הבית היהודי בלוד עלה במוצ"ש האחרון בלהבות. בסביבות חצות בני משפחת בן דוד שמעו פתאום פיצוץ עז בביתם. מהר מאוד הסתבר כי הערבים זרקו בקבוק תבערה לעבר החלונות של הבית היהודי.
"אנחנו בהתחלה לא ממש ייחסנו חשיבות לפיצוץ, כי אנחנו כבר רגילים כאן לכל הרעשים כמו חזיזים, ניפוץ בקבוקים ואפילו יריות", מספר אריאל בן דוד, "אבל כאשר שמנו לב לריח חזק של דלק, אז רצנו החוצה". מה שראה אריאל בחוץ זו הייתה שריפה גדולה שהשתוללה ממש בסמוך לבלוני הגז שעמדו בחצר האחורית של הבית.
הערבי שכיוון אל בלוני הגז פספס והאש החלה לעלות מעלה לכיוון הקומה השנייה של המבנה. בתום כיבוי השריפה השוטרים קבעו בוודאות, כי מדובר בבקבוק תבערה. העדויות לכך, הם חלקי סמרטוט שרוף המדיפים ריח חזק של דלק ושברי זכוכית רבים שעדיין מפוזרים בחצר האחורית של בית משפחת בן דוד.
גם ללא החקירה המשטרתית, אריאל בן דוד, משוכנע כי הערבים תושבי המקום הם האחראים לשריפה בביתו. המאבק שמנהל אריאל עם חבריו נגד הפלישה הערבית לשכונות היהודיות של לוד הוא הסיבה לאלימות הגואה של הערבים בשכונת נווה זית בלוד. "זה לא אישי נגד ערבי זה או אחר", מבהיר אריאל את הסיבות למאבק, "פשוט באופן טבעי כל אחד צריך לגור בשכונה שלו. אנחנו מתמודדים כאן עם הבעיה העירונית". הבעיות של ערים מעורבות כבר מזמן גדלו לבעיות לאומיות וכך בבית הסמוך לביתו של אריאל ניתן לזהות בחלון את החור של קליע אשר נורה לעבר הבית לפני כשבוע.
המצב מחמיר במיוחד בערבי השבת, כאשר מכוניות רבות עם צעירים ערבים באים בכוונה תחילה לשכונות היהודיות של לוד. הנסיעה במהירויות מופרזות המלוות ברעש אדיר של מוסיקה והתנכלויות לבחורות היהודיות כבר מזמן הפכו לשגרת ערב שבת בשכונות היהודיות.
אריאל בן דוד עבר עם משפחתו ללוד לפני עשר שנים והם מהווים חלק ממאתיים משפחות המרכיבות את הגרעין התורני בלוד. "אם יצאנו מנווה דקלים, אז מי יכול להבטיח שללא הנוכחות היהודית בלוד לא נעזוב פעם גם את העיר במרכז המדינה", אומר בצער אריאל.