חוקר הדמוגרפיה הבכיר יורם אטינגר שוחח בכנס ירושלים עם עוזי ברוך על האיום הדמוגרפי, והציג נתונים מרגיעים בהרבה מאלה המוכרים ונשמעים מפי גורמי שמאל הדורשים ויתור על גיאוגרפיה מחשש לדמוגרפיה.
לדבריו כיום "קיים רוב יהודי מוצק של שישים ושבעה אחוז יהודים ממערב לירדן לא כולל את עזה. אם אנחנו כוללים את עזה הרוב הוא של שישים אחוזים. זאת לעומת שנת 47' אז היינו שלושים אחוזים בלבד ובשנת 1900 היהודים היו שמונה אחוזים בלבד. אנחנו נמצאים במעבר ממונטום ערבי למומנטום יהודי", הוא קובע בפסקנות אופטימית.
אטינגר קובע כי הערבים הגיעו לשיא בתוך הקו הירוק בשנת 69' ומאז הם בירידה מתמדת לכיוון הממוצע היהודי. לדבריו ביהודה ושומרון השיא היה בראשית שנות התשעים ומאז שנת 94' קיימת ירידה חדה בשיעור גידול האוכלוסייה באזור זה.
לדבריו הסיבה היא הירידה בפריון. "הפער בין היהודים לערבים בראשית המדינה היה שישה ילדים. כעת הפער הוא 0.7 ילדים כפער בין היהודים לערבים".
בנוסף לזאת מציין אטינגר כי שלא כבשאר חלקי הארץ ביהודה ושומרון מתווסף נתון נוסף והוא ההגירה הערבית מיו"ש.
מוסיף אטינגר ומציין כי בירושלים המצב דומה לחלוטין למתרחש בשאר חלקי הארץ. "גם בירושלים קיים רוב יהודי מוצק של 67 אחוזים ולראשונה מאז 48' שווה הפריון היהודי לזה הערבי. "הערבים במגמת ירידה והיהודים בעלייה".
לדבריו הפתרון הדמוגרפי הראוי לירושלים הוא בשום פנים ואופן לא ויתור על שכונותיה הערביות של הבירה, וטעמו ברור: "המשמעות של ויתור על שכונות ממזרח ומדרום היא ויתור על שטחי ענק שמהווים תשתית חובה להתפתחותה של העיר. מדובר בפלטפורמה לתשתית עסקית ותעשייתית לירושלים. הפתרון האמיתי הוא לפתח, להוסיף נמל תעופה בינלאומי כפי שראוי לכל מטרופולין חשוב. נמל כזה ימשוך אליו משקיעים. צריך להמשיך את סלילת כביש בגין לכביש טבעת. לשכלל ולשפר את כביש 443, הגישה הצפונית לעיר, ללא רמזורים וצמתים, עם גשרים ומנהרות. צריך לבנות את כביש 45 שנקבר על ידי פקידים וותרנים שמוותרים על שטחים. צריך להקצות שטחים לתעשייה, להיי-טק ולבניית דיור. כל אלה יהפכו את המגמה היהודית מהמצב של הגירה החוצה. אין לפרויקטים הללו מקום במרכז העיר, אלא רק בשטחים הריקים שממזרח לעיר עד מעלה אדומים והלאה על ים המלח".
אטינגר מציין כי כדי להרחיב את תחומה של ירושלים גם צפונה עד בית אל יהיה אמנם לכלול בתוכה כמאה אלף ערבים, אולם מדובר בהשקעה משתלמת לטווח ארוך. "יש מי שחושש מהספיגה הזו של מאה אלף ערבים, אבל זה חשש שנובע מראייה קצרת טווח. ראייה ארוכת טווח מבינה שהשטח הזה יהווה בסיס לתשתיות יהודיות ולקליטת יהודים. בנוסף מהלך כזה, כך ניתן להעריך על פי הניסיון בגליל, יביא לירידה בפריון הערבי".
"הפתרון בהרחבת שטחה של העיר ולא בצמצומה", מסכם אטינגר ומוסיף כי "כל מי שנתלה בדמוגרפיה של היום מוכיח שאינו מדינאי. מדינאי צריך ליזום מדיניות דמוגרפית שתגביר את העלייה היהודית". בנוסף לאלה הוא משגר תהייה לאוויר: "מה המשמעות של ויתור בגלל נתון דמוגרפי עכשווי? שאם תהיה פריחה דמוגרפית נכבוש שטח?".