"אם הייתי יהודי, גם אני הייתי תורם לקרן הקיימת לישראל" כך הודה הבוקר ח"כ טאלב א-סענא, בדיון שהתקיים בועדת הכלכלה על הצעת החוק של ח"כ אורי אריאל.
כזכור הצעת החוק קובעת כי מנהל מקרקעי ישראל, ישווק את אדמות קק"ל רק ליהודים וזאת על פי כתב האמנה שנחתם בין מדינת ישראל ובין הקרן הקיימת לישראל בשנת 1961. הצעת החוק כבר עברה בקריאה טרומית ברוב גורף של 64 חברי כנסת מכל הסיעות.
בדיון היום בוועדה, הסבירו מומחים משפטים כי הצעת החוק דומה במהותה ואף ממשיכה את עקרונו של החוק השבות. לדבריהם, המדינה, כמדינה יהודית ודמוקרטית מחויבת להישאר ולהיות מקלט לעם היהודי, לשם כך היא רשאית לאפשר עליה ליהודים בלבד ע"י שימור חוק השבות, ואף בעזרת חקיקה שתבטיח קרקע עבור העם היהודי.
טענה נוספת המגנה על החוק היא, כי בארץ קיימים מספר מקומות בהם נשמרת הפרדה בין העדות, כדוגמת גוש שגב שלום, והרבעים השונים ברובע. כבר אמר השופט כהן: "רובע רובע ועדתו".
מן העבר האחר האשימו חברי כנסת מהשמאל והח"כים הערביים את הצעת החוק כגזענית. ח"כ גלאון טענה כי אינה יכולה להבין דירוגים שונים בגזענות. בטענה זאת תמכה אף נציגת היועמ"ש שאמרה כי לדברי היועץ מזוז, שיווק קרקע ליהודים בלבד הינו פגיעה בשוויון ובאופייה הדמוקרטי של המדינה.
טענה נוספת נגד החוק שעלתה כבר במהלך הדיון הקודם הופרכה היום ע"י נציגי קק"ל, וע"י פרופ' כץ מאוניברסיטת בר אילן. נציגי השמאל טענו כי המדינה העבירה לקק"ל את רוב קרקעותיה, ולכן חובה להתייחס אל קרקעות אלו בדיוק ככל קרקעות המדינה. בתגובה לכך חשפו אנשי קק"ל את הסכם מכירת הקרקעות מ- 1953. פרופ' כץ הסביר כי העסקה נעשתה אז, כדי להציל את המדינה משואה כלכלית ולאפשר רכישת נשק לאחר מלחמת העצמאות.
ח"כ אריאל הודה ליו"ר הועדה גלעד ארדן, ופנה אליו כדי שילחץ על מינהל מקרקעי ישראל ועל קק"ל כדי שיסיימו את כתיבת מסמך חילופי הקרקעות בזמן קצר. "עלינו להבטיח כי העם היהודי יוכל להמשיך לשמר את המוסדות הציוניים. אני קורא להנהלות מינהל מקרקעי ישראל וקק"ל לסיים את ההסכם ביניהם. ההסכם יאפשר מצד אחד לכל אזרח לרכוש קרקעות, ומהצד השני יכניס רוח חדשה לקק"ל, שתחזיר אותו לפעילות מוגברת בשטחים הפתוחים".
כזכור הצעת החוק קובעת כי מנהל מקרקעי ישראל, ישווק את אדמות קק"ל רק ליהודים וזאת על פי כתב האמנה שנחתם בין מדינת ישראל ובין הקרן הקיימת לישראל בשנת 1961. הצעת החוק כבר עברה בקריאה טרומית ברוב גורף של 64 חברי כנסת מכל הסיעות.
בדיון היום בוועדה, הסבירו מומחים משפטים כי הצעת החוק דומה במהותה ואף ממשיכה את עקרונו של החוק השבות. לדבריהם, המדינה, כמדינה יהודית ודמוקרטית מחויבת להישאר ולהיות מקלט לעם היהודי, לשם כך היא רשאית לאפשר עליה ליהודים בלבד ע"י שימור חוק השבות, ואף בעזרת חקיקה שתבטיח קרקע עבור העם היהודי.
טענה נוספת המגנה על החוק היא, כי בארץ קיימים מספר מקומות בהם נשמרת הפרדה בין העדות, כדוגמת גוש שגב שלום, והרבעים השונים ברובע. כבר אמר השופט כהן: "רובע רובע ועדתו".
מן העבר האחר האשימו חברי כנסת מהשמאל והח"כים הערביים את הצעת החוק כגזענית. ח"כ גלאון טענה כי אינה יכולה להבין דירוגים שונים בגזענות. בטענה זאת תמכה אף נציגת היועמ"ש שאמרה כי לדברי היועץ מזוז, שיווק קרקע ליהודים בלבד הינו פגיעה בשוויון ובאופייה הדמוקרטי של המדינה.
טענה נוספת נגד החוק שעלתה כבר במהלך הדיון הקודם הופרכה היום ע"י נציגי קק"ל, וע"י פרופ' כץ מאוניברסיטת בר אילן. נציגי השמאל טענו כי המדינה העבירה לקק"ל את רוב קרקעותיה, ולכן חובה להתייחס אל קרקעות אלו בדיוק ככל קרקעות המדינה. בתגובה לכך חשפו אנשי קק"ל את הסכם מכירת הקרקעות מ- 1953. פרופ' כץ הסביר כי העסקה נעשתה אז, כדי להציל את המדינה משואה כלכלית ולאפשר רכישת נשק לאחר מלחמת העצמאות.
ח"כ אריאל הודה ליו"ר הועדה גלעד ארדן, ופנה אליו כדי שילחץ על מינהל מקרקעי ישראל ועל קק"ל כדי שיסיימו את כתיבת מסמך חילופי הקרקעות בזמן קצר. "עלינו להבטיח כי העם היהודי יוכל להמשיך לשמר את המוסדות הציוניים. אני קורא להנהלות מינהל מקרקעי ישראל וקק"ל לסיים את ההסכם ביניהם. ההסכם יאפשר מצד אחד לכל אזרח לרכוש קרקעות, ומהצד השני יכניס רוח חדשה לקק"ל, שתחזיר אותו לפעילות מוגברת בשטחים הפתוחים".