עבדאללה נימר דרוויש, מייסד התנועה האסלאמית בישראל וממנהיגיה הרוחניים כיום, טוען כי ישראל משולה ל"שטן" אשר בו יש להיאבק ללא פשרות. במאמר לביטאון התנועה האסלאמית (גיליון 583 מ- 11 באפריל 2008) מנתח דרוויש את עמדתו ומבססה על המקורות האסלאמיים, כפי שיוצג להלן ע"פ דבריו:
"היחסים הטבעיים ("פיטרייה" – קרי – כפי שהם אמורים להיות במקורם) בין בני האדם בעולם הם יחסי ידידות, שיתוף פעולה כן ושלום נצחי... (קיים חריג ביחסים אלה) והוא מצב המלחמה הצודקת שלה מטרות אנושיות צודקות (קרי – הג'יהאד למען אללה)... המטרה האמיתית מאחורי מצב לחימה צודק זה הינו יישום הביטחון והשלום. כל מלחמה אחרת הינה בגדר מלחמת עוול תוקפנית".
"מצב האיבה הנצחי... מתקיים עם האויב המושבע שהינו השטן. אין מקום לעולם למצב של שלום עם השטן, שכן יחסי המלחמה העוינת הם היחסים היחידים ואין בלתם עם האויב המושבע הזה".
"חיוני להבהיר, כי השטנים המוזכרים בקוראן מתייחסים גם לאלה השדים וגם לאלה שהינם בני אדם. לעיתים הנזק שגורמים השטנים מקרב בני האדם גדול יותר מזולתם (השדים) ולפיכך אין מנוס לנהוג בהם באותה דרך בה מתמודדים עם השדים".
"הכיבוש התוקפני, העוול שנעשה לאנשים, הפחדתם, גניבת אוצרותיהם, גירושם מאדמתם ללא צדק, הכנסתם לבתי מעצר... משום שהם מגנים על האנושיות שלהם... הם בבחינת מלחמות שטניות המופנות נגד האנושות ונגד העם אשר סובל ממעשים אלה מדי יום ביומו. לכן אפוא ההתקפות והעוול מהם סובל עמנו הפלשתיני הינם תוקפנות נגד האנושות כולה".
"בלימת התוקפים וההגנה על העשוקים (קרי – בג'יהאד) הינה חובה הלכתית ואנושית וכל מי שמגלה אוזלת בביצוע חובה זו הרי הוא כמי שאינה מקיים את ההלכה האסלאמית כולה ומתכחש לאנושיות... על יסוד זה, עמנו הפלשתיני אינו מגן רק על עצמו או על הערבים והמוסלמים אלא הוא מגן על האנושות כולה והכבוד הרמוס שלה תחת רגלי העושקים. המרוויח מהמאבק של עמנו הפלשתיני הוא העם בישראל אשר המאבק של עמנו משחרר אותו מקללת הכיבוש".
שייח' עבדאללה נימר דרוויש ייסד את התנועה האסלאמית בתחילת שנות השבעים. בשנת 1979 הוא הקים ארגון מחתרתי בשם "אוסרת אלג'יהאד" (משפחת הג'יהאד) וכעבור כשנתיים נעצר עם כמה מחבריו, הורשע בהשתייכות לארגון טרור וישב בכלא
עד ששוחרר בעסקת ג'יבריל ב-1985.