השיח' ראיד סלאח, מנהיג התנועה האסלאמית ב"פנים הפלשתיני" (כך מכנה התנועה את מדינת ישראל), שולל את האפשרות להסדר על בסיס חלוקת הריבונות במקומות הקדושים בירושלים וקובע, כי שטח מסגד אל-אקצה כולל גם את הכותל המערבי.
בראיון לעיתון "אל-קודס אל-ערבי" (27.10.07) אומר סלאח, כי לא סביר שירדן תיתן ידה להסדר על פיו תעניק הממלכה אזרחות ירדנית לתושבי ירושלים הערבים שיאפשר להם לשהות בישראל ולהותיר את הריבונות המדינית והביטחונית בידי "הכיבוש הישראלי". לדבריו, "מתן אזרחות ירדנית לתושבים הירושלמים משמעותו הינה ביסוס הכיבוש הישראלי בירושלים מצד אחד וחיסולה של הזכות הפלשתינית לריבונות בירושלים בהווה ובעתיד מצד שני. זו תוכנית שנולדה אצל ממסד הכיבוש הישראלי החותר באמצעות הפיכת תושבי ירושלים להיות מעין נתינים של מדינה אחרת החיים בירושלים".
בשאלת חלוקת ירושלים היה השיח' סלאח נחרץ ביותר בהתייחסו לעצם ההגדרה של מסגד אל-אקצה ותיחומו. בעיני הצד הישראלי, טוען סלאח, מסגד אל-אקצה כולל את מבנה מסגד אל-אקצה, כיפת הסלע ובית התפילה המרוואני (אורוות שלמה), ושאר 144 הדונם על הר הבית הם בראייתו שטחים ציבוריים. לדברי סלאח, אם יושג הסדר מדיני על בסיס תפיסה זו יהיה הדבר בבחינת אסון, שכן ה"הכיבוש הישראלי" חותר במדיניותו להביא לחלוקת ירושלים. במשתמע מדבריו, שטח מסגד אל-אקצה כולל גם השטחים מסביב למסגד ובכללם גם הכותל המערבי.
סלאח תקף גם ההצעה לחלוקה פונקציונאלית של השליטה בהר הבית, קרי – הפלשתינים יקבלו רק את הניהול הדתי של המקום. הוא הדגיש, כי אין להשלים עם מסירת ניהול ענייני היומיום לידי ישראל אשר יקבע "בהתאם למצב הרוח של הכיבוש הישראלי".
בראיון לעיתון "אל-קודס אל-ערבי" (27.10.07) אומר סלאח, כי לא סביר שירדן תיתן ידה להסדר על פיו תעניק הממלכה אזרחות ירדנית לתושבי ירושלים הערבים שיאפשר להם לשהות בישראל ולהותיר את הריבונות המדינית והביטחונית בידי "הכיבוש הישראלי". לדבריו, "מתן אזרחות ירדנית לתושבים הירושלמים משמעותו הינה ביסוס הכיבוש הישראלי בירושלים מצד אחד וחיסולה של הזכות הפלשתינית לריבונות בירושלים בהווה ובעתיד מצד שני. זו תוכנית שנולדה אצל ממסד הכיבוש הישראלי החותר באמצעות הפיכת תושבי ירושלים להיות מעין נתינים של מדינה אחרת החיים בירושלים".
בשאלת חלוקת ירושלים היה השיח' סלאח נחרץ ביותר בהתייחסו לעצם ההגדרה של מסגד אל-אקצה ותיחומו. בעיני הצד הישראלי, טוען סלאח, מסגד אל-אקצה כולל את מבנה מסגד אל-אקצה, כיפת הסלע ובית התפילה המרוואני (אורוות שלמה), ושאר 144 הדונם על הר הבית הם בראייתו שטחים ציבוריים. לדברי סלאח, אם יושג הסדר מדיני על בסיס תפיסה זו יהיה הדבר בבחינת אסון, שכן ה"הכיבוש הישראלי" חותר במדיניותו להביא לחלוקת ירושלים. במשתמע מדבריו, שטח מסגד אל-אקצה כולל גם השטחים מסביב למסגד ובכללם גם הכותל המערבי.
סלאח תקף גם ההצעה לחלוקה פונקציונאלית של השליטה בהר הבית, קרי – הפלשתינים יקבלו רק את הניהול הדתי של המקום. הוא הדגיש, כי אין להשלים עם מסירת ניהול ענייני היומיום לידי ישראל אשר יקבע "בהתאם למצב הרוח של הכיבוש הישראלי".