כנס ירושלים החמישי הקדיש היום דיון לסוגיית המלחמה הגלובלית והמאבק באיסלאם הרדיקלי. פרופסור עוזי ארד הזהיר בדבריו שאם לא ימצא מנהיג אמיץ כמו צ'רצ'יל יתכן שנפסיד בקרב.
"אם תרצו לדעת למה אנו מפסידים בקרב תסתכלו סביבכם ותראו שכיום אין מנהיגות כזו. יש לנו אנשים כמו צ'רצ'יל? לא. אין אף אחד בקליבר רציני שיכול להוביל מאבק כנגד האתגרים הללו. אנו זקוקים למנהיגים בעולם המערבי שיידעו להוביל את כולם למאבק ארוך וקשה וכיום אין כאלה. אם לא יהיו לנו מנהיגים כאלו יכול להיות שנפסיד בקרב".
לדבריו, יש יתרון מובנה בכל ניסיון לפיוס כיוון שכל מדינה דמוקרטית לא חפצה במלחמה. זה לא באתוס שלה. כך היה גם באנגליה לפני מלחמת העולם הראשונה. ככל שהיית יותר מתקדם ומשכיל, תמכת במדיניות הפיוס.
"על פי האנליזה שלי בשל הסנטימנטים והערכים של פיוס שמאוד מושרשים בחברה שלנו קשה לנו להתמודד עם האיומים עלינו. למרות שישראל הייתה צריכה לדעת מה עלול לקרות יותר טוב מכל האחרים. ראו כמה הצהרות של פיוס מקבלות פה במה - קלישאה כמו 'האויב של היום הוא השותף של מחר'. קלישאה נוספת היא שאין פתרון צבאי. אפשר לומר שגם אין תמיד פתרון פוליטי..
כל מיני אמירות פוליטיות הן הצהרות שכיחות בחברה הישראלית והן לוקחות את האנשים לכיוון של נטישת המאבק בחיפוש אחר שותפים, בניסיון להכיל ונעשה זאת באופן חד צדדי אם לא נמצא שותף. רוח זו הגיע לישראל והחברה המערבית והן מתמודדות איתן".
ארד טוען, כי העילית ברוב החברות נעות גם כן בסיסמאות של דיאלוג והכלה. כלי התקשורת חזקים מאי פעם והם מהדהדים את אותה רוח והלך המחשבה הזו. התמריצים שהחברה מציעה כמו פרס נובל על הסכם שלא עובד בדרום קוריאה; צ'רציל קיבל פרס נובל לא על זה שהוא נלחם בנאצים אלא בספרות.
בשיח של היום אין אויב שמנסה להרוג אותך אלא מושג מופשט של 'איסלאם רדיקאלי'. על מנת להתגבר זקוקים למנהיגות. האנשים שהם פחות מנהיגים באופיים הולכים לפיוס. אנחנו צריכים אנשים שיוכלו להוביל אנשים. ולכן אם תרצו לדעת למה אנו מפסידים בקרב תסתכלו סביבכם ותראו שכיום אין מנהיגות כזו.
יש לנו אנשים כמו צ'רצ'יל? לא. אין אף אחד בקליבר רציני שיכול להוביל מאבק כנגד האתגרים הללו. אנו זקוקים למנהיגים בעולם המערבי שיידעו להוביל את כולם למאבק ארוך וקשה וכיום אין כאלה. אם לא יהיו לנו מנהיגים כאלו יכול להיות שנפסיד בקרב.!
אפשרות נוספת היא שיקרה מה שנהוג לומר בעברית 'הערבים יצילו אותנו בסוף'... הם יעשו משהו אחד יותר מדי, מהלך אחד מיותר שיגרום לנו לנצח. אני לא הייתי בונה על זה או מוכן להתחייב שכך יקרה.