בדו"ח מיוחד שהכינו ארגוני השמאל בצלם והאגודה לזכויות האזרח נכתב כי בשבעת החודשים מאז הקמת בית השלום בחברון התגברו באופן ניכר הפגיעות בתושבי השכונה הערבים מצד התושבים היהודים ואנשי כוחות הביטחון הישראליים.
בתחקיר נטען כי בידי בארגונים הוכחות למקרים שבהם מתנחלים תקפו פלסטינים באזור זה, בהם מקרים של הכאה, השחתת רכוש, יידוי אבנים וביצים, זריקת אשפה, השתנה מבית השלום אל הרחוב ואלימות מילולית, הם כותבים.
"ההתקפות מתרחשות לנגד עיניהם של אנשי כוחות הביטחון הנמצאים במקום, אך בדומה למצב השורר סביב שאר ההתנחלויות במרכז חברון, אין השוטרים והחיילים עושים די, ולא פעם אינם עושים דבר, כדי למנוע את ההתקפות ולאכוף את החוק על מתנחלים אלימים", נכתב.
"בין השאר תועדו מקרים של מכות, ירי ללא קליעים או איום בירי, פגיעה ברכוש, חסימת מעבר, קללות והערות גזעניות. בניגוד לטענות הצבא כי ההתנחלות החדשה לא תוביל להגבלות נוספות על תנועת פלסטינים באזור, חלה מאז הקמתה החמרה ניכרת בהגבלות על חופש התנועה, ופלסטינים רבים מעוכבים שוב ושוב במחסום חדש שהוצב לידה. כמו כן אוסר הצבא על פלסטינים לנוע בדרך סמוכה", נכתב בדו"ח.
עוד נכתב בדו"ח כי בשכונות אחרות של מרכז חברון שבהן הוקמו התנחלויות, כלשון הדו"ח, הביא מכלול של פגיעות דומות לגירושם של רבים. האגודה לזכויות האזרח ובצלם הביעו חשש כי גם במקרה הזה יאלצו פלסטינים רבים לנטוש את השכונה, והבהירו כי ישראל חייבת לפנות את מבנה ההתנחלות באופן מיידי, ללא קשר לשאלה האם מתנחלים רכשו אותו.
תגובת היישוב היהודי בחברון לדו"ח השמאל: נתוני אמת מלמדים שהצד התוקפן בחברון הוא הצד הערבי. בשבוע אחד נרשמים יותר ארועי תוקפנות של ערבים כלפי יהודים מאשר ב-7 חודשים בדו"ח המנופח של השמאל. פעילי השמאל הקיצוני מעודדים את האלימות הערבית ויוזמים אותה. הגורם המרכזי לאלימות והפרת השלום בחברון (כמו בכל א"י) הם ארגוני הטרור שהובאו לכאן ע"י השמאל הקצוני וכמויות הנשק העצומות שהונקפו להם. ההתיישבות היהודית בחברון אינה מערערת את השלום אלא תורמת לו.