יוסף עזרא, יליד חברון בן 75, בן למשפחת עזרא שהייתה המשפחה היהודית האחרונה שיצאה מהעיר, הגיש השבוע בקשה לבג"צ, להצטרף כ"צד" לעתירה שהוגשה ע"י תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו", והנוגעת לבתים שבבעלות משפחתו בחברון. כזכור, תנועת השמאל הקיצוני "שלום עכשיו" דורשת לפנות את הבתים מדייריהם היהודיים באופן מיידי, בלא לאפשר להם אפילו זכות טיעון ושימוע בפני ועדת העררים הצבאית.



אנשי הישוב היהודי בחברון מספרים כי עזרא הגיש את הבקשה לבג"צ לאחר שקרא את תשובת המדינה לעתירה, ונוכח לדעת כי פרקליטות המדינה מתעלמת ממנו ומזכויותיו בבית בו נולד, גדל, ואשר את ה"קושאנים" ושטרות הקניין שלו הוא מחזיק עד היום הזה. יוסף עזרא, שגלה מחברון כנער בן 15, זוכר היטב את הערבי שעבד אצל אביו ברעיית הצאן, והוא טוען כי בניו של אותו ערבי – משפחת אל עוויווי - הם שגזלו את בית המשפחה לאחר שנאלצה לעזוב את העיר.



"כיצד מעזה הפרקליטות להתעלם ממני, לזלזל בזכויות הקניין שלי, לנשל אותי מרכושי – ובו בזמן לדרוש לצרף להליכים המשפטיים המתנהלים בעניין הבית שלי את הערבים ששדדו את הבית הזה, מתוך הכרה ב"זכויות הקניין" שלהם?!" – שואל יוסף עזרא. "אין שום ספק, שאם מדינה אחרת כלשהי הייתה מתייחסת כך לרכושם של יהודים שנלקח מהם אך ורק בשל היותם יהודים – מדינת ישראל הייתה נזעקת ומכנה זאת – בצדק! – אנטישמיות."



יוסף עזרא מזכיר, כי מדינת ישראל השקיעה מאמצים רבים על מנת להשיב לבעליהם את נכסי היהודים שנשדדו בשואה. "מעמדם של יהודי חברון לא צריך להיות פחות מזה של קרבנות השואה באירופה" – הוא דורש – ומזכיר כי "בחברון שרפו יהודים חיים על פרימוסים, בטבח תרפ"ט". לטעמו "מתקבל הרושם, שאנחנו מופלים לרעה לעומת קרבנות השואה, בגלל המוצא העדתי או בגלל ההשתייכות האידיאולוגית", הוא אומר ומתייחס להיותו בן לעדות המזרח וממשפחה שהייתה פעילה באצ"ל.



יוסף אומר שהוא מאמין שבג"צ לא יתן את ידו לפגיעה כל כך בוטה בזכויות הקניין שלו: "כל עוד לא מחזירים לי את הנכסים של משפחתי בחברון, אני עומד על כך שלכל הפחות יאפשרו לישוב היהודי בחברון ליישב בבתים האלה יהודים. ושלא יגרשו משם את היהודים שכבר יושבים שם. אם לא מחזירים את הנכסים לבעלי, חייבים לכל הפחות להתחשב בבעלי הנכס בנוגע לשאלת השימוש בו - זה המינימום שהמדינה מחויבת לעשות, גם הם מודים בכך במסמכים פנימיים שלהם". בישוב היהודי בחברון מציינים כי "דבריו אלה של יוסף עזרא מבוססים על מסמכים פנימיים של הפרקליטות הצבאית שהגיעו לידי המחלקה המשפטית של הישוב היהודי בחברון. ואולם משום מה עמדה זו של הפרקליטות אינה באה לידי ביטוי במסמכים הרשמיים שהיא מגישה לבג"צ".