בראיון לערוץ 7 אומר הרב אורי דסברג, איש מכון צומ"ת, אביה של אפרת שנרצחה בידי מחבלי הרש"פ עם בעלה ירון בעמק האלה לפני 12 שנים, כי אם אכן נכונה קביעתו של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ שאלדד רגב ואודי גולדווסר אינם עוד בין החיים, הרי שהמחיר אותו אמורה ישראל לשלם הוא גבוה ובלתי קביל.
הרב דסברג מבסס את דבריו על הכרעות ההלכה במרוצת הדורות, עוד מתקופת התלמוד, דרך סירובו של המהר"ם מרוטנברג להשתחרר מכלאו במחיר הגבוה שנדרש, עד שנקבר בחצר הכלא, ועד לימינו אלה. הוא מזכיר את הכרעתו של הרב יעקב אריאל בסוגיית החיפוש המפורסם והמצמרר של חיילי צה"ל כדי למצוא את שרידי גופות חבריהם בחולות ציר פילדלפי תוך סיכון חייהם. בקביעתו אז הכריע הרב אריאל כי סיכון החיילים היה מיותר בהתחשב בידיעה הברורה שמדובר בשרידי גופות ולא בחטופים חיים.
לשאלה אם אין בביצוע עסקה שכזו כדי לחזק את ידיהם של חיילים בפעילות מבצעית היודעים כעת כי ייעשה הכול להשבתם הביתה אם יגיעו למצב כזה, אומר הרב דסברג כי חיילי צה"ל ואזרחי המדינה יודעים היטב כי נעשה עבורם המרב. "אין עוד מדינה בעולם שעושה כל כך הרבה עבור החייל החי, הפצוע קשה, גם אם נוטה למות. אבל אחרי שניטלה נשמתו יש מדרג. יש דברים חשובים ויש יותר חשובים".
הרב דסברג רואה כערך חשוב במדרג זה את מניעת שיבתם של מחבלים כלואים לזרועות הטרור ולמעשי ההרג, שבעת ישיבתם בכלא השתפרה יכולתם בתחומים אלה.
אשר על כן לטעמו של הרב דסברג אם אכן, כדברי חלוץ, ידוע לאדם שהם לא בין החיים ואדם זה "נמצא על השיבר", עליו להתנגד למהלך. "צריך להתרומם מעל הרגשות ולראות מה קבעו קדמוננו בעניין".
באשר לשאלת התרת העגונות אותה רואה הרב עובדיה יוסף כשיקול מרכזי בהוראתו לשרי ש"ס לתמוך בעסקה, אומר הרב דסברג כי גם על כך נקבע כבר במקורות כיצד יש לנהוג, וקיימים חילוקים המאפשרים שיקול דעת קר ונוקב. "גם כאשר אדם טבע בים ולא מוצאים את גופתו יש דרך להתיר עגינות. הדברים תלויים ברמת הוודאות. אם זה מה שמוגדר 'מים שאין להם סוף' או יש להם סוף וכו' ".
לדבריו כל אזרח וחייל יודעים שלמחיר אותו תשלם ישראל יש גבול, "ולאחר 120 שנה הוא ישכון מתחת כסא הכבוד אבל גופתו לא תמיד תגיע לקבר ישראל".
לעומת כל אלה קובע הרב דסברג כי הדברים נוגעים אך ורק למצב בו מדובר בחללים ולא בחיילים חיים. "אם יש חי- כללי המשחק משתנים וגם על כך קבעו קדמונינו", הוא אומר. במצב כזה, כמו זה של גלעד שליט או מצב בו אחד או שניים מהחטופים חיים, הרי ש"לצערנו יהיה עלינו להרים ידיים, להיכנע ואם זה המחיר זה מה שצריך לעשות".
ובאשר להרתעה במצב כזה בו נאלצת ישראל לשחרר מחבלים מכלאם, מזכיר הרב דסברג כי אמנת ז'נבה מאפשרת ענישה חמורה הרבה יותר, תוך פגיעה במה שמוגדר כזכויות אדם לפושע ששב אל פשעו. לדבריו אם ישראל תקפיד על מדיניות זו יתכן ויהיה בכך כדי לסייע ולמנוע טרור עתידי.
הרב דסברג ציין כי המצב בו ישראל משלמת מחיר יקר עבור גופות, גורם לכך שארגוני הטרור יזלזלו בחיי החטופים שבידיהם שכן ידעו שבכל מקרה יקבלו את דרישותיהם.
הרב דסברג מבסס את דבריו על הכרעות ההלכה במרוצת הדורות, עוד מתקופת התלמוד, דרך סירובו של המהר"ם מרוטנברג להשתחרר מכלאו במחיר הגבוה שנדרש, עד שנקבר בחצר הכלא, ועד לימינו אלה. הוא מזכיר את הכרעתו של הרב יעקב אריאל בסוגיית החיפוש המפורסם והמצמרר של חיילי צה"ל כדי למצוא את שרידי גופות חבריהם בחולות ציר פילדלפי תוך סיכון חייהם. בקביעתו אז הכריע הרב אריאל כי סיכון החיילים היה מיותר בהתחשב בידיעה הברורה שמדובר בשרידי גופות ולא בחטופים חיים.
לשאלה אם אין בביצוע עסקה שכזו כדי לחזק את ידיהם של חיילים בפעילות מבצעית היודעים כעת כי ייעשה הכול להשבתם הביתה אם יגיעו למצב כזה, אומר הרב דסברג כי חיילי צה"ל ואזרחי המדינה יודעים היטב כי נעשה עבורם המרב. "אין עוד מדינה בעולם שעושה כל כך הרבה עבור החייל החי, הפצוע קשה, גם אם נוטה למות. אבל אחרי שניטלה נשמתו יש מדרג. יש דברים חשובים ויש יותר חשובים".
הרב דסברג רואה כערך חשוב במדרג זה את מניעת שיבתם של מחבלים כלואים לזרועות הטרור ולמעשי ההרג, שבעת ישיבתם בכלא השתפרה יכולתם בתחומים אלה.
אשר על כן לטעמו של הרב דסברג אם אכן, כדברי חלוץ, ידוע לאדם שהם לא בין החיים ואדם זה "נמצא על השיבר", עליו להתנגד למהלך. "צריך להתרומם מעל הרגשות ולראות מה קבעו קדמוננו בעניין".
באשר לשאלת התרת העגונות אותה רואה הרב עובדיה יוסף כשיקול מרכזי בהוראתו לשרי ש"ס לתמוך בעסקה, אומר הרב דסברג כי גם על כך נקבע כבר במקורות כיצד יש לנהוג, וקיימים חילוקים המאפשרים שיקול דעת קר ונוקב. "גם כאשר אדם טבע בים ולא מוצאים את גופתו יש דרך להתיר עגינות. הדברים תלויים ברמת הוודאות. אם זה מה שמוגדר 'מים שאין להם סוף' או יש להם סוף וכו' ".
לדבריו כל אזרח וחייל יודעים שלמחיר אותו תשלם ישראל יש גבול, "ולאחר 120 שנה הוא ישכון מתחת כסא הכבוד אבל גופתו לא תמיד תגיע לקבר ישראל".
לעומת כל אלה קובע הרב דסברג כי הדברים נוגעים אך ורק למצב בו מדובר בחללים ולא בחיילים חיים. "אם יש חי- כללי המשחק משתנים וגם על כך קבעו קדמונינו", הוא אומר. במצב כזה, כמו זה של גלעד שליט או מצב בו אחד או שניים מהחטופים חיים, הרי ש"לצערנו יהיה עלינו להרים ידיים, להיכנע ואם זה המחיר זה מה שצריך לעשות".
ובאשר להרתעה במצב כזה בו נאלצת ישראל לשחרר מחבלים מכלאם, מזכיר הרב דסברג כי אמנת ז'נבה מאפשרת ענישה חמורה הרבה יותר, תוך פגיעה במה שמוגדר כזכויות אדם לפושע ששב אל פשעו. לדבריו אם ישראל תקפיד על מדיניות זו יתכן ויהיה בכך כדי לסייע ולמנוע טרור עתידי.
הרב דסברג ציין כי המצב בו ישראל משלמת מחיר יקר עבור גופות, גורם לכך שארגוני הטרור יזלזלו בחיי החטופים שבידיהם שכן ידעו שבכל מקרה יקבלו את דרישותיהם.