שרת החוץ ציפי לבני אישרה אמש (22 במרץ 2008), כי סוגית ירושלים תידון במו"מ בין ישראל לפלשתינים על הסדר הקבע. בראיון לערוץ 2 אמרה לבני, כי כל הנושאים הקשורים להסדר הקבע יעלו על שולחן המו"מ ובכלל זה גם ירושלים.
ובתוך כך נערכים בצד הפלשתיני לקרב על ירושלים. הקואליציה העממית להגנה על זכויות הפלשתינים בירושלים, המייצגת את הארגונים הפלשתיניים המרכזיים בעיר, פרסמה בסוף השבוע מסמך מפורט העוסק בשאלת הבעלות על נכסי הנדל"ן בעיר העתיקה ומאשים את ישראל בחתירה להשתלטות על נכסים אסלאמיים. לטענת הארגון, ישראל החלה לרשום קרקעות ונכסי ערבים בירושלים המזרחית תחת שמות של יהודים, וזאת בטענה שלא קיימים מסמכים היכולים להוכיח את הבעלות הערבית על נכסים אלה. היעד, מציין הארגון בסקירתו, הינו לרשום "שלא כדין" 1,300 נכסי נדל"ן בעיר העתיקה בירושלים ברישומי הטאבו, ובכללם 585 דירות, 146 חנויות ו- 60 מוסדות ציבוריים.
"הקואליציה" מציינת, כי לטענותיה של ישראל אין כל בסיס היסטורי או משפטי, שכן כבר בימי השלטון העות'מאני ואחריו הבריטי והירדני היו נכסי הנדל"ן רשומים בטאבו. יתר על כן, קובע המסמך כי הרחבת הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים נעשתה על חשבון הפקעת אדמות מערבית בשכונות המוגרבים, אלסיריאן ואל-שרף. ע"פ נתוני הארגון בשכונות אלה עליהן השתלטה ישראל 15 נכסי נדל"ן השייכים לווקף האסלאמי, 382 נכסי וקף העובר בירושה, 257 נכסי נדל"ן בבעלות פרטית, 9 רכוש נוצרי, 121 נכסי נדל"ן יהודי ו-6 נכסים ציבוריים. בסה"כ על חישוב זה 84% מכלל נכסי הנדל"ן בשכונות אלה שהיו לחלק מהרובע היהודי שייכים למוסלמים.
ובתוך כך נערכים בצד הפלשתיני לקרב על ירושלים. הקואליציה העממית להגנה על זכויות הפלשתינים בירושלים, המייצגת את הארגונים הפלשתיניים המרכזיים בעיר, פרסמה בסוף השבוע מסמך מפורט העוסק בשאלת הבעלות על נכסי הנדל"ן בעיר העתיקה ומאשים את ישראל בחתירה להשתלטות על נכסים אסלאמיים. לטענת הארגון, ישראל החלה לרשום קרקעות ונכסי ערבים בירושלים המזרחית תחת שמות של יהודים, וזאת בטענה שלא קיימים מסמכים היכולים להוכיח את הבעלות הערבית על נכסים אלה. היעד, מציין הארגון בסקירתו, הינו לרשום "שלא כדין" 1,300 נכסי נדל"ן בעיר העתיקה בירושלים ברישומי הטאבו, ובכללם 585 דירות, 146 חנויות ו- 60 מוסדות ציבוריים.
"הקואליציה" מציינת, כי לטענותיה של ישראל אין כל בסיס היסטורי או משפטי, שכן כבר בימי השלטון העות'מאני ואחריו הבריטי והירדני היו נכסי הנדל"ן רשומים בטאבו. יתר על כן, קובע המסמך כי הרחבת הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים נעשתה על חשבון הפקעת אדמות מערבית בשכונות המוגרבים, אלסיריאן ואל-שרף. ע"פ נתוני הארגון בשכונות אלה עליהן השתלטה ישראל 15 נכסי נדל"ן השייכים לווקף האסלאמי, 382 נכסי וקף העובר בירושה, 257 נכסי נדל"ן בבעלות פרטית, 9 רכוש נוצרי, 121 נכסי נדל"ן יהודי ו-6 נכסים ציבוריים. בסה"כ על חישוב זה 84% מכלל נכסי הנדל"ן בשכונות אלה שהיו לחלק מהרובע היהודי שייכים למוסלמים.