במאמר שיפורסם בשבת הקרובה בעלון 'שבת בשבתו' קובל הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, על מתינותו של הימין הישראלי, "מדינת ישראל לא היתה קמה, לכאורה, אלמלא ארגוני האצ``ל והלח``י ש`התפרעו`, ש`התלכלכו`, שאיימו ושלא תמיד הלכו בתלם החוקי המדוייק", כותב על רקע ועדת אנאפוליס.
במאמר שיפורסם בשבת הקרובה מתייחס הרב רוזן לועדת אנאפוליס וכותב: "התקשורת ופרשניה - משמאל, מימין ומן המרכז - מגדירים את המיפגש הצפוי/שהתרחש בין שני `מנהיגים חלשים`, זה מירושלים ומשנהו מרמאללה. יש המוסיפים כי גם המפיק מוושינגטון נמנה על ה`חלשים`, לפי שזמנו תם וחרב סיום התפקיד מתהפכת מעל ראשו; שנת כהונתו האחרונה".
"ואנכי הקטן, היושב בסך הכל ב`שטיבל` מאחורי התנור ומשיא עצות למנהלי העולם, טוען וזועק: לא צודק! אין כאן סימטריה! לא הרי חולשתו של זה כהרי חולשתו של זה; זה חלש - ובשל חולשתו לא יכול לוותר על שום פיסת פסיק, וזה חלש - ובשל חולשתו `מת` לוותר על מה שיותר, בתקווה שכך יתחזק! לדידו של `החלש שלנו` התרופה לחולשת הפופולאריות בסקרים היא מינון מוגבר של וויתורים ומחוות והצהרות וכמובן ויתורי ויתורים".
הרב רוזן מוסיף: "אי-סימטריה בולטת נוספת, משמעותית ביותר: מן הצד שלנו וויתורים מופלגים לאויב, מחוות הרודפות זו את זו, התכנסות והתקפלות ונסיגות ועקירות - כל אלו הם מירשם בדוק ומנוסה להימלטות מכבלי המשפט, מאימת הדין. עובדה: קודמו! האתרוג! ומן הצד השני, שלהם, ההיפך הוא הנכון; ויתורים ל`אויב הציוני`, הצהרות פייסניות, הסתפקות בפחות מ`הכל` - כל אלו יובילו את המנהיג אל עמוד הקלון ואל קיר המוות!"
"ועוד בסוגיית אי-הסימטריה המשחקת מאד לרעתנו; בצד השני, במיתחם האויב, מצויות תנועות פונדמנטליסטיות קיצוניות ש`מוכרחים` להתחשב בהן. אם יהיה ויתור פלשתיני על `זכות השיבה`, או על מלוא גבולות 67 - הם יתפרעו! הם ישתוללו! הם יתאבדו! הם יפוצצו את העולם! ואצלנו... ה`ימין` מקרטע ומקבל את הדין בהשלמה נזירית-הודית... מדינת ישראל לא היתה קמה, לכאורה, אלמלא ארגוני האצ``ל והלח``י ש`התפרעו`, ש`התלכלכו`, שאיימו ושלא תמיד הלכו בתלם החוקי המדוייק. כל ההתיישבות ביש``ע לא היתה באה לאוויר העולם אלמלא גוש אוונגרדי, `מתפרע` כביכול, המהלך בשולי החוק והסדר הציבורי וממילא מאלץ להתחשב בו".
הרב רוזן מתייחס גם למתרחש בימין מאז תוכנית ההינתקות וכותב כי מאז ימי "קטוף הקטיף" חלה התפכחות בימין, מחד, אך מאידך - גם תרדמת רבתי. "חלה התפכחות מאמונה `משיחית` כי הצד השני ישתחווה אפיים לנוכח מחוות העקירה ויפרוש עלינו סוכת שלום. חלה התפכחות מן האמונה העיוורת בהצהרות כזב כי העקירה תשפר את בטחוננו. חלה התפכחות מן האמונה הכנועה כי ההחלטות דאז נתקבלו באורח דמוקרטי, גבולי אבל דמוקרטי. כמדומה שכיום איש לא מאמין ב`אמיתות` אלו. האם באנאפוליס הן תשוב לככב?"
"מאידך, וכאן עיקר דבריי, חלה תרדמת רבתי בימין הפוליטי. מעשה-שטן הצליח ועקירת חבל עזה הצליחה לעקֵר גם מוטיבציות ואנרגיות בצידה הימני של האומה. סיבות ניתנות להידרש לכאן ולכאן; התוצאה מובהקת! אי-סימטריה בעליל! ותשובתי; קום יקום `ימין חדש`, בָּתָר עקירת קטיף, שיחשוב קצת אחרת. איך? הימין שייך לצעירים!".
בהתייחסו לפרשת השבוע הקודמת בה עסקנו בנושא קנאות שמעון ולוי, כותב: "יש קנאים מתלהמים לשעה, וקנאותם פסולה, מזויפת. יש קנאים עקביים ובקנאותם הם מביאים את השלום... קנאי בית חשמונאי אף הם קורצו מן הזן הכהני".
במאמר שיפורסם בשבת הקרובה מתייחס הרב רוזן לועדת אנאפוליס וכותב: "התקשורת ופרשניה - משמאל, מימין ומן המרכז - מגדירים את המיפגש הצפוי/שהתרחש בין שני `מנהיגים חלשים`, זה מירושלים ומשנהו מרמאללה. יש המוסיפים כי גם המפיק מוושינגטון נמנה על ה`חלשים`, לפי שזמנו תם וחרב סיום התפקיד מתהפכת מעל ראשו; שנת כהונתו האחרונה".
"ואנכי הקטן, היושב בסך הכל ב`שטיבל` מאחורי התנור ומשיא עצות למנהלי העולם, טוען וזועק: לא צודק! אין כאן סימטריה! לא הרי חולשתו של זה כהרי חולשתו של זה; זה חלש - ובשל חולשתו לא יכול לוותר על שום פיסת פסיק, וזה חלש - ובשל חולשתו `מת` לוותר על מה שיותר, בתקווה שכך יתחזק! לדידו של `החלש שלנו` התרופה לחולשת הפופולאריות בסקרים היא מינון מוגבר של וויתורים ומחוות והצהרות וכמובן ויתורי ויתורים".
הרב רוזן מוסיף: "אי-סימטריה בולטת נוספת, משמעותית ביותר: מן הצד שלנו וויתורים מופלגים לאויב, מחוות הרודפות זו את זו, התכנסות והתקפלות ונסיגות ועקירות - כל אלו הם מירשם בדוק ומנוסה להימלטות מכבלי המשפט, מאימת הדין. עובדה: קודמו! האתרוג! ומן הצד השני, שלהם, ההיפך הוא הנכון; ויתורים ל`אויב הציוני`, הצהרות פייסניות, הסתפקות בפחות מ`הכל` - כל אלו יובילו את המנהיג אל עמוד הקלון ואל קיר המוות!"
"ועוד בסוגיית אי-הסימטריה המשחקת מאד לרעתנו; בצד השני, במיתחם האויב, מצויות תנועות פונדמנטליסטיות קיצוניות ש`מוכרחים` להתחשב בהן. אם יהיה ויתור פלשתיני על `זכות השיבה`, או על מלוא גבולות 67 - הם יתפרעו! הם ישתוללו! הם יתאבדו! הם יפוצצו את העולם! ואצלנו... ה`ימין` מקרטע ומקבל את הדין בהשלמה נזירית-הודית... מדינת ישראל לא היתה קמה, לכאורה, אלמלא ארגוני האצ``ל והלח``י ש`התפרעו`, ש`התלכלכו`, שאיימו ושלא תמיד הלכו בתלם החוקי המדוייק. כל ההתיישבות ביש``ע לא היתה באה לאוויר העולם אלמלא גוש אוונגרדי, `מתפרע` כביכול, המהלך בשולי החוק והסדר הציבורי וממילא מאלץ להתחשב בו".
הרב רוזן מתייחס גם למתרחש בימין מאז תוכנית ההינתקות וכותב כי מאז ימי "קטוף הקטיף" חלה התפכחות בימין, מחד, אך מאידך - גם תרדמת רבתי. "חלה התפכחות מאמונה `משיחית` כי הצד השני ישתחווה אפיים לנוכח מחוות העקירה ויפרוש עלינו סוכת שלום. חלה התפכחות מן האמונה העיוורת בהצהרות כזב כי העקירה תשפר את בטחוננו. חלה התפכחות מן האמונה הכנועה כי ההחלטות דאז נתקבלו באורח דמוקרטי, גבולי אבל דמוקרטי. כמדומה שכיום איש לא מאמין ב`אמיתות` אלו. האם באנאפוליס הן תשוב לככב?"
"מאידך, וכאן עיקר דבריי, חלה תרדמת רבתי בימין הפוליטי. מעשה-שטן הצליח ועקירת חבל עזה הצליחה לעקֵר גם מוטיבציות ואנרגיות בצידה הימני של האומה. סיבות ניתנות להידרש לכאן ולכאן; התוצאה מובהקת! אי-סימטריה בעליל! ותשובתי; קום יקום `ימין חדש`, בָּתָר עקירת קטיף, שיחשוב קצת אחרת. איך? הימין שייך לצעירים!".
בהתייחסו לפרשת השבוע הקודמת בה עסקנו בנושא קנאות שמעון ולוי, כותב: "יש קנאים מתלהמים לשעה, וקנאותם פסולה, מזויפת. יש קנאים עקביים ובקנאותם הם מביאים את השלום... קנאי בית חשמונאי אף הם קורצו מן הזן הכהני".