חגית עפרן, מרכזת הפרויקט "מעקב ההתנחלויות" של תנועת השמאל 'שלום עכשיו' אומרת שהגידול הטבעי של תושבי ההתנחלויות הוא פי שלושה מהגידול הטבעי של האוכלוסייה בארץ.
בראיון שמפורסם באתר מפלגת מר"ץ מספרת חגית עפרן מי שאחראית על פרויקט "מעקב ההתנחלויות" על שיטות העבודה של אנשי שלום עכשיו. לשאלת המראיין אם היא לא חוששת מ"הסיכון שבדבר" לתצפת ולעקוב אחר ההתנחלויות אומרת עפרן שהיא משתדלת שלא להסתכן שלא לצורך, ולמרות שהיא מרגישה הרבה יותר בטוחה בישובים פלסטיניים מאשר בקרב מתנחלים עד כה לא הופעלה מצד המתנחלים "אלימות פיזית כלפיה", כלשונה.
המעקב אחר ההתנחלויות מצריך פעולות רבות, מספרת עפרן, בהן סיורים ותצפיות, איסוף מידע שימושי מתצלומי אוויר והעסקה של חברה המפענחת אותם, עיבוד נתונים, עבודה מול הרשויות וקבלת מידע מתושבים פלסטינים המעדכנים את אנשי שלום עכשיו על התפתחויות התנחלויות.
לשאלת המראיין מה קורה בשורה התחתונה בתחום הבנייה והאכלוס, עונה עפרן, שהמצב מדכא ומדאיג ביותר כיון שגידול האוכלוסייה של תושבי ההתנחלויות הוא פי שלוש מהגידול הטבעי בארץ וגם שהבניה בהתנחלויות נמשכת ללא הרף: "השורה התחתונה מדכאת ומדאיגה מאד. האכלוס הנוסף והבנייה בשטחים נמשכים בלי הרף ובקנה מידה גדול. בכל מקום בונים ובונים ובמקום שבונים, שם גם נכנסים משתכנים חדשים. בשנת 2007, גדל מספר המתנחלים בשטחים בשמונת אלפים איש. אם הגידול הממוצע השנתי של האוכלוסייה בישראל הוא 1.8%, ובירושלים, שבה יש, כידוע, משקל גדול לחרדים ולערבים, הגידול של האוכלוסייה בממוצע שנתי הוא 2.2%, הרי הגידול בשטחים הוא 5.6%, כלומר פי שלוש מהגידול הטבעי בישראל.",אומרת עפרן, בעצב.
לשאלת המראיין ומה קורה עם התקשורת, אומרת עפרן שהתקשורת כבר לא רואה בהתרחבות של ההתנחלויות "דבר חדש ומעניין" אבל היא מבטיחה לא להתייאש ולהמשיך לעורר לחץ ציבורי: "אנו מנסים בלי הרף. אבל התקשורת כבר התרגלה ורובה לא רואה במתרחש לנגד עיניה שום דבר חדש ומעניין. ובכל זאת אנו לא מתייאשים ומנסים, ללא הפוגה, לעורר לחץ ציבורי ומודעות ציבורית ולהאיר עיני עיוורים, אלה שעיניהם טחו מלראות ולהבין לאן כל התהליך הזה מוביל את כולנו”, אמרה.
בראיון שמפורסם באתר מפלגת מר"ץ מספרת חגית עפרן מי שאחראית על פרויקט "מעקב ההתנחלויות" על שיטות העבודה של אנשי שלום עכשיו. לשאלת המראיין אם היא לא חוששת מ"הסיכון שבדבר" לתצפת ולעקוב אחר ההתנחלויות אומרת עפרן שהיא משתדלת שלא להסתכן שלא לצורך, ולמרות שהיא מרגישה הרבה יותר בטוחה בישובים פלסטיניים מאשר בקרב מתנחלים עד כה לא הופעלה מצד המתנחלים "אלימות פיזית כלפיה", כלשונה.
המעקב אחר ההתנחלויות מצריך פעולות רבות, מספרת עפרן, בהן סיורים ותצפיות, איסוף מידע שימושי מתצלומי אוויר והעסקה של חברה המפענחת אותם, עיבוד נתונים, עבודה מול הרשויות וקבלת מידע מתושבים פלסטינים המעדכנים את אנשי שלום עכשיו על התפתחויות התנחלויות.
לשאלת המראיין מה קורה בשורה התחתונה בתחום הבנייה והאכלוס, עונה עפרן, שהמצב מדכא ומדאיג ביותר כיון שגידול האוכלוסייה של תושבי ההתנחלויות הוא פי שלוש מהגידול הטבעי בארץ וגם שהבניה בהתנחלויות נמשכת ללא הרף: "השורה התחתונה מדכאת ומדאיגה מאד. האכלוס הנוסף והבנייה בשטחים נמשכים בלי הרף ובקנה מידה גדול. בכל מקום בונים ובונים ובמקום שבונים, שם גם נכנסים משתכנים חדשים. בשנת 2007, גדל מספר המתנחלים בשטחים בשמונת אלפים איש. אם הגידול הממוצע השנתי של האוכלוסייה בישראל הוא 1.8%, ובירושלים, שבה יש, כידוע, משקל גדול לחרדים ולערבים, הגידול של האוכלוסייה בממוצע שנתי הוא 2.2%, הרי הגידול בשטחים הוא 5.6%, כלומר פי שלוש מהגידול הטבעי בישראל.",אומרת עפרן, בעצב.
לשאלת המראיין ומה קורה עם התקשורת, אומרת עפרן שהתקשורת כבר לא רואה בהתרחבות של ההתנחלויות "דבר חדש ומעניין" אבל היא מבטיחה לא להתייאש ולהמשיך לעורר לחץ ציבורי: "אנו מנסים בלי הרף. אבל התקשורת כבר התרגלה ורובה לא רואה במתרחש לנגד עיניה שום דבר חדש ומעניין. ובכל זאת אנו לא מתייאשים ומנסים, ללא הפוגה, לעורר לחץ ציבורי ומודעות ציבורית ולהאיר עיני עיוורים, אלה שעיניהם טחו מלראות ולהבין לאן כל התהליך הזה מוביל את כולנו”, אמרה.