ד"ר נורמן פינקלשטיין, בן לניצולי שואה הנחשב לאחד ממבקריה הקשים של ישראל, הציונות והיהדות, לא הורשה בסוף השבוע להיכנס לישראל ונאלץ לשוב בטיסה חזרה לארה"ב. נציג משרד הפנים הודיע לפינקלשטיין, שנחת בשדה התעופה בן גוריון ביום שישי בבוקר (23 במאי 2008), כי אין הוא רשאי לבקר בישראל מ"סיבות ביטחוניות" למשך 10 שנים, כך מסר עורך הדין המייצג את פינקלשטיין.
בתחילת השנה (ינואר 2008) ביקר פינקלשטיין בלבנון, נועד עם בכירי חיזבאללה והגדיר את חיזבאללה כארגון שמייצג תקווה. וכך דיווח אתר החיזבאללה על הביקור: "במהלך הביקור, שכלל גם מפגש בצור עם האחראי על דרום לבנון בחיזבאללה השייח' נביל קאוק, הביע פינקלשטיין שאט נפש ממעשיהן של ישראל ושל ארצות הברית ושיבח את החיזבאללה ואמר "לאחר האימה, הבושה והזעם, עדיין נשארת תקווה ואני יודע שאני יכול להסתבך על מה שאני עומד לומר, אבל אני חושב שחיזבאללה מייצג את התקווה", אמר. "הם נלחמים כדי להגן על מולדתם".
עמדתו פינקלשטיין כלפי ישראל והעם היהודי ברורה ונחרצת. הוא טוען, כי הקמתה של מדינת ישראל הייתה בחטא של גירוש התושבים הפלשתיניים והוא מאשים את ישראל בפשעים נגד האנושות. מדינת ישראל צריכה לדבריו לחדול מלהתקיים ובמקומה יש להקים מדינה דו לאומית בכל שטח "פלשתין".
בספרו "מעבר לחוצפה" מאשים פינקלשטיין את האליטות היהודיות באמריקה ואת ישראל כ"מחרחרי האנטישמיות העיקריים בעולם של ימינו". לדבריו, "השואה, וה'אנטישמיות' הן נשק אידיאולוגי שנועד להסיט הצידה ביקורת מוצדקת על ישראל... ו'המלחמה בטרור', משמשת מסווה להתקפה רבתי על המשפט הבינלאומי ועל זכויות האדם".
במקום אחר הוא מגלה הבנה לטענותיו של בן לאדן. לדבריו, בן-לאדן אמר ש'כל עוד אנו המוסלמים לא נחיה בביטחון, לא יהיה לכם שום ביטחון', יש בכך צדק מסוים... מדוע אנו צריכים להמשיך בחיינו בששון ובשמחה כאשר חלקים גדולים כל-כך של העולם סובלים, כשאנו העבריינים הישירים והעקיפים?" .
האגודה לזכויות האזרח מגנה בחריפות את החלטת משרד הפנים לעצור את ד"ר פינקלשטיין ולגרשו מישראל. עו"ד עודד פלר, מסרה כי "ההחלטה למנוע מאדם להביע את דעותיו על ידי מעצרו וגירושו היא מאפיין של משטר טוטליטרי. מדינה דמוקרטית, שחופש הביטוי הוא נר לרגליה, אינה מסתגרת בפני ביקורת או רעיונות שאינם נוחים לרשויותיה, אלא מתמודדת עמם באמצעות דיון ציבורי".