצחי' ".
אולם זו לא הדוגמא היחידה לאנטישמיות בשירתו של אליוט, ואף לא החמורה שבהן. כאמור, עובדות אלה, הנהירות לכל חובב ספרות ושירה בינלאומית, נעלמו ככל הנראה מעיניה של שרת החינוך כשבחרה לצטט דווקא מדבריו של אליוט בברכתה למורים.
אגב, הטקסט אותו בחרה השרה לצטט מדבריו של אליוט עוסק בצורך בחקר ובלימוד, טקסט סביר לכאורה, אם לא לוקחים בחשבון את דמותו הבעייתית של מחברו. "לא נחדל מחקר ותכלית חקירותינו כולן, תהיה להגיע למקום שממנו באנו, ולדעת את המקום לראשונה. דרך השער העלום, הזכור מאז שארית הארץ שנותר לגלותה, הייתה הראשית מצב של תם גמור, [שמחירו אינו פחות מהכל] והכל יבוא על תיקונו וכל דבר ודבר יבוא על תיקונו".
אגב, עובדה נוספת בברכתה של השר, שגם היא הכעיסה לא מעט מורים היא שילובו של הרמאדן והקבלתו לראש השנה. כותבת השרה למורים: "בימים אלה, אחינו המוסלמים, חווים גם הם רגעי קדושה. צום הרמדאן אמור להזכיר לכל אדם עשיר את אשר עובר על אחיו העני בכל יום. בדומה ליהדות, תקופה זו מאופיינת בהתקרבות האדם לחברו ולאלוהיו, בסובלנות ובאהבה. אלו מגיעים לשיא כאשר בני המשפחה והחברים יושבים סביב השולחן לאחר שקיעת החמה. החפיפה בין שני המועדים אינה מקרית. אני מאמינה כי בימים אלו מוטל על כל אזרחי ישראל ללא הבדל דת לחשוב על אשר בכוחנו לעשות יחד". יותר מעצם ההקבלה בין חג מוסלמי ליהודי הכעיסה לא מעט הקביעה הבלתי נכונה בדבר חפיפת מועדי שני החגים בה בעת שהחג המוסלמי אינו חופף בהכרח לראש השנה או לכל חג יהודי אחר שכן הוא תלוי בלוח שנה ירחי ויכול להופיע בכל שנה בתקופה אחרת של השנה.
יצוין כי לפי שעה לא ניתן היה לקבל את תגובת השרה עד לרגע פרסום הכתבה. במידה ותתקבל תגובה לדברים הרי שהיא תפורסם במלואה.
המשורר המדובר בו בחרה שרת החינוך לברך את המורים הוא תומאס סטרנס אליוט שרבים משווים בין התבטאויותיו לתעמולת הדר-שטירמר הנאצי.
אליוט היה משורר אמריקאי שחי ונפטר במחצית המאה הקודמת. בשנת 48' קיבל את פרס נובל לספרות, אולם גם עובדה זו לא משכיחה טקסטים בעייתיים ביותר, בעיקר אלה הנוגעים ליהודים, אותם כתב ופרסם.
בשירים רבים של אליוט מופיע האלמנט האנטישמי כגורם מוביל. ניתן לצטט משיריו את השורות: "יְהוּדִים שׁוֹרְצִים עִם הַחֻלְדּוֹת בְּתוֹךְ חֻרְבָּה. חִיּוּךְ שַׁיָּט, הַיְּהוּדִי כַּסְפּוֹ בְּבֶטֶן הַפַּרְוָה". על שורות אלה כתב גדעון סתר בבטאון 'נתיב': "הקטע בו רוחשים חולדות ויהודים תחת מִגרשים ובחורבות יכול היה בהחלט לשמש את הנאצים בתמונה הקלאסית בה נמשלים היהודים לחולדות ועכברושים הרוחשים במרתפים ומפיצים מגפות. תמונה זו בדיוק פותחת את סרטו של גבלס משנת 1941, 'היהודי הנצחי' ".
אולם זו לא הדוגמא היחידה לאנטישמיות בשירתו של אליוט, ואף לא החמורה שבהן. כאמור, עובדות אלה, הנהירות לכל חובב ספרות ושירה בינלאומית, נעלמו ככל הנראה מעיניה של שרת החינוך כשבחרה לצטט דווקא מדבריו של אליוט בברכתה למורים.
אגב, הטקסט אותו בחרה השרה לצטט מדבריו של אליוט עוסק בצורך בחקר ובלימוד, טקסט סביר לכאורה, אם לא לוקחים בחשבון את דמותו הבעייתית של מחברו. "לא נחדל מחקר ותכלית חקירותינו כולן, תהיה להגיע למקום שממנו באנו, ולדעת את המקום לראשונה. דרך השער העלום, הזכור מאז שארית הארץ שנותר לגלותה, הייתה הראשית מצב של תם גמור, [שמחירו אינו פחות מהכל] והכל יבוא על תיקונו וכל דבר ודבר יבוא על תיקונו".
אגב, עובדה נוספת בברכתה של השר, שגם היא הכעיסה לא מעט מורים היא שילובו של הרמאדן והקבלתו לראש השנה. כותבת השרה למורים: "בימים אלה, אחינו המוסלמים, חווים גם הם רגעי קדושה. צום הרמדאן אמור להזכיר לכל אדם עשיר את אשר עובר על אחיו העני בכל יום. בדומה ליהדות, תקופה זו מאופיינת בהתקרבות האדם לחברו ולאלוהיו, בסובלנות ובאהבה. אלו מגיעים לשיא כאשר בני המשפחה והחברים יושבים סביב השולחן לאחר שקיעת החמה. החפיפה בין שני המועדים אינה מקרית. אני מאמינה כי בימים אלו מוטל על כל אזרחי ישראל ללא הבדל דת לחשוב על אשר בכוחנו לעשות יחד". יותר מעצם ההקבלה בין חג מוסלמי ליהודי הכעיסה לא מעט הקביעה הבלתי נכונה בדבר חפיפת מועדי שני החגים בה בעת שהחג המוסלמי אינו חופף בהכרח לראש השנה או לכל חג יהודי אחר שכן הוא תלוי בלוח שנה ירחי ויכול להופיע בכל שנה בתקופה אחרת של השנה.
יצוין כי לפי שעה לא ניתן היה לקבל את תגובת השרה עד לרגע פרסום הכתבה. במידה ותתקבל תגובה לדברים הרי שהיא תפורסם במלואה.