הלילה, בזמן נחיתת הנשיא האמריקני בארץ, נשא ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד) את הנאום המרכזי בדינר של ישיבת "בית אורות" שהתקיים בניו יורק, בנאומו השווה בנאומו בין נכונותו של אולמרט לדון בחלוקת ירושלים לבין הצעת אוגנדה ההיסטורית.

"הרצל נסוג מהצעת אוגנדה כשהבין שמדינה יהודית - אם תוקם בארץ ישראל או באוגנדה - כלל אינה סוגיה שהציונות צריכה להכריע בה, וכבר בעצם העלאתה על סדר היום הציוני-מדיני יש פגם פוליטי ומוסרי. אולמרט לעומתו, מתעקש לנווט את אזרחי מדינת ישראל אל מחוזות, שמעולם לא נדרשו להכריע בהם".

"מאז שוחררה ירושלים כולה במלחמת ששת הימים, היתה הסכמה לאומית שירושלים לא תחולק ולא תהיה נושא למשא ומתן. גם בן-גוריון, שהיה נכון לויתורים מפליגים ביהודה ושומרון, סירב בכל תוקף לפשרה כלשהי בירושלים, לא באגן הקדוש, ולא במזרחה. ירושלים השלמה היתה חלק מהתפיסה הלאומית שלו". ריבלין הוסיף ש"אפילו מרצ, תחת הנהגתם של שולמית אלוני ויוסי שריד עד 99', דגלו בהשארת ירושלים כולה בריבונות יהודית והוצאתה מכל שיח על הסדר שלום, ולו במחיר משבר ביחסים".

ריבלין דחה את הטענה שמדובר רק בכמה שכונות קצה של ירושלים, ואמר כי "זהו חלק מתהליך של כרסום, גם במציאות אך גם בתודעה הלאומית שלנו ובזכותנו לריבונות יהודית מלאה בירושלים. כבר כעת ברור שמי שדיבר על ואלג'ה, מדבר היום על הר חומה, ועוד ידבר על חומות ירושלים".

בהקשר לביקורו של הנשיא בוש בירושלים, במסגרת מסע הלחצים לחידוש המגעים עם הפלסטינים, אמר ריבלין כי "אין חולק שארצות הברית היא ידידתה המובהקת של ישראל, אך גם בין ידידים יש לא פעם מחלוקות". ריבלין האשים את אולמרט, כי "בחסות החתירה הנואשת שלו לאופק מדיני, הוא מנסה לתעל את מעמד ירושלים לשאלה מדינית של משא ומתן, כדי לכסות על כשל מנהיגותי חריף ולייצר לגיטימציה ציבורית למחיקת מחדליו".

ריבלין גם התייחס לדיון המיוחד שיזם בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, נוכח כוונת ועדת השרים לענייני התיישבות להקפיא כל בנייה ביהודה ושומרון. לדבריו: "אולמרט, לבני ורמון שוחקים ברגל גסה, את ההישג המדיני החשוב שמגולם במסמך בוש מחודש אפריל 2004, ואשר מספק לישראל הכרה אמריקנית רשמית בדבר זכותה להרחיב את גושי ההתיישבות בהתאם לגידול הטבעי. המדיניות הישראלית הנוכחית מחזירה את מדינת ישראל לאחור, וקושרת את ישראל בהתחייבויות שייתכן ולא היתה נדרשת להן".