בית המשפט העליון קיבל היום את עמדת המדינה ופסק כי יש לדחות את העתירה כנגד מתן פרס ישראל לפרופ' זאב שטרנהל.
בעתירה של הפורום המשפטי למען א"י ועותרים נוספים נגד פרופ' שטרנהל נטען כי בשל התבטאויותיו של הפרופ' מעל דפי עיתון "הארץ", בשנת 2001, בהן הוא הכיר בלגיטימיות של המאבק המזוין הפלסטיני וטען כי היה נבון יותר למקדו במתנחלים, אין הוא ראוי לפרס ישראל.
השופטת עדנה ארבל כתבה בפסק הדין כי אינה מתעלמת מהדברים במאמר שצורמים ואינם ערבים לאוזניים רבות, ויש אף מי שייפגע מהן. "אך אל לנו ליתן לפגיעה ברגשות להכריע את הכף כאשר פרס בגין הישגים מקצועיים ותרומה לחברה ולמדינה עומדים על הפרק".
השופטת ארבל קבעה בפסק הדין כי "התבטאויותיהם של מועמדים לפרס ישראל, בנושאים שאינם נוגעים במישרין לפועלם המקצועי, אינם חלק אינטגרלי של השיקולים שעל ועדת השופטים להביא בין שיקוליה. במילים אחרות, לטעמי, הטענה כי מקבל הפרס אינו ראוי לו בשל עמדות שהביע בעבר מחוץ למסגרת המקצועית נשוא הפרס, לא תקים ככלל עילה להתערבות משפטית".
השופט מלצר קבע בפסק הדין כי "עמדתי להעניק את הפרס לפרופ' שטרנהל מבטיחה, לשיטתי, בצורה המירבית, את עקרונות חופש הביטוי שהם ליבת הדמוקרטיה הישראלית..." עוד קבע השופט מלצר כי "ההכרעה העיניינית בנושא הענקת פרס ישראל איננה אמורה להיות נושא לדיון בבית המשפט... פעילותה של ועדת הפרס במישור המשפט המנהלי יכולה בעקרון להיות נשוא לביקורת שיפוטית, אבל גם זו תהיה מצומצמת ביותר והתנהלות ועדת הפרס או שר החינוך יהנו למעשה 'כמעט מחסינות' ".
הפורום המשפטי אומר בתגובה להחלטה כי "כל בר דעת תוהה האם בג"ץ לא היה מתערב אם היה מדובר בזוכה שהיה נותן לגיטמציה לפגוע בערבים. בג"ץ הוכיח שוב שכשמדובר בכבודם ובזכויות היסוד של מתיישבי יש"ע, אין הוא ממלא תפקידו נאמנה. לנוכח פסק הדין ניתן להבין את הירידה המשמעותית שהולכת ונמשכת באמון הציבור בבית המשפט העליון".
הפורום מזכיר כי כשעמדה סוגיה דומה בענין שמואל שניצר - "שופטי בג"ץ ידעו לעצור את קבלת הפרס, אך כשמדובר בחיי מתנחלים וכבוד האדם שלהם, בג"ץ מתחמק והשופטים מהללים את פרופ' שטרנהל".
מנכ"ל הפורום המשפטי למען א"י, נחי אייל, אומר כי "שטרנהל שקרא לתמוך בסרבנות זוכה היום לתעודת כשרות מבג"ץ, זו מתנת בית המשפט העליון למדינת ישראל ליום העצמאות ה-60".