ד"ר גבי אשל עובר על דו"ח וינוגרד ומוצא רק אזכורים מרומזים בודדים לסיבה האמיתית לכשלי המלחמה, קרי הכשרת הצבא לביצוע העקירה מגוש קטיף ומצפון השומרון.
"עברתי על הדו"ח ומצאתי בו חמש פעמים את המילה 'התנתקות'. המילים האלה חסרות. המלחמה פרצה הרי תשעה חודשים אחרי "המבצע המהולל" שנקרא "התנתקות", אומר ד"ר אשל הקובל על הלשון המעודנת בה נקטה ועדת וינוגרד כשהתייחסה למעורבות הצבא בעקירה במילים "צה"ל ליווה את ההתנתקות", אף שמדובר בביצוע העקירה על ידי הצבא ולא ליווי "כמו שמלווים אורח".
אשל מאשים את הצבא בהמצאת המינוח 'פצל"מ' כחלק מתורת ההתנהלות הצה"לית. "המשמעות של המושג היא פעילות צבאית לא מלחמתית", הוא אומר ומתייחס להכשרה הנפשית והמבצעית שעבר הצבא כולו טרם ביצוע העקירה על מנת לאפשר פעילות שיטור על ידי כוחות שאמורים היו להיות אמונים על לחימה בלבד.
"להגיד שהיה כישלון זו לא חוכמה. ידוע שהיה כישלון. הוועדה הייתה צריכה לברר את המניעים שהובילו לכשל הזה. אבל שמים צוות של אנשי שמאל שמעוניינים להכחיש את סיבת הסיבות, ולכן הם מציינים שהדבר קרה אבל לא מציינים מדוע". ד"ר אשל מזכיר את הקונספציה שבבסיס המלחמה האחרונה והיא 'לא כובשים שטח'. "מנין הגענו לקונספציה שלא כובשים שטח? מנין הרתיעה מכיבוש שטח? איך הגענו למצב שבו הצבא קיבל מטרה שלא יכול היה לבצע אותה?", שואל אשל הקובע כי במרוצת השנים האחרונות סורס הצבא כחלק מתפיסת עולמו. "זה התחיל עוד לפני שנולד המונח 'פצל"מ'. הגדירו את המצב כמעומעם ואת המלחמה כמצב של שתי אמיתות זו מול זו. בנוסף לאלה, הפקרת מדחת יוסף ווועדת יה-יה שטייחה כל אלה שחקו את הערכים הצבאיים. צה"ל סורס ממטרתו שהיא הבטחת בטחונו של עם ישראל. את העובדה הזו הוועדה ניסתה למרוח".
להערכתו של אשל גם אם מנסה הצבא לחזור לעצמו בתקופה האחרונה, הרי שכאנייה גדולה לוקח לו זמן עד שהוא מבצע שינויים דרמטיים, אם כי אשל מציין ש"חלק מהצבא הבין את הלקחים, אבל כל עוד לא תהיה מהפכה ערכית שתבהיר את ה'מה' ולא רק את ה'איך' אנחנו נכונים לכישלון דומה נוסף".